קובלנה נגד אליעד שרגא - כפוף לשימוע

חשיפה ב-News1: ועדת האתיקה של מחוז תל אביב מרכז (לשכת עורכי הדין) קובעת, בהחלטה שניתנה, כי יש מקום להעמיד לדין את עו"ד אליעד שרגא ב"פרשת מיתב" בגין עבירות שביצע לכאורה על כללי האתיקה, וזאת בכפוף להזדמנות נוספת למתן תגובה, הניתנת לו בהתאם לקבוע בסעיפים 1-2 לכללי לשכת עורכי הדין (בבתי הדין המשמעתיים), תשכ"ב-1962. משמעות הדבר: החלטה עקרונית להעמידו לדין משמעתי, בכפוף לשימוע, ובכתב. רק לאחר מכן תתקבל החלטה סופית.

ההחלטה התקבלה על-אף הכחשותיו של עו"ד שרגא, שהועלו בתגובתו לוועדת האתיקה. בתגובתו טען שרגא כי הוא קורבן לתככים ולמאבקים בעיריית פתח תקוה ובחברת מיתב. גם טענות אלה לא התקבלו.

הפרשה שבה עסקינן - "פרשת מיתב", נחשפה לראשונה ב-News1, וכן בתלונה שהגיש חנוך מילוא, שכיהן בתקופה הרלוונטית כמנכ"ל תאגיד מיתב (תאגיד פרטי בשליטת עיריית פתח תקוה). התלונה הוגשה במקביל גם נגד עו"ד שמואל לינצר, שכיהן כעורך דין של מיתב, אך עשה בכספיה שימוש שלא כדין, לתועלתו הפרטית. עניינו של עו"ד לינצר יידון בנפרד בפני ועדת האתיקה. התלונה נגד השניים מלמדת, במקביל, על חשדות לעבירות פליליות שביצעו השניים, נוסף לעבירות על כללי האתיקה, בעצם זאת שעשו קנוניה ושלחו ידם לקופת התאגיד, לתועלתם הפרטית.

שרגא ולינצר עשו "יד-אחת"

על-פי התלונה, עו"ד שרגא, המשמש כיושב-ראש התנועה לאיכות השלטון, ניצל לרעה את מעמדו בתנועה כדי להעשיר את חשבונו הפרטי - והוציא כספים במרמה ובתחבולה מחשבונה של מיתב. על-פי הממצאים, שרגא גויס על-ידי עו"ד לינצר כדי למנוע את הדחתו של לינצר מתפקידו במיתב. השניים עשו "יד-אחת" ופעלו בניגוד מוחלט לאינטרסים של התאגיד מיתב, תוך שימוש בכספו של התאגיד ומטעמים כספיים-אישיים שלהם.

מחמת זאת הוגשה, כאמור, התלונה מצד חנוך מילוא. זו התקבלה עקרונית על-ידי ועדת האתיקה של ועד מחוז תל אביב, גם לאחר שנתקבלה תגובתו של שרגא המחיש, מכל וכל, את הטענות שיוחסו לו. בדיון בוועדת האתיקה נמצא והוסכם: אכן, נעברו עבירות לכאורה, המחייבות את עו"ד שרגא להשיב במסגרת של הליך שימוע. על-כן נדרשה שוב תגובתו, ובכתב, בהתאם לסדרי הדין. הממצאים נגד שרגא:

• קבלת 90 אלף ש"ח כשכר טירחה, שלא כדין, מחשבון נאמנות של התאגיד מיתב, וזאת על-אף שידע שמדובר בחשבון נאמנות, ולמרות שידע כי לא ניתן היתר כדין מאורגני התאגיד לשלם לו כספים אלה, כשכר טירחה;

• ייצוג התאגיד מיתב, כביכול, שלא כדין, בעתירה נגד התאגיד עצמו..., בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, שבה התבקש בית המשפט למנוע את פיטוריו של עו"ד שמואל לינצר מייצוג התאגיד מיתב. כל זאת בלא ייפוי כוח כדין ותוך ניסיון להטעות את בית המשפט העליון לסבור כי אכן יש בידו ייפוי כוח לייצג את מיתב;

• עשיית שימוש במידע של התאגיד - נגד התאגיד עצמו ואורגניו (לרבות: נגד המנכ"ל, נגד הדירקטוריון ונגד ועדת הכספים), ובלא רשות אורגני התאגיד, וכל זאת תוך הפרת חסיון עורך דין-לקוח, וניסיון להטעות את בית המשפט העליון.

ההליך, על-פי סדרי הדין

על-פי סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים, משהוגשה תלונה נגד עורך דין, ולאחר שניתנה לו הזדמנות להפריך את הטענות על-הסף ונתקבלה תגובתו בכתב, ומחמת זאת שנמצא כי עורך הדין אכן ביצע עבירה לכאורה, תבוצע פניה לעורך הדין ליתן תגובה נוספת.

על-פי סעיף 1 הנ"ל, "הוגשה לקובל תלונה על עבירת משמעת של עורך דין, והוא סבור שיש מקום להגיש קובלנה על פיה, ימציא העתק התלונה לעורך הדין, ויתן לו הזדמנות להשיב בכתב על התלונה". בסעיף 2 נאמר: "הומצא לעורך דין העתק התלונה או ההודעה כאמור בסעיף 1, ישיב עליה תוך 14 יום מיום ההמצאה או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע הקובל או הסכים לה לפי בקשת עורך הדין".

התלונה נגד עו"ד אליעד שרגא מטופלת, כאמור, בוועדת האתיקה, במסלול של הגשת קובלנה משמעתית בגין העבירות החמורות שאכן ביצע. אם לא יצליח ברגע האחרון להפוך את הקערה על-פיה, ו/אם אכן ימוצא עימו הדין, כדבעי, תוגש נגדו קובלנה משמעתית חמורה ביותר. על-פי הפסיקה הנוהגת בבתי הדין המשמעתיים, אם אכן תוגש נגדו קובלנה כאמור באישומים האמורים והוא יורשע, הוא עלול לאבד את רשיונו לתקופה לא קצרה.