"נומרוס קלאוזוס" או דמוקרטיה

ח"כ עודד פורר מ"ישראל בתינו" ניסה בשבוע שעבר, עם עוד כמה מעמיתיו האנטי חרדים, לזרות חול ושקר כנגד היהדות החרדית. האמתלה הייתה שוב בדמות "ייצוג נשים ברשימות החרדיות". כבר בשנת 2015 הוכח לציבור בישראל כי הנשים החרדיות חפצות להישאר חרדיות ורחוקות מנבכי התככים הפוליטיים, אשר רמתם המוסרית אינה נאה לנשות ישראל החפצות לגדל דורות של ילדים מחונכים, שהאלימות, הסמים וההפקרות רחוקים מהם, ובמיוחד מהן. רשימה של תמהוניות, שכינו את עצמן "חרדיות", שאגה בקולי קולות לשאר הנשים החרדיות באמת, להצביע להן. אבל הצרחות הללו הסתיימו בקול דממה דקה.

הנשים החרדיות, מאחורי פרגוד ההצבעה הנסתר, הדירו את אותה "רשימת נשים" למצב של אפסות אלקטוראלית. המושג "חרדי" הוא מושג דתי הכולל בתוכו אמות מידה תורתיות ולא על-פי קודי לבוש, יחוס משפחתי או תבשלי שבת שנהנים מהם. "השולחן ערוך" והידוריו הם הקרקע שמנחה מהי חרדיות. כך הוא גם לגבי המושג "אישה חרדית". פאה נכרית, שמלה צמודה או אפילו שמירת שבת בלבד אינם קנה המידה למושג ה"חרדיות" אצל נשות ישראל. הלכות הצניעות של האישה, "חוקי הנשים" של גדולי ישראל ו"כבודה של בת מלך פנימה הוא" הם היסודות להגדרת "החרדיות" של הנשים החרדיות, ואי הרצון שלהן אח"כ לעסוק בפעילות ציבורית - המביאה לאי צניעות והזנחת הבית היהודי.

זהו חלק הארי של האישה החרדית האמיתית. אבל ישנן נשים שהרעיון החרדי כבר מאחוריהן, אבל בעזרת התחפשותן ל"אישה חרדית" הן מקוות להמשיך בהשתלבות ציבורית על-פי "נומרוס קלאוזוס", או כמו שקוראים לכך בימינו: "משבצת פוליטית". ביהדות הדתית-לאומית העניין של המוביליות הנשית בחיי הציבור הוא גמיש יותר וזכותן של אלה שמאסו בחוקות החרדים לנוע לשם אבל בוודאי שאין זכותן לשבש את המושג "חרדית" על-פי השררה שאליה הן מקוות להגיע.

אבל גם אם כל הנשים החרדיות תהיינה חרדיות באמת, ובכול אתר ואתר הן תשמענה כי הן סולדות מפוליטיקה ומציבוריות ועסקנות תככנית הרי שתמיד ימצאו צרי ישראל ויהודה שכביכול ינסו "לסייע" לנשים האמיתיות הללו לדעת מהי באמת "האמת" המזויפת שאותה הם חפצים לכפות על נשות ישראל החרדיות, וכול זאת כדי לנגח ולעקור את היהדות. עודד פורר הוא אחד מאלה ומפלגתו האנטי דתית, מחד-גיסא, והבדלנית, מאידך-גיסא, היא בראש אותם צרי ישראל הללו.

בובות שעווה משוריינות מול דמוקרטיה אמיתית

אם מר פורר וחבריו היו מפנים את המרץ שלהם לכיוון אחר - לכונן דמוקרטיזציה אמיתית של כמעט כל המפלגות הישראליות, ובראשן אותה דיקטטורה ששמה "ישראל בתנו", הרי שמזמן היינו זוכים לכך שמערכות הבחירות הצפופות שלנו, בשנתיים האחרונות, לא היו מתקיימות. לשריין מקומות לנשים, למיעוטים וכו' איננו דווקא הליך חיובי מבחינה דמוקרטית, ועוד על-ידי מפלגות תיאוקרטיות ששולטן פוליטי אחד מחליט מי יהיו ברשימתו לפרלמנט ומי יוצאו ממנה אם ידברו יותר מדי דברים המיותרים לדעתו. לייצוג הסקטוריאלי אין שום ערך אם מדובר ב"מריונטות" חסרות עצמאות או אפילו באנשים מתאימים הפוחדים לפתוח את פיותיהם מחשש שהתיאוקרט ששיבץ אותם יחזירם הביתה בבעיטת ישבן מהירה.

בשיטה התיאוקרטית של רוב המפלגות כיום הרי שהנבחרים יהיו תמיד פחות מוצלחים משום היותם "יסמנים", וכשהרשימה תתפרק הרי שהכול יחרב, וראה פרשת "כחול - לבן", המתפרקת כמגדל קלפים. בפרלמנט הישראלי צריכים לשבת הנבחרים המוצלחים ביותר ורק שיטת בחירות דמוקראטית - כפריימריז, ועידה או מרכז מפלגתי, יכולים איכשהו לענות על הצורך הזה. במפלגות שיש בהן תחרות בחירה ודעה הרי שישנם גם שיקולים לשמה ואין מדובר במספר מנהיגים אינטרסנטים הסותמים את פיות ומוחות נבחריהם ומתבצרים עקב כך בעמדות ללא פשרות, ולכן הציבור נגרר לעוד ועוד מערכות בחירות אומללות ומיותרות. אבל עודד פורר - עוד סטטיסט פוליטי, מפחד לנגוע בנקודה המרכזית וולהציע הצעת חוק שלא תשריין אי-אלו לא יוצלחים אלא תפתח את השורות לכול המוצלחים יותר להשפיע על הפוליטיקה הישראלית.

הצעת חוק דמוקראטית אמיתית

הצעת חוק מוצלחת אמיתית תהיה זו אשר תחוקק חוק שלא רק ראש ממשלה ייאלץ לפרוש אחר שתי קדנציות אלא גם יו"ר ומנהיג מפלגה. בהצעת חוק כזו צריך להיכנס סעיף המחייב כל מפלגה פוליטית להעמיד את היו"ר שלה לבחירה לתקופת שנים מוגבלת ומנגד לקיים בחירות בפורום דמוקרטי כלשהו (פריימריז, ועידה, או מרכז מפלגה) כדי להציג אח"כ רשימת מועמדים לפרלמנט ולרשויות המוניציפליות, מידי קדנציה וקדנציה.

אבל כמובן שעודד פורר - ממפלגה תיאוקרטית כמו "ישראל בתנו", לא יעז לעלות רעיון כזה משום שיום אח"כ הוא יודח על-ידי איווט ליברמן כמו שזה כבר נעשה כבר לדני איילון, לאסתריטה טרנטן, לאנסטזיה מיכאלי ולעוד הרבה עמיתים בעבר במפלגה הבדלנית אליה הוא שייך. כדי להסיט את האמת על הרשימה העקומה שדרכה נכנס לפרלמנט קל לו, לפורר, "לנבוח" לעבר הרשימות החרדיות בעניין הנשים. גם למר רון חולדאי קל לו לשבץ חצי רשימה עם נשים - כמובן כאלה העושות דברו, מאשר להקים מפלגה שבה הוא יעמוד לבחירה והיתר ברשימה הזו יאלצו להתמודד באמת על מקום ריאלי ברשימה ולא להתמודד זה מול זה על ליבו של חולדאי.

את "הדמוקרטיה" של "יש עתיד" כבר ראינו בפרשת עפר שלח, והאחרון הקים מפלגה משלו בנוסח של מה ששנוא עלייך עשה בבקשה לחברייך. לבוגי יעלון יש מספיק חוצפה לבקר את מהלכיו של נתניהו כ"אנטי דמוקרטיים" אבל כשהוא מקים מפלגה, אזי, הוא בונה אותה על-פי השיטה הצבאית שמסתבר שממנה הוא לא פרש מעולם. והרשימה על הצבועים הפוליטים עוד ארוכה ועוד תתארך ממערכת בחירות אחת לאחרת.

נצור לשונך

כמו שעד היום הח"כים החרדים לא התערבו במיון ובניית הרשימות הבדלניות והדיקטטוריות שבפרלמנט הישראלי כך בבקשה מחברי אותן רשימות פוליטיות בנוסח צעצועי הלגו לא להתערב כיצד החרדים מרכיבים את רשימותיהם.