פרשיות משפטים בפרשת משפטים

בשבוע של פרשת משפטים כדאי לזכור כמה עניינים משפטיים בעייתיים:

- היועץ המשפטי ד"ר אביחי מנדלבליט החליט לבדוק את סוגיית היחסים בין המשטרה לבין חברת "הממד החמישי", שבראשה עמד בני גנץ. כך ראוי. אין להשאיר קצות חוט. נכון הגיב בני גנץ אצל דנה וייס שאין לו התנגדות לחקירה.

- תמוה מדוע אין מנדלבליט מורה על חקירה בתיק הצוללות המצריות. גם לא מובן מדוע אין בירור באשר ל-16 מיליון שקלח שקיבל ביבי מהחברה של בן דודו אשר מוכרת ציוד למספנה הגרמנית הבונה צוללות הן לישראל, הן למצרים. שני תיקים? זה בעצם תיק מאוחד? לא יודע. אבל שווה בדיקה יסודית.

- אין להבין מדוע בג"ץ אינו מתיר לעיתונאי ברוך קרא לפרסם את השיחות בלשכת גבי אשכנזי. זה כפוף לבדיקת הצנזורה וניתן למחוק מהפרסום כמה פגיעות אישיות, ואם נחוץ ניתן לתקן בהסכמה (תוך ציון מראי מקום) התנסחות זו או אחרת. אך החומר חייב להתפרסם. ממילא פרשת אשכנזי הקרוייה בטעות על שמו של הש"ג בנושא בועז הרפז לא תגווע עד שתתברר עד תומה, עם מערכת בחירות ובלעדיה.

- התערבותו של השר, המשפטן בהשכלתו, גלעד ארדן בסוגיית החסינות הנחוצה למסמכים הקשורים במשפטו הפלילי של בנימין נתניהו פסולה. גם אם לא מדובר בהפרת אמונים במובן הפלילי, זו הפרת אמונים כלפי הציבור. הוא מעולם לא התערב בנושא משפטי כזה, והנה כאשר ביבי בדרך לספסל הנאשמים הוא קופץ לתמוך בבוס. "אהבתי את אדוני", כדבר עבד עברי.

- בשם התקינות הממלכתית צריך להניח כי הנשיא ראובן ריבלין לא ייענה לבקשת האסיר לשעבר אהוד אולמרט למחוק לו את הרישום הפלילי. אלמלא כן יחגוג האבסורד, רישומו הפלילי הכבד - יימחק; רישומה הפלילי היותר קטן של שולה זקן יישאר על-כנו.