חוק ההסדרה: מן המוצדקות שבהחלטות! <br>

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פסל את חוק ההסדרה לפיו יוכשרו בתים שנבנו על שטחים השייכים לפלשתינים ביהודה ושומרון.

החלטת בג"ץ היוותה ומהווה עדיין עוד עילה לנגח את בג"ץ על התערבותו בעניינים הנוגעים לכאורה לרשות המחוקקת בלבד, והיא אף מעוררת מחדש את סוגיית פסקת ההתגברות שצד אחד במפה הפוליטית, מן הסתם חסידים שוטים, כל כך רוצה לחוקקו וליישמו.

החלטת בג"ץ, חשוב להדגיש, משיגה שתי תוצאות טובות לישראל. אחת, היא מגינה עליה מפני מתקפות מצד המדינות הנאורות בעולם שיש להן יחסים טובים אתה ושרואות בה אורים ותומים בכל הנוגע לשלטון דמוקרטי עם יחס של כבוד לחוק. השנייה, היא עושה צדק עם אלה שבשם קדושת ההתיישבות והייהוד חלקים מאתנו השתלטו להם על קרקע פרטית, גזלוה ואף הקימו עליה את ביתם.

על-מנת להמחיש כמה אבסורד היה אם החלטה זו של בג"ץ לא הייתה מתקבלת, די לעיין בתחקירים של העיתונאי קלמן ליבסקינד במעריב העוסקים בסוגיה. ליבסקינד, אחת לכמה שבועות, מפרסם תחקירים על-אודות השתלטות הבדואים בנגב הן על שטחי מדינה והן על שטחים פרטיים. ועל הדרך הוא מוקיע את בית המשפט, בדרכו שלו, על כך שהוא מתנהל בעצלתיים כשמדובר בבקשות המדינה ו/או עותרים פרטיים לפנות פולשים ומשתלטים לשטחים לא להם - ובצדק הוא מתרעם ומבקר.

לכן, אם צדק, אזי צדק לכל, גם בנגב וגם ביו"ש. יתרה מכך, גזרה שווה חייבת גם להיעשות. כלומר, צו הריסה מול צו הריסה, פיצוי כספי מול פיצוי כספי. כי רק ככה ניתן לבנות שוויון לכל.

ולעניין פסקת ההתגברות: זו חייבת לבוא לעולם, אבל לא במתכונת המוצעת על-ידי כל "הקופצים בראש" המוכיחים פעם אחר פעם, כי כל מטרתם היא לגונן ולסוכך על פרסונה זו או אחרת, ולא ליצור באמת ובתמים סדר בהפרדת הרשויות. כי אם הפרדה כזו קיימת במדינות שהן ערש הדמוקרטיה כמו צרפת, אנגליה וארצות הברית, אין שום סיבה שלא תהיה הפרדה כזו גם אצלנו.

החלטת בג"ץ, בשולי הדברים, הביאה את אותם חסידים שוטים לאיים, ממש כך, על בג"ץ בסוגיית ראש הממשלה החליפי: אם תפסלו את הסעיף הזה בהסכם הקואליציוני, הם מאיימים, תהיו אחראים לבחירות רביעיות. שיא האבסורד: מצד אחד הם תובעים מבג"ץ לא לגעת בסוגיות פוליטיות, אבל מצד שני הם בעצם דורשים ממנו לקבל החלטה פוליטית שמשרתת אותם. או שלא, כי בחירות, לפחות על הנייר, מאוד משרתות אותם. אפשר לשאול את עמית סג"ל.