שופטים אינם סופרמנים

שופטים אינם שמחים כאשר ערעורים על פסקי דין שלהם מתקבלים. זה לא נעים, זה מפריע לקידום. ככל שערעורים על פסקי דין של שופט מתקבלים, כן ברור יותר ויותר לכולם כי שיקול דעתו מוטעה, כי אינו מכיר דיו את החוק והפסיקה, כי הוא פחות ראוי לקידום.

והנה מצדיקה הנשיאה חיות את העובדה שהיא דנה בערעורים על פסקי דין של חברתה השופטת ענת ברון, והיא לא מתארת מקרה ספציפי של חוסר ברירה. היא לא נותנת כל נימוק מתקבל על הדעת אלא סוברת שלפעולה כזו יש מקום. היא סבורה שאם הייתה אוסרת על עצמה לשפוט במקרה של ערעור על החלטות של חברה לשעבר, הדבר יוביל להגבלות ניכרות על יכולתם של שופטים בכל ערכאות הערעור לדון בהחלטות שקיבלו חבריהם-לשעבר לערכאה הנמוכה יותר.

מה שאמרת בעצם כבור הנשיאה הוא שמערכת המשפט שלנו תלויה בתהליכים אשר בכל גוף ציבורי אחר יוצרים תשתית לניגוד עניינים.

כבוד הנשיאה אסתר חיות, איש לא חפץ ברעתה של מערכת המשפט. נהפוך הוא כולנו חפצים בטובתה. אך לצערי אני חושש שאתם, צמרת השופטים, עקב קוצר ראות והרגשת עליונות, הם שחפצים ברעתה, כי אתם הופכים את המערכת לכזו שאין לנו כל אפשרות לטעת בה אמון. חבר מביא חבר, ואז חבר דן בערעור של חבר, כאילו אינכם בני אדם. כאילו אתם סופרמנים והקרבה אינה משפיעה כלל על שיקול הדעת שלכם.

זהו בדיוק מקור הביקורת עליכם, ביקורת הסוברת שאתם נמצאים בבועה, בועה חסרת מראות, בועה בה רק אתם נמצאים, ונמצא בה גם נציב הקבילות שלכם שהוא בשר מבשרכם. הבועה עולה מעלה מעלה כאילו כוח המשיכה לא עובד עליה, וממנה אנו נראים יותר ויותר קטנים, יותר ויותר זעירים. אבל הבועה הזו תתפוצץ בסוף, ותאמינו או לא כוח המשיכה יעבוד אז גם עליכם.

מי שמדביק לעיתונאי קלמן ליבסקינד כינויים של "מתלהם" או מכנה את דבריו "זילות" אינו יודע מה הוא שח. קלמן ליבסקינד הוא יהודי יקר, אשר הביקורת שלו על בית המפשט העליון מבטאת אהבה, מבטאת צער עמוק על הניתוק והאטימות של המוסד החשוב שנקרא בית המשפט העליון כלפי ציבור רחב מאוד של אנשים. קלמן מניף את שתי ידיו לשלום לבית המשפט העליון, אך בית המשפט משיב פניו ריקם במקרה הטוב, ומשיבו בשיח פוגעני ומעליב במקרה פחות טוב.

הנשיאה חיות, הקשיבי לקול הזעקה, הוציאי את האטמים מהאוזניים. הקולות האלה רוצים בטובתכם. רק בטובתכם.