גבי, "חלאס", נו כבר

לפני יותר מעשור נתקף רמטכ"ל גבי אשכנזי בזעם מר כנגד הממונה עליו שר הביטחון אהוד ברק. נראה לי שהצדק לא היה עימו. אך נניח שהצדק היה עימו. בפועל התגרה הייתה שגרתית, ואילו מלשכת הרמטכ"ל יצאה לתקשורת תגובה בלתי מידתית בצורת מסמך כוזב ורווי רעל נגד ברק.

אדי הרעל של המסמך ההוא מבעבעים עדיין במציאות העכשווית, ומשמשים את ביבי לעורר מדנים בין היועץ המשפטי ד"ר אביחי מנדלבליט לבין פרקליט המדינה בדימוס שי ניצן. למה דומה מעשהו נטול הרסן של אשכנזי? למי שנתפס מקומו במגרש חניה בידי נהג אחר, והוא מגיב בשליפת סכין ודוקר אותו.

ד"ר רונן ברגמן ואני אספנו חומרים לרוב בעניינו של אשכנזי בעת כתיבת ספרנו "הבור". אך הציבור מאן אז להבין מה חומרת מעשהו של גבי ממש כפי שחלק מן האומה מסרב לשמוע עתה מה חטאיו של בנימין נתניהו וזועק כנגד כל עובדה מוצקה כאילו "ביבי המלך". ב-2010 רבים קראו "גבי המלך". אם לא במלים כי אז במהות.

חלף כעשור והפוליטיקה שינתה פניה, ואשכנזי הלך שולל אחרי אריה דרעי, שהבטיח לו גיבוי וערבות אישית-פוליטית ושותפות אמת בממשלה שיקים נתניהו. אבל ביבי כמו ביבי ודרעי כמו דרעי, והבוקר התראיין אשכנזי באתר ynet והיה בהיר ונוקב כמו פעם והזהיר את ראש הממשלה כי אם יימשכו הטריקים והשטיקים בלי תוכנית כלכלית ובלי תקציב - אז "חלאס". מספיק. גמרנו. אין מילה שמתאימה יותר לצעד הנחוץ מאשר זו שהייתה בפי אשכנזי - "חלאס" - גמרנו.

זה לא פשוט. האופוזיציה צריכה עתה ארכיאולוג פוליטי, שידביק בסבלנות אין קץ חרס לחרס, ועוד חרס לחרס, על-מנת לשקם את הכלי אשר נופץ במחי יד. לשוב ולאחד את הכוחות אשר נפרדו בתחושת מפץ ולהוסיף עליהם פנים חדשות במראה כד"ר יפעת שא-שא-ביטון והפרופסור ירון זליכה וד"ר שקמה שוורצמן, ולחזק את מי שכבר שם ולא רק בין כחול-לבן לבין יש עתיד והעבודה ומרצ אלא גם בישראל ביתנו בה מצויים לוחמים לטוהר המידות כאלי אבידר.

ועל זה יש להלביש רובד גורלי בראשות נפתלי בנט, שנכון לעכשיו הוא קורבן התעמולה השגויה של עצמו נגד בית המשפט העליון, ובנקודה היחידה החשובה לביבי - התחמקותו ממשפטו - הוא דווקא סייען שלו אם לא במודע כי אז בעקיפין. אך חובה לצאת לדרך. ללא הצעד הראשון מובטח לבני האור שלא יגיעו ליעד החיוני להצלת שלטון החוק והדמוקרטיה בישראל, וזו עלולה להיות בכייה לדורות.