התערבות של בכירים וידועים בהיי-טק במצב הפוליטי היא לא דבר שכיח. יותר נכון, היא דבר חריג. בכירי הענף מקפידים שלא להביע דעות לכאן או לכאן, ביודעם שההיי-טק הוא מגזר של כל המדינה, בין אם אנשי ימין, שמאל או מרכז. אלא שבזמן האחרון חשים רבים בענף שהוגדשה הסאה, והם התחילו להביע את דעתם בפומבי.
זה החל כטפטוף לפני כשבועיים, כאשר 100 אנשי עסקים, ובכללם אנשי היי-טק, שיגרו עצומה לראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, ובה הביעו דאגה מהמצב במדינה. הדבר המשיך ביום ד' האחרון עם כנס חרום שנערך נערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בהשתתפות עשרות בכירים מההיי-טק ומתחומים אחרים בעסקים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, שבאו לתמוך בשלטון החוק ובשומרי הסף, ולהתריע מפני הידרדרות. זה הגיע לשיא (יום א', 8.12.19), עם
העתירה לבג"ץ שהגישו 67 בכירים בהיי-טק, בביטחון ובאקדמיה, כדי שיאסור על הטלת הממשלה על מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון. כוונתם היא, מן הסתם, לנתניהו.
חלק מהחתומים על העתירה הם בכירים שזו הפעם הראשונה שבה הם מביעים בפומבי דעות פוליטיות, וחלקם אף שיבחו בעבר את נתניהו בגלל הצהרות שנתן שהעידו על מחויבות לענף. בין החותמים ישנם שמות מוכרים כמו
מולי אדן ו
דדי פרלמוטר, לשעבר בכירים באינטל; ד"ר
ארנה ברי, לשעבר בכירה ב-
Dell-EMC;
יוני אסיא, מייסד ומנכ"ל
אי-טורו; ו
דיוויד אסיא, מייסד
מג'יק ו
פורמולה. יזם ההיי-טק הוותיק
דב מורן, מהחתומים על העתירה, שגם השתתף בכנס בפקולטה למשפטים, אמר
בראיון לאנשים ומחשבים כי הוא היה שמח לא לחתום עליה ובכלל, לא להיות מעורב. אבל הוא רואה לנגד עיניו כיצד ההידרדרות בכל התחומים, כולל בהיי-טק, מקבלת תאוצה והנורות האדומות נדלקות. עכשיו צריך לגרום לכך שעוד רבים כמוהו, וכמו יתר מגישי העתירה, יזהו את הנורות ויפעלו בהתאם.
לא צריך יותר מדי הוכחות לכך שהאזהרות ממה שעלול לקרות, וכבר מתחיל לקרות, כתוצאה מהמשבר הפוליטי המתמשך הן מוחשיות. כבר היו לכך כמה רמזים בשבועות האחרונים, וההשפעה תחריף בעוד כמה שבועות, עם תחילת 2020, כאשר המדינה תישאר ללא תקציב. החשב הכללי במשרד האוצר,
רוני חזקיה, כבר הזהיר שההשלכות של העדר הממשלה עכשיו יורגשו גם אחרי שתוקם פה ממשלה, משום שההליכים לאישור התקציב לוקחים חודשים.
לדברי מורן, על-אף שיש כאלה שסבורים שההיי-טק הוא בועה סגורה, אי-אפשר לנתק אותו מכלל המשק, ובוודאי לא מפעילות הממשלה, שמשפיעה עליו מאוד. לכן, הוא חשוף מאוד לפגיעה בעקבות המשבר. למעשה, כבר הייתה פגיעה כזאת: סטארט-אפים שהיו צריכים לקבל מימון מרשות החדשנות כבר לפני כמה חודשים לא קיבלו אותו, עד שוועדת הכספים החליטה לשחרר את הסכומים רק בשבוע שעבר.
השלכות - גם על המגזר המוניציפלי
גם
ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי,
אמרה דברים שמהם ניתן להבין את חומרת המצב. במפגש עם פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים, שנערך לפני כשבוע וחצי, היא ציינה כי המצב הפוליטי שבמסגרתו אין ממשלה מתפקדת וחוסר הוודאות משפיעים לרעה על גם פרויקטי מחשוב במגזר הציבורי, לרבות במגזר המוניציפלי. הכוונה היא לכך שיש פרויקטים שלא יוצאים לדרך, וחלק מאלה שכן - עלולים להיתקע. במילים אחרות, כל אחד מאיתנו, שגר ביישוב שלו, עלול לגלות בוקר אחד שלא מעט שירותים חדשים שהרשות המקומית הבטיחה לו - יעוכבו.
אותו הדבר יקרה במשרדי הממשלה: הקפאת תקציבים למשרדים השונים צפויה להביא להקפאה של פרויקטי מחשוב שמתנהלים או אמורים להתנהל בהם. כך, למשל, הממשלה עומדת כעת בפני יציאה למכרז ענן ציבורי ענק, שאמורות להשתתף בו החברות הגלובליות הענקיות בתחום שפועלות בישראל. גם אם תתקבל החלטה מיהי הזוכה בפרויקט, יציאתו לפועל צפויה להתעכב עד שיהיה ביכולתו של החשב הכללי לתקצב אותו. זה נכון לעוד הרבה מאוד פרויקטים, שירותים ותוכניות עבודה במשק - כאלה שקשורים למחשוב וכאלה שאינם, אבל הטכנולוגיה מהווה מרכיב בהם. לפעמים אפילו מרכיב קריטי. אם לא יימצא פתרון למשבר הפוליטי ולהשלכותיו בימים הקרובים, גלגלי הקטר של המשק יתחילו להאט, מה שישפיע לרעה בסופו של דבר על כולנו. זה יקרה גם אם הפגיעה לא תהיה בהיי-טק ישירות אלא במשק באופן כללי, שכן הענף בהכרח יושפע מכך.
השורה התחתונה: הבג"ץ, העצומה וכינוס החרום אינם מזימה של אנשי היי-טק ובכירים נוספים להפיכה שלטונית, כפי שאולי יהיו מי שיטענו. פרופ'
דן פרופר, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ומבכירי הכלכלה הישראלית, אמר באותו כינוס באוניברסיטה שלעולם איש לא יידע בעד מי כל אחד מהמשתתפים הצביע ושהוא מדבר "כאזרח שחלם כל חייו לבנות מדינה טובה יותר". כך גם 67 החתומים על העתירה לבג"ץ. יש לצפות ולקוות שכל אחד שהמדינה הזו חשובה לו יצטרף אליהם.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
