|
|
לא אסתטי [צילום: United States Holocaust Memorial Museum]
|
|
|
|
|
ראוי להודות. גם להתוודות. זה היה מכוער אך נסבל. זה היה מכוער כי אחרי הכל גם יהודים היו אדם, ואדם שהודפים אותו לקרון והמזוודה הקטנה שלו נופלת מובסת על הרציף וקטר נושף יוצא כבר לאן זה מעורר רתיעה, בכל איש ואישה, מן רעד עובר, בשדרה שאינה בנויה לספוג השפלה. אבל זה היה נסבל, כי לא כל אדם הוא יהודי, ועל כן, מה לעשות, להיוולד יהודי בעולם הזה הייתה בחירה, ומי שכך בחר נושא באחריות למותו שאינה נופלת מן האחריות של מי שנוטל את נפשו. לכן, מוכרחים להודות, גם להתוודות, זה היה אפשרי.
זה היה מכוער. לכן לא דיברו על כך ברבים. לא אסתטי. יודעים. זה כך המכוער. הוא צואה על השקט. הוא לא מסתיר. אבל לא מדבר. לא מתאים. מלכלך את החיך. מצהיב את טור הידיעות בעיתון. לא נעים. מעשי תת-אנוש מתמלכים. יש כאלה. גם אותם ברא אלוהים. אבל זה הם. זה לא מי שאיננו יכול שלא לחוש עד ברך ועד קרסול איזה פיק, חולשה של רגע, אך מה.
אבל, כאמור, זה היה נסבל כי אחרי הכל, העולם לא קורס רק מפני שהיהודים שעושים רעשים מימי בראשית באשר שם הינם ועורמים על עצמם בכל דור בושות ומטילים צללים על הכל והם משונים מפני שהם דומים כל כך ושונים בעת ובעונה אחת, מפחיד, אז, לא, אז בלי יהודים, וזה לא אנחנו, זה 'הם', תת-אדם שעושים את זה, ומה לעשות גם עליהם תעבור כוס. את תת-האדם נמגר. בתורו. והחיים נמשכים.
צריך להודות. גם להתוודות. וכך לציין שבעים וחמש שנה אחרי, שחרור" אושוויץ, כולם, כל החוגגים כולם, ראשי המדינות וראשי האומות המדינות וראשי הדתות והאמונות וראשי הדעות המוסר והסין הבאים לציין את היום בו סגרו משרפות ולא את היום בו בנו ארובות והסיקו אותן בגוויות. להודות ולהתוודות.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
