|
|
|
|
|
|
| המאירי היה בין האזרחים הראשונים שעלו מיד לאחר המלחמה לרמת הגולן, כשאבק המלחמה עדיין ריחף בחללה. הוא נדהם לגלות במוצבים ובמפקדות הסוריים הנטושים, כמויות של מסמכים שהתגוללו בארונות ונרמסו על הקרקע. המאירי חשש שבמהומה שפקדה לאחר המלחמה את הרמה, יאבדו המסמכים, ושקד ללקט אותם כאסוף ביצים עזובות | |
|
|
|
במשך שנים רבות לא הצליח המחקר ההיסטוריוגרפי להגיע לחקר עומק המעורבות הרוסית בחרחור המלחמה, שבמהלכה הובסו צבאות ערב ונכבשו מרחבים שגודלם פי שלושה משטחה של המדינה. הגלגל החל להתהפך, כשפנסיונר של הצי הסובייטי, התראיין ל עיתון מקומי באוקראינה, וחשף סיפור מדהים: ביוני 1967 הוא הצטווה לגייס כוח צבאי ימי, מקרב צוות הפריגאטה שלו ששהתה במזרח הים התיכון, ולאמן אותם במהירות במסווה של מתנדבים, על-מנת שיהיו נכונים לכבוש את נמל חיפה במתקפה מן הים.
ראיון זה של הווטראן הרוסי, שימש קצה חוט שהוביל את החוקרים גדעון רמז וד"ר איזבלה גינור, שניהם עיתונאים בדימוס בקול ישראל ובעיתון הארץ (בהתאמה), לחקור את הנושא, על בסיס סוגה מחקרית חדשה שלא נוצלה עד אז: זכרונותיהם של וטראנים מן הגוש המזרחי. בתוך כך הגיע אליהם, כמעט במקרה, מידע על קיומו של אוצר בלום של עדויות, שעין לא שזפתו מאז 67': כמות נכבדה של מסמכים סובייטיים אותנטיים, כתובים ברוסית, שנמנמו עשרות שנים בחשכת ארגזי ארכיונו הפרטי של העיתונאי, הסופר והחוקר יחזקאל מאירי המנוח, איש צפת.
מאירי, שנחון בחוש היסטורי מפותח (ומשום כך ייסד את 'מוזיאון מאירי' לתולדות צפת), היה בין האזרחים הראשונים שעלו מיד לאחר המלחמה לרמת הגולן, כשאבק המלחמה עדיין ריחף בחללה. הוא נדהם לגלות במוצבים ובמפקדות הסוריים הנטושים, כמויות של מסמכים שהתגוללו בארונות ונרמסו על הקרקע. צה"ל, שהפך אז למפואר שבצבאות האזור, טרם הניח ידו עליהם, מפני שעסק באיסוף נשק השלל והתחמושת. מאירי חשש שבמהומה שפקדה לאחר המלחמה את הרמה, יאבדו המסמכים, ושקד ללקט אותם כאסוף ביצים עזובות.
|
|
|
|
בערב זיכרון לציון 24 שנה לפטירתו של מאירי, שהתקיים בצפת, בהנחייתם של יו"ר מוזיאון מאירי ד"ר דוד בוחניק ומנהלת המוזיאון ג'ודי מור-מאירי, חשפו רמז וגינור את סיפורם המפתיע. לטענתם, לא נמצא בכל הספרות המחקר העצומה לגבי המלחמה, זכר לעובדה שהרוסים הם-הם שיזמו את המלחמה, על-מנת לעצור את הגרעין הישראלי. גדעון רמז: "כל מומחה שנשאל על כך, השיב שזה בלתי אפשרי. הגישה המקובלת הייתה שמוסקבה כלל לא רצתה במלחמה ואף ניסתה לרסן את בעלי בריתה הערבים במשבר של מאי 67'. בדקנו חומר נוסף והגענו למסקנה הפוכה".
ד"ר גינור: "התוכניות שעיבדו במשותף מצרים ובריה"מ התבססו על התגרויות ערביות שיאלצו את ישראל לירות את הכדור הראשון. נאצר הונחה להתגרות בישראל באמצעות פרובוקציות: הזרמת צבא לסיני, גירוש כוח האו"ם וסגירת המיצרים. אך תנאי חיוני להצלחת המזימה הייתה מבחינת הרוסים הקמת חזית ערבית צבאית מאוחדת, שאכן הוקמה בתחילת 66', עם עליית הבעת' הסורי לשלטון בדמשק. בינתיים נודע על התקדמות לקראת חציית הסף הגרעיני בישראל, ונקבעה שעת האפס למאי 67'. באותם ימים פירסמה סוריה טענות שווא על ריכוזי כוחות ישראלים על הגבול, למרגלות הגולן, ורוסיה הזהירה את ישראל מפני החרפת המתיחות. עכשיו מתברר כי הכל היה הצגה רוסית אחת גדולה. לא היה כאן שיקול שגוי או הטעיה מכוונת של בעלי הברית הערבים, אלא סימן מוסכם וכיסוי תעמולתי לפרובוקציות שתוכננו מראש".
|
|
|
|
חומר מחקרי על אודות המעורבות הצבאית הסובייטית במצרים, הגיע מכבר לידי החוקרים. אך לא לגבי המעורבות הצבאית בסוריה. רק משנמצאו במוזיאון מאירי ארגזי הארכיון מימי מלחמת ששת הימים, ובני הזוג רמז-גינור החלו לפענח אותו, התגלה היקף המעורבות הרוסית בגולן. נמצאו בארכיון הפרטי מפות כתובות רוסיות ששרטטו את נתיבי הפריצה הסורית לגליל הישראלי וכיבוש הישובים הישראלים, וכן מידע על הצבת תותחים רוסיים חדשים ממש סמוך לשעת האפס המתוכננת, יחד עם יועצים סובייטיים שנועדו לתפעלם, וגם פקודת מבצע לארטילריה לגבי ההסתערות על הגליל, שניתנה כבר ב-2 ביוני, ועוד.
בסופו של דבר, ובחסד עליון, הפך התכנון הרוסי לכאוס מוחלט. גינור: "כמו המחדל הישראלי ביום הכיפורים, הייתה אז לרוסים בעיה של קונספציה. הם חשבו במונחי מלחמת העולם השנייה, וציפו למתקפה יבשתית ישראלית רחבה, נוסח אירופה 1941, שהמצרים אמורים היו לספוג בסיני, ולצאת בעטיה למתקפת נגד. הם לא הביאו בחשבון את מהלומת הפתיחה של חיל האוויר על חילות האוויר הערביים בבסיסיהם. למטוסים הסובייטים לא נותרו שדות לפעול מהם, לטובת בנות בריתם. התוכנית הרוסית להנחית את המפציצים הרוסיים בבסיסים מצריים אחרי ביצוע משימותיהם, הפכה בלתי אפשרית כבר ב-5 ביוני בבוקר, והתוכנית הסובייטית נחלה כישלון חרוץ". השבח לאל.
היום הזמנים השתנו. העוצמה הסובייטית הייתה לנמר של נייר. בקרמלין יושבים שליטים, שאין לחשוד כי הם זוממים לפגוע בישראל, באמצעות מעורבותם בדמשק. אבל, מצד שני, גישת כבדהו וחשדהו, מעולם לא הזיקה.
|
|
תפוס כינוי יחודי
במישור המעשי, המאמץ לכונן ...
