News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 671,708  סלולר - 1,621,589
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בנק סגור בשל הקורונה
עו"ד יוסף פנדריך
בחקיקה ובפסיקה אין מענה לשאלה האם משכירים רשאים לממש כעת ערבויות בנקאיות, בשל אי-תשלום שכר דירה בגלל הקורונה    ניתוח חוק החוזים מוביל לכאורה למסקנה, כי המגיפה מסכלת את החוזה - ולצי...
איתמר לוין
איתמר לוין
רבבות מעצרים שאינם מדווחים לציבור, אלפי דוחות מעצר שאינם נרשמים כיאות, אלפי עצורים שאינם זוכים להיוועץ בעורכי דין. זוהי תמונת המצב היום-יומית במשטרת ישראל. זה לא יכול להיות מקרי, א...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
מה הם אומרים, ומה יש לי להעיר
תנאי לחץ

על משטרת ישראל ומפלגות הגנרלים "השיפוט כלפי התנהגותם חייב תמיד להביא בחשבון את הרקע ותנאי הלחץ שבהם הם מתפקדים לעיתים קרובות"

▪  ▪  ▪
מוטיב משותף למאמרים שליקטתי להלן, הוא ניסיון הכותבים להציג עמדה מאוזנת בנוסח: "מצד אחד... ומן הצד השני... במילים אחרות הצגת עמדה ללא נקיטת עמדה. יהיה בוודאי מי שיאמר שזו העבודה העיתונאית האמיתית; אני מסכים עם טענה זו בדרך כלל, אך לא במקרים אלה. כאן אין הכותבים מתיימרים לדווח עובדות ונתונים אלא להביע דעות ועמדות כאשר משקלה האמיתי של עמדה הוא הבסיס הערכי שלה המביא תמיד לנקיטת עמדה, שיש בה גם סדר עדיפות. עמדה שנמנעת מהתמודדות עם סוגיה זו, נראית בעיני שטחית, רופסת ובעצם גם בלתי-מעשית. בין לומר: "אני בעד.....", לבין לומר: "מתוך X האפשרויות המוצגות, אפשרות שתיים היא העדיפה, מפני ש....", הדרך הראשונה סתמית והשנייה מבטאת בחירה מנומקת.

אוריאל לין, "בלוז לכחולי המדים" (מעריב-דעות, 25.7.19)

"כולנו מחויבים ביחס של כבוד והערכה למשטרת ישראל ולכל המשרתים בה". "ללא ספק, מתגלים מפעם לפעם פגמים בעבודת המשטרה ... השיפוט כלפי התנהגותם חייב תמיד להביא בחשבון את הרקע ותנאי הלחץ שבהם הם מתפקדים לעיתים קרובות". "אחרי משרד הביטחון וצה"ל, המשרד לביטחון פנים, הכולל את משטרת ישראל, הוא המשרד החשוב ביותר" (וכאן באה הנמקה נוספת מדוע).

"לתפיסתי, אנו בלתי הוגנים בביקורת כלפי המשטרה, וזה השתקף באירוע הטראגי והאומלל עם מותו של סלומון טקה". "אין שום ספק, גם בתנאים הקשים ביותר, אין דבר החשוב יותר מלהימנע מקטילת חיי אדם. המבחן הבודק אם הירי שהוביל להריגה בוצע ברשלנות - חייב להיות מחמיר מאוד". "אבל אנחנו גם מעט צבועים, משום שתמיד צריך להסתכל על הרקע שבו קרה האירוע".

"אם נמנע נורמת התנהגות של תקיפת שוטרים, נוכל גם למנוע את התוצאות הטרגיות היוצאות משליטה". "שתיקה על ביזוי שוטר עלולה להאיץ תהליכים חברתיים חמורים שעליהם נשלם כולנו מחיר אישי כבד".

אלה קטעים מלוקטים מהמאמר וכמעט התפתיתי להשאירם כך, מבלי לומר דבר על הלקט עצמו. אולם במחשבה שניה אני סבור שזו תהיה טעות. מקרה טקה ז"ל הוא בדיוק הדוגמה הנכונה להצביע על חשיבות הדברים שכתבתי לעיל. בראש המאמר אמרנו כל מה שה-P.C. השכיח מחייב אותנו לומר; אבל אמרנו לאן הולכים מכאן? כיצד יבוא לידי ביטוי יישומי השקלול המעשי של ההמלצות הכלולות בקטעים אלה? התקבע העדה האתיופית עמדה קשיחה בטרם הסתיימה החקירה ותכוון על פיה את מהלכיה? האם המשטרה תכחיש ותתקשה להתכחש להכחשתה אם יתברר שהייתה כאן גם רשלנות? אם היה כאן שילוב של טעות אנוש עם רשלנות בסיסית בתפעול הנשק, האם עצם העובדה שהמקרה הסתיים בהריגת אדם, היא שתקבע את הנורמה להתנהלות העתידית של המשטרה ושל הציבור ומערכת המשפט כלפי האירוע? כיצד אוכפים על ציבור מתוסכל ופגוע נורמת התייחסות סבירה והוגנת למשטרה? מה תפקיד התקשורת בתפלול הפרשה כולה? - לדעתי, תפקיד מכריע. כיצד מנטרלים פעולת גורמים מזיקים מליבוי יצרים והפיכת משבר קשה למשבר חמור? מה דינה של תקופת בחירות בתהליך כולו?

מסקנתי היא שכאן וכפי שנראה גם במקרים אחרים, הבעיה היא מערכתית; כן, שוב מערכתית. אינך יכול לשנות פעולה מערכתית אם אינך מטפל בכל "פונקציות התמסורת" החשובות שלה. מיהו הגורם שאמור להחליט על פעולה כזו (לכאורה הממשלה או מי שהוסמך על ידה) ומיהו זה שישגיח עליו שאכן ימלא כהלכה את תפקידו? תרבות היא מסורת שמשולבים בה דפוסי התנהגות ונורמות התייחסות מוכרים לכל ומקובלים על הרוב המכריע. אין לנו חלופה להוויה התרבותית, או דרך אחרת לרתום את החברה האזרחית למהלך ממלכתי משותף. אני סבור שעל עיצוב התרבות, במיוחד בחיים הציבוריים, צריכה להיות מופקדת כנסת ישראל. לדידי זהו מגזר ההחלטות האופרטיביות החשוב והמקיף ביותר, העולה גם מסיפור המעשה של פרשת טקה. בעיני, פרשה זו דומה ביסודותיה המשבריים לפרשת אזריה ופתרונה היסודי מעוגן באותם מנגנונים ובקרות.

זלמן שובל, "הקשב המפקד" (מעריב-דעות, 24.7.19)

גם כאן מצטיירת אמנות ה-P.C. בכתיבה העיתונאית, כליבת הגישה וכיסוד הכתיבה. הואיל והדגש המרכזי בכתיבה זו הוא האיזון לכאורה בין דברים שלהם מעט מאוד מהמשותף באמת, נפגע המסר העיקרי.

להלן כמה ציטוטים: "מי אמר שאין הומור בפוליטיקה? הנה קמה לאחרונה מפלגה חדשה ושמה בישראל 'ישראל דמוקרטית', לא פחות. גם קוריאה הצפונית, כידוע, קוראת לעצמה 'רפובליקה דמוקרטית'". "אומנם מפלגתו החדשה של ברק על שני הגנרלים שלה היא רק פסיק על מסך המכ"מ הפוליטי הנוכחי" "(גם ברשימת הליכוד לכנסת יש שני אלופים בכירים, אבל הם נבחרו בבחירות דמוקרטיות,...)".

כאן באים סיפור הדן במידת התאמתם או אי-התאמתם של קציני צבא בכירים לפוליטיקה ושאלה האם גנרל טוב הוא בהכרח גם מדינאי או פוליטיקאי איכותי, ומסקנה שיש פנים לכאן ולכאן. אבל ולצד מקרים מוצלחים יותר (דיין? רבין?? שרון???) יש גם לא רבים שהם מוצלחים פחות. כאן ממשיך הכותב במלאכת האיזונים: "... גם בצד השני של הפוליטיקה יש דוגמאות לכך שלא כל איש צבא בכיר מתאים לפוליטיקה ולמנהיגות ציבורית, למשל תא"ל (לשעבר)1 ושר החינוך הנוכחי רפי פרץ".

"...לכחול לבן, מפלגת הגנרלים המובהקת, יש בעיה מיוחדת, שכן היא נעדרת עמדות ברורות, ואפילו אינדיקציה לעמדות בכל השאלות העיקריות שיעמדו בשנים הקרובות בפני המדינה..."

"ה'מיליטריזציה של הפוליטיקה' מעוררת תהיות, אך לא רק מבחינה זאת. ... צה"ל כצבא העם כשמו כן הוא, ואולם "כחול לבן" ו"ישראל דמוקרטית" נחרטות בתודעה הציבורית כמפלגות גנרלים חסרי רקע של פעילות במסגרות דמוקרטיות ונבחרות, ... שאין מאחוריהן שום רקע אידיאולוגי....(זולת - ר. ל.) שאיפה להפיל את נתניהו. מציאות זו אינה משדרת מסר של דמוקרטיה".

כאן עובר הכותב לדבר על צביעות האקדמיה, שאנשיה אינם נזעקים הפעם להוקיע מה שעשוי להיראות על פניו כמיליטריזם זוחל. "כנראה שגם גישתם לנושא הדמוקרטיה היא סלקטיבית ונקבעת לפי השקפותיהם הפוליטיות".

אינני סבור שהכותב נאיבי או איננו מכיר את המציאות הישראלית. ישראל נתונה בעיצומה של מלחמת תרבות בין הימין הלאומי-ליברלי לבין השמאל הפוסט-מודרני, אנרכיסטי וגלובליסטי. מאחורי התמונה התאורטית, המטשטשת את מהות המאבק, מגייסים שני הצדדים את כל הכוחות שלרשותם, שאותם ניתן עדיין להציג כדמוקרטיים, ולשחק את המשחק הדמוקרטי הפורמלי, כביכול. מפלגות הגנרלים מעידות על כך שהפוליטיקה חדרה גם לצבא, אם לא באופן התנהלותו המבצעית, אזי באופן בו מקודמת בו לפחות חלק מהקצונה הבכירה. "עמדות" צה"ל בשאלות חוץ-וביטחון (לפחות כל עוד היה גדי איזנקוט רמטכ"ל) הציגו לעיתים קרובות עמדות מנוגדות לאלה של הקבינט. בימי נתניהו כראש ממשלה, בעלי תפקידים בכירים מאוד במערכת הביטחונית, ניהלו מולו מהלכים קרובים מאוד לפוטש, בניסיון למנוע החלטות או מהלכים שהדרג המדיני שקל או התכוון לבצע והיו בניגוד לדעתם (או לעמדותיהם הפוליטיות?!); הדברים הללו ידועים היום היטב.

גרעיני הכוח של השמאל ממוקדים כיום באקדמיה, במפלגות השמאל, באוונגרד האומנותי ובחלקים נרחבים של התקשורת וההון הגדול; עתה נחשפת יותר ויותר גם חדירתם למערך הצה"לי. האם במצב זה צה"ל הוא עדיין צבא- העם, כפי שגורס הכותב? שאלה טובה שחייבת להטריד את כולנו.

לשמאל ברור שמבחינה דמוקרטית מספרי בוחרים נטו, הולך ופוחת באופן שיטתי כבר ממהפך 1977, וסיכוייו לחזור לשלטון ללא שינויים מהותיים בעמדותיו, קלושים. גיוס קצינים בכירים למפלגות "גנרלים", הוא הצעד האחרון כמעט, משום שאצל ישראלים לא מעטים, שאיבדו כבר את האמון באקדמיה ובתקשורת, ומעולם לא סמכו על הכסף הגדול, נותר עדיין סנטימנט לא מבוטל כלפי צה"ל ומפקדיו. שאלת הסנטימנט מוצק עדיין כאשר מדובר בקצינים עד דרגת אל"ם - בעיקר בכוחות הלוחמים. אולם מזה זמן לא מבוטל, הדבר כבר אינו נכון בדרגים הגבוהים יותר. ניסיונות "לנקות" את הצבא מקצינים דוגמת גל הירש, עופר וינטר וצ'יקו תמיר, למשל, אומר דרשני2 הוא הדין גם בקבוצות "אזרחיות" דוגמת "המועצה לביטחון ושלום" על גילגוליה השונים.

לא במקרה התנצל ברק בפני ערביי ישראל על אירועי אוקטובר 2000, כאילו המשטרה הייתה היוזמת והערבים הנפגעים בלבד. גם מהלך זה מעיד לאיזה שפל מגיעים אות "מנהיגים לאומיים" שהולכים בעיניים עצומות אחר גחמותיהם האישיות. הואיל וזו מחלה מדבקת, אני סבור שעדיין לא ראינו את מלוא הריקבון בחלק מהמערכות הפנימיות שלנו.

הכתיבה ה"מאוזנת" לפי כללי ה-P.C. פוגעת באיכות הדיון משום שהיא ממוקדת במראית העין ובתקינות הפוליטית ולא בסוגיה שהכותב מנסה להציף.

במקרה של המשטרה בפרשת טקה ז"ל, נותרה פתוחה השאלה: אחרי הפגיעה ואחרי ההתנהלות הפראית של העדה האתיופית, מה ילמדו השוטרים ומפקדיהם וכיצד ינהגו בעתיד אם תיווצרנה נסיבות דומות. אחרי פרשת אזריה ראינו שחיילים לא מעטים שמיידים לעברם אבנים במטרה לפגוע, בורחים מפני התוקפים במקום לתקוף, לעצור ולכלוא אותם. בניו-יורק ראינו שהביטחון האזרחי ברחובות מתדרדר במהירות, כתוצאה ממדיניות פרנסי העיר, שאינם מגבים את השוטרים. אנו צפויים לאותן תופעות של הרעה חמורה בביטחון האזרחי, אם נלך בדרכים שבהכרח מובילות לשם.

מפלגות הגנרלים חושפות מצד אחד את חוסר האיזון הפוליטי הקיים בקצונה הבכירה של צה"ל - מציאות המשפיעה על התנהלות הצבא ועל החיים האזרחיים כאחד. במקביל הן מעידות על תחושת חרום במחנה השמאל, שנוצרה על-רקע ניצחונותיו הנשנים של נתניהו בבחירות מאז 2009. עובדה זו מפנימה אצלם הפעם הבנה, שאפשר שתוצאות הבחירות הקרובות יכריעו לתקופה ממושכת מאוד בנושאי וביטחון לאומי.

הערות

1. טעות עובדתית: תא"ל רפי פרץ עדיין נושא דרגות תא"ל אולם איננו משרת שירות סדיר בצה"ל.

2. מקרהו של האלוף גולן, סגן הרמטכ"ל אצל איזנקוט, שונה. כאן היה מהלך שגוי של האלוף, שחשף ללא כחל ושרק את נטיותיו הפוליטיות ואת העובדה שניצל את מעמדו הצבאי לתת להם ביטוי ציבורי בהיותו במדים; ומנע בצדק את מינויו לרמטכ"ל.

3. בתחום הפנים: יחסי דת-מדינה, תיחום הסמכויות בין זרועות הממשל ועיצוב מהותה היהודית של ישראל; בתחום הביטחון הלאומי: קביעת הגבולות המדיניים, ייצוב היחסים עם ערביי ישראל ועם השכנים באזור – נושאים מכריעים לעתידנו.

תאריך:  31/07/2019   |   עודכן:  31/07/2019
רפי לאופרט
מועדון הבלוגרים עוקבים: 29 לקבלת רשימות רפי לאופרט לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מה הם אומרים, ומה יש לי להעיר
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
31/07/19 15:22
פורום: בחירות 2019 (ב) כתוב הודעה
+
יצחק הרואה
22/11/19 15:05
 
שמוליק 1489
8/12/19 10:15
 
יסדו מדינה יהודית
8/12/19 15:21
 
ולא נסעו לשוויץ?
14/12/19 12:22
+
גנץ ולפיד
12/12/19 11:18
+
ירדן חלמיש
6/12/19 00:41
 
דוד א
9/12/19 04:35
 
תראה בויקופדיה -
9/12/19 23:04
 
יהודה דרורי
9/12/19 09:32
 
לנאלח הנקרא דרורי
9/12/19 16:36
 
במגה שחיתות
11/12/19 07:56
+
כוכי
9/12/19 16:51
+
סמייייייעוד
8/12/19 14:00
+
כוכי
5/12/19 11:12
 
ע_הראל
5/12/19 19:49
 
ע_הראל
6/12/19 04:59
 
P
6/12/19 11:21
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות   /  בחירות 2019 (ב)
טיוטת ההסכם בין עוצמה יהודית לנעם עברה (יום ד', 31.7.19) לאישור רבני הרשימות. מזכירות עוצמה אישרה את ההתמודדות המשותפת. בראש הרשימה יעמוד עו"ד איתמר בן גביר, מספרי שתיים ושלוש יהיו של מפלגת נעם ובמספר ארבע ישובץ ברוך מרזל.
31/07/2019  |  עידן יוסף  |   חדשות
קצת קשה לקרוא בשם "איחוד" למפלגה המצרפת לשורותיה ח"כית בודדת ממפלגה אחרת (סתיו שפיר) ומתמודד שזה עתה הקים לו מפלגה חדשה הרשומה בעיקר על הנייר, שאין לה עדיין שום היסטוריה (אהוד ברק). לא מדובר באיחוד של שתיים או שלוש מפלגות קיימות ומבוססות עם קהל תומכים נאמן או במהלך שיכול להעביר מנדטים מהימין לשמאל.
31/07/2019  |  עמוס שנער  |   יומני בלוגרים
האם ראיתם את תמונת ראשי מפלגות הימין לאחר האיחוד? מי היו שם? היו שם ראש מפלגת "הבית היהודי" הרב פרץ, ראש מפלגת "האיחוד הלאומי - תקומה" בצלאל סמוטריץ', ראשת מפלגת "הימין החדש" איילת שקד ו... נפתלי בנט.
31/07/2019  |  עמוס שנער  |   יומני בלוגרים
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הודיע (יום ג', 30.7.19) כי בממשלה הבאה יתבע כי המפלגה תקבל ארבעה תפקידי שרים - הביטחון, העלייה והקליטה, הפנים והבריאות. לתפקיד שר הבריאות מייעד ליברמן את יו"ר הר"י, הפרופסור ליאוניד אידלמן, שניהל מאבק עיקש ומתוקשר נגד הזנתם בכפייה של אסירים ביטחוניים שובתי רעב בטענה כי הדבר מנוגד לאתיקה הרפואית.
30/07/2019  |  עידן יוסף  |   חדשות
סקר ראשון אחרי הקמת רשימת הימין המאוחד שבוצע עבור "המהדורה המרכזית" של חדשות 12, מעלה (יום ג', 30.7.19) כי אילו הבחירות היו מתקיימות היום הייתה זו המפלגה השלישית בגודלה, והמחנה הדמוקרטי בראשות ניצן הורוביץ נחלשת בשלושה מושבים לעומת סקרים קודמים.
30/07/2019  |  עידן יוסף  |   חדשות
סיפורים חמים(72 שעות)
עידן יוסף
טיבי חושף: "זה מה שגנץ הציע לי"
איתמר לוין
קנס חסר תקדים לאביו של הבעל המעגן
היום לפני
[צילום: איתמר לוין]
המחנה האחרון [1945]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פינת זולה לגינה במשלוח עד הבית
כתיבת המומחים
חופשה בצפון בהנחה אחרי הגבלות הקורונה: מתי יהיה אפשרי?
יום הולדת
נהרי משולם 7/5
דהן נסים 7/5
שקד איילת 7/5
בטלהיים אבי 8/5
בנימיני יעל 8/5
שורר דורון 8/5
בן-חמו יוסף 8/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il