היועץ המשפטי לאופוזיציה

השם: "יועץ משפטי לממשלה" אינו הולם את התנהלותו של מנדלבליט בפועל. אם הוא מבצע את תפקידו על-פי חוק, יש לשנות את שם תפקידו, ואם הוא לא מבצע את תפקידו על-פי חוק עליו לשנות את התנהלותו. בפועל, עיקר עיסוקו אינו בא לידי ביטוי בייעוץ אלא בשיבוש.

אם היועץ המשפטי לממשלה אמור להתנהל בהתאם לפשט כינוי שם תפקידו, הוא אמור לסייע לממשלה לממש את שאיפותיה, להתריע בפניה כאשר מעשיה מתנגשים בחוק ולייעץ לה (הרי קוראים לו, "יועץ") במציאת פתרונות משפטיים יצירתיים שיסייעו לה לקדם את שאיפותיה תוך כדי שינויי סעיפים בעייתיים בטיוטת החוקים שלה כדי שהם יוכלו לעבור בשלום את מבחן הבג"ץ במינימום פגיעה בכוונות המקוריות שלהם. כיועץ, הוא אמור לייעץ ולא לקבוע ואם לא יקשיבו לו, הוא לא יהיה אחראי לכישלון ההליך המשפטי מול בג"ץ.

אך כיועץ משפטי לממשלה הוא מרבה לעסוק דווקא כמשבש משפטי לממשלה ובאופן עקיף כיועץ משפטי לאופוזיציה. מדוע הוא יוצא למשל נגד חוק לגיטימי והכרחי למצלמות בחדרים שבהם מוצבות הקלפיות? זה הרי חוק הכי דמוקרטי שאפשר לחשוב עליו לאור אי-הסדרים שקיימים בכל מערכות הבחירות.

לדברי ח"כ ביטן, היו בבחירות האחרונות שורה של מעשים פליליים ואי-סדרים במגזר הערבי כמו הצבעה של גברים במקום נשותיהם (הצבעה כפולה) ואיומים על בוחרים כיצד להצביע, המתועדים בהקלטות שאותן הוא הציג לשם הוכחת תלונותיו. עוד טען ח"כ ביטן שהוציאו נציגים של הליכוד מהקלפיות ולא נתנו להם לחזור. לדבריו, יש לו אנשים שהעידו שהם מפחדים לכתוב בפרוטוקול על זיופים. הוא ציין שגם שאר המפלגות יכולות לשים מצלמות במקומות חשודים ושלא מדובר בדרישה שנועדה לסייע לליכוד בלבד. אין ספק שההתנגדות למצלמות משרתת רק את מי שרוצה לחבל בדמוקרטיה ולא ההפך.

עכשיו יצא מנדלבליט בהחלטה חדשה המאפשרת את ההדלפות מחקירות נתניהו בתקשורת בטענה הטיפשית שלא מדובר בתעמולת בחירות אלא בעבודה עיתונאית מקצועית. אבל ידוע לכולם שאסור להדליף מחקירות ושהכרעות משפטיות אמורות להסתיים בבית המשפט ולא בטלוויזיה, ושהעיתונאים לא ניגשים לעבודתם כאנשים אובייקטיבים חסרי דעה פוליטית אישית. גם ברור למנדלבליט שהחומרים הנחשפים בתקשורת עוברים סינון. לא זכור לי למשל שהדליפו מתוך החקירות בשם העיתונות המאוזנת מידע לטובתו של נתניהו ואין ספק שהיו לנתניהו בחקירות גם טיעונים טובים שהפרסום שלהם היה מועיל לו מבחינה ציבורית. זו לא הפעם הראשונה שמנדלבליט פועל לרעתו של נתניהו.

יועץ משפטי לממשלה, מתוקף תפקידו אמור לסייע לממשלה לקדם את ערכיה (אחרת, צריך לקרוא לתפקיד שלו בשם אחר) וחברי הממשלה אמורים להרגיש בנוח בנוכחותו ולא לפחד ממנו. מדובר במשרת אמון. לא ייתכן שדינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי תייעץ לממשלה שהיא בזה לה. כיצד חברי הממשלה יוכלו לבטוח בעצות שלה ולשתף אותה בכל תוכניותיהם? באיזו זכות מנע מנדלבליט את פיטורה?

ההמלצות של מנדלבליט לאשר את הרשימה הערבית ולפסול את ברוך מרזל ובנצי גופשטיין הן גם שערורייה אחת גדולה, מדוע הוא לא המליץ על פסילתם של "נועם"? האם רק התבטאות נגד ערבים בעייתית בעיניו? התבטאות נגד להט"ב לא? אולי הוא פחד שזה יגרור דרישה לפסילת ליברמן שיוצא נגד החרדים ולכן הוא בחר להתמקד רק בהתבטאות נגד גויים? או.... אולי הוא רצה שנועם ירוצו ויבזבזו לימין קולות? אולי הוא חשב שבנצי גופשטיין הוא נכס אלקטוראלי לעצמה יהודית ולכן הוא חשש ממנו? אולי הוא התנגד לפסילת הרשימה הערבית הסופר גזענית רק כי הוא פחד שזה יועיל לימין?

ההחלטה להגיש כתב אישום נגד השר חיים כץ סמוך לבחירות גם מצטיירת כמעשה לא ראוי. החקירות נגדו לא נולדו אתמול. היה אפשר לחכות כמה ימים להגשת כתב האישום. עדיין עומדת בפניו חזקת החפות ולא חסרים תקדימים לח"כים ושרים שיצאו בשלום מהליכים משפטים דומים. הוא אומנם לא מתמודד על ראשות הממשלה אבל הגשת כתב אישום נגדו פוגעת מאוד בשמה הטוב של הממשלה. ומה עם החשדות נגד נציגי האופוזיציה שאינן נחקרות?

מנדלבליט התערב גם בתפקידה של שרת התרבות מירי רגב וקבע יותר מפעם אחת שאין לה סמכות לשלול תקציבים ממוסדות תרבות ולהתערב להם בתכנים. למה בדיוק ציפה היועץ המשפטי? שמירי רגב תשמש כחותמת גומי? זה נכון שחופש הביטוי הכרחי, אך לא חייבים לממן כל אחד שרוצה להתבטא. לא חסרים אמנים במדינה ולא חסרים מוסדות אמנותיים ואי-אפשר לממן את כולם. תפקידה של הממשלה לקבוע את מי לממן ואת מי לא. מדוע אלו שמקבלים תקציבים שווים יותר מאלו שאינם מקבלים? מדוע רק המוסדות הנתמכים על-ידי הממשלה (לפעמים בניגוד לרצונה) יקבעו מה ראוי ומה לא ראוי? מה תפקידה של שרת התרבות? רק להצטלם עם אמנים ולחתום להם בניגוד לרצונה על תקציבים?

משהו לא טוב קורה כאן במדינה. נבחרי ציבור לא יכולים לשלוט למרות שהם נבחרו לשם כך בצורה דמוקרטית בניגוד לאלו ששמים להם מקלות בגלגלים. עצוב ששרים מקבלים יותר ויותר הנחיות במקום לתת אותן בעצמם.