נתניהו. פוזל לבחירות [צילום: אביר סולטן/AP]
לא יהיו בחירות |
נתניהו פוזל לבחירות, אך ליבו וראשו יודעים שהדבר אינו ישים ● הוא דואג שבכחול לבן יראו שרוחו נושבת בחזרה לקלפי ויחששו מכך ● הוא יצר נקודת יציאה יש מאין מהממשלה בדמות תקציב חד שנתי במטרה להרעיד את האדמה מתחת לרגליו של גנץ ולנסות אותו, והוא ימשיך לייצר נקודות כאלו במהלך כל הקדנציה, אך על האחרון לצלוח ניסיונות אלו ביד חזקה ובזרוע נטויה ● אם יעשה זאת, הוא ינצח את נתניהו במשחק שלו עצמו, ואם לאו, יגרום להנאה מרובה בבלפור
שאלת הבחירות כל הזמן מתנוססת באוויר. הפיצול של כחול לבן, הסקרים המחמיאים לבנימין נתניהו ולליכוד ואשר צופים קרבות עיקשים של העבודה על אחוז החסימה, מה שקורץ כמובן לראש הממשלה... אך עם כל הכבוד לסקרים, ולמרות ארבעים המנדטים הדמיוניים שהם חוזים לליכוד, אין שום ערובה לכך שנתניהו יוכל להקים קואליציה: בני גנץ ויאיר לפיד, כל אחד עם מפלגתו שלו, יוכלו להוות יחדיו גוש חוסם. נפתלי בנט ואיילת שקד כבר אינם בכיס הקטן שלו, וליברמן מן הסתם זומם את נקמתו בו; עם החרדים לבדם אי-אפשר ללכת למכולת.
חוץ מזה, בחירות הן דבר הפכפך, וכרגע סקרים אינם באמת מסוגלים לנבא מאומה; מן הסתם שאם יתקיימו, צפויים להתרחש חיבורים בין מפלגות והבאת רכש שחקנים חדשים שעומדים על המדף כמו גם שחקנים ישנים שכרגע נמצאים מחוץ למשחק הפוליטי ושיכולים לטרוף את הקלפים. אהוד ברק, ציפי לבני וסתיו שפיר מחממים את הקווים ועיניים רבות לוטשות מבטים לגדי איזנקוט; ואלו רק חלק קטן מן השמות שמפלגות השמאל מרכז משננות יומם וליל, שלא לדבר בכלל על פליטי העבודה ומרץ שרק מחכים ליום הבוחר ואשר יכולים לגרוף כמה מנדטים.
ובכל זאת, נתניהו פוזל לבחירות. הוא חותר להעברת תקציב חד שנתי ויודע שבמקרה כזה, שאם יביא אותו לפתחה של הכנסת והחוק יפול, הוא יישאר בכס ראש הממשלה ללא הצורך להעביר לגנץ את המושכות השולטות על ממשלת המעבר.
אך לגנץ אין יותר מידי ממה לחשוש מכך. נתניהו אומנם מעוניין בבחירות, אך ליבו וראשו יודעים שהדבר אינו ישים: אזרחים רבים יפחדו לצאת מהבית ולבחור, ואחרים פשוט לא יסלחו לו אם יגרור אותם שוב לקלפי במצב הכלכלי הנתון; הבייס שלו פשוט לא יספיק. נתניהו מבלף משום שהוא רוצה להוכיח כי הוא מסוגל לייצר נקודות יציאה מהממשלה וכי על כחול לבן לדעת זאת ולפחד ממנו. ניתן לשער כי בהמשך הקדנציה הוא ימשיך לייצר נקודות יציאה כאלו על-מנת ליצור איום תמידי על גנץ ושותפיו.
נקודת יציאה נוספת היא הניסיון של ראש הממשלה לאתגר את כחול לבן עם עניין הסיפוח. הוא דוהר לשם בכל בכוח, אך האמת היא שגם במקרה הזה אין טעם לחשש מצד מפלגתו של גנץ, בעיקר מכיוון שהאמריקנים כבר הספיקו להודיע כי אינם מתכוונים לתמוך בסיפוח ללא הסכמתם, אך ישנם עוד כמה סיבות למה יכולה לנוח דעתם של גנץ ושות': א. הקואליציה של נתניהו חסרה סמנים ימניים כמו בנט וליברמן. ב. חלק לא מבוטל מן המתנחלים מתנגדים למהלך שכזה. ג. ג'ארד קושניר, האיש אשר מכתיב את הטון בוושינגטון בעניין זה, מתנגד לסיפוח מלא.
אז מדוע נתניהו בכל זאת דוחף לשם? הוא פשוט מנסה להרעיד את הקרקע מתחת לרגליו של גנץ ולבחון אותו ואת גבי אשכנזי. בנוסף הוא רוצה להראות להם כי בנושאים מדיניים יועז הנדל וצבי האוזר נמצאים מימינו ולא לשמאלם.
הניסיונות של נתניהו לאתגר את כחול לבן, לייצר נקודות יציאה יש מאין מהממשלה, לבחון אותם, להרעיד להם את האדמה ולהראות להם ששום דבר אינו בטוח כנראה שימשכו או עד סוף הקדנציה של נתניהו או עד אשר יחליט סופית ללכת לבחירות. על כחול לבן לעמוד מול הניסיונות האלו ביד חזקה ובזרוע נטויה ולהראות לו שהם לא משקשקים ולא מזגזגים. אם לא יעשו זאת - הניסיונות האלו רק ילכו ויתרבו, ונתניהו יתרווח בכיסאו בהנאה מלצפות בהם מחפשים מאיפה משתין הדג; ואם יעמדו בניסיונותיו - הם ינצחו אותו במשחק שלו עצמו, יגרמו לו להזיע ולזוז באי נחת בכיסאו ויהפכו את היוצרות.
חוץ מזה, בחירות הן דבר הפכפך, וכרגע סקרים אינם באמת מסוגלים לנבא מאומה; מן הסתם שאם יתקיימו, צפויים להתרחש חיבורים בין מפלגות והבאת רכש שחקנים חדשים שעומדים על המדף כמו גם שחקנים ישנים שכרגע נמצאים מחוץ למשחק הפוליטי ושיכולים לטרוף את הקלפים. אהוד ברק, ציפי לבני וסתיו שפיר מחממים את הקווים ועיניים רבות לוטשות מבטים לגדי איזנקוט; ואלו רק חלק קטן מן השמות שמפלגות השמאל מרכז משננות יומם וליל, שלא לדבר בכלל על פליטי העבודה ומרץ שרק מחכים ליום הבוחר ואשר יכולים לגרוף כמה מנדטים.
ובכל זאת, נתניהו פוזל לבחירות. הוא חותר להעברת תקציב חד שנתי ויודע שבמקרה כזה, שאם יביא אותו לפתחה של הכנסת והחוק יפול, הוא יישאר בכס ראש הממשלה ללא הצורך להעביר לגנץ את המושכות השולטות על ממשלת המעבר.
אך לגנץ אין יותר מידי ממה לחשוש מכך. נתניהו אומנם מעוניין בבחירות, אך ליבו וראשו יודעים שהדבר אינו ישים: אזרחים רבים יפחדו לצאת מהבית ולבחור, ואחרים פשוט לא יסלחו לו אם יגרור אותם שוב לקלפי במצב הכלכלי הנתון; הבייס שלו פשוט לא יספיק. נתניהו מבלף משום שהוא רוצה להוכיח כי הוא מסוגל לייצר נקודות יציאה מהממשלה וכי על כחול לבן לדעת זאת ולפחד ממנו. ניתן לשער כי בהמשך הקדנציה הוא ימשיך לייצר נקודות יציאה כאלו על-מנת ליצור איום תמידי על גנץ ושותפיו.
נקודת יציאה נוספת היא הניסיון של ראש הממשלה לאתגר את כחול לבן עם עניין הסיפוח. הוא דוהר לשם בכל בכוח, אך האמת היא שגם במקרה הזה אין טעם לחשש מצד מפלגתו של גנץ, בעיקר מכיוון שהאמריקנים כבר הספיקו להודיע כי אינם מתכוונים לתמוך בסיפוח ללא הסכמתם, אך ישנם עוד כמה סיבות למה יכולה לנוח דעתם של גנץ ושות': א. הקואליציה של נתניהו חסרה סמנים ימניים כמו בנט וליברמן. ב. חלק לא מבוטל מן המתנחלים מתנגדים למהלך שכזה. ג. ג'ארד קושניר, האיש אשר מכתיב את הטון בוושינגטון בעניין זה, מתנגד לסיפוח מלא.
אז מדוע נתניהו בכל זאת דוחף לשם? הוא פשוט מנסה להרעיד את הקרקע מתחת לרגליו של גנץ ולבחון אותו ואת גבי אשכנזי. בנוסף הוא רוצה להראות להם כי בנושאים מדיניים יועז הנדל וצבי האוזר נמצאים מימינו ולא לשמאלם.
הניסיונות של נתניהו לאתגר את כחול לבן, לייצר נקודות יציאה יש מאין מהממשלה, לבחון אותם, להרעיד להם את האדמה ולהראות להם ששום דבר אינו בטוח כנראה שימשכו או עד סוף הקדנציה של נתניהו או עד אשר יחליט סופית ללכת לבחירות. על כחול לבן לעמוד מול הניסיונות האלו ביד חזקה ובזרוע נטויה ולהראות לו שהם לא משקשקים ולא מזגזגים. אם לא יעשו זאת - הניסיונות האלו רק ילכו ויתרבו, ונתניהו יתרווח בכיסאו בהנאה מלצפות בהם מחפשים מאיפה משתין הדג; ואם יעמדו בניסיונותיו - הם ינצחו אותו במשחק שלו עצמו, יגרמו לו להזיע ולזוז באי נחת בכיסאו ויהפכו את היוצרות.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| לא יהיו בחירות |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

