עוד פעלול בחירות על אדמת סוריה

נוטל את נפשי המקצועית בכפי הכותבת. ביבי נזקק לפעלול בחירות. תמהיל של מתח ביטחוני. חרדה. אי-ודאות. חמלה עם דמע. בסוף הישג גדול. של מי? של ביבי. רק של ביבי. רק למען ביבי.

מציאות עגומה הביאה ישראלית לסוריה. ביבי זימן את הקבינט לדיון כאילו זה עניין ביטחוני רגיש (כפי שלא עשה בעת האישור לגרמניה לבנות את הצוללות המצריות). הוא השביע את השרים והחתימם לא להדליף (הרי זה "הסקופ" שלו).

אני מזדרז להעלות את הדברים על הכתב כדי שלא יתריסו כלפיי בסיום הסאגה כי הם בבחינת חוכמה לאחר מעשה. מתחייב עתה, ונעשה ספירת מלאי כשהישראלית אשר התגלגלה לסוריה תחזור בריאה ושלמה למולדת, אמן. כי ישראל "עריבים זה בזה" וחייבים לפעול להחזיר כל שבוי הביתה.

זוכרים את אלחנן טננבאום, שבקלות ראש נסע הרחק ונחטף והוחזק בידי החיזבאללה? עוד יגיע היום לברר כיצד הגיעה השבויה הנוכחית למדינת אויב. זוכרים איך אריאל שרון רצה להחזירו בכל מחיר ואנשיו הפיצו בתקשורת הישראלית את הבדותה כאילו ביריוני החיזבאללה עקרו את כל שיני טננבאום? מה יהיה ההסבר להסטריה הנירוטית עתה?

בבת אחת עשה ביבי שימוש בקלף מדיני יקר, שוב פנה אל ולדימיר פוטין ושוב הציע מחיר יקר בעבור הישראלית, ושוב יצא מאיר בן שבת בשליחותו - הפעם לדיקטטור הרוסי ולא לרב חיים דרוקמן.

רגע, השבוייה הנוכחית אינה גלעד שליט שנחטף בעודו חייל; ולא הדר גולדין ואורון שאול, שלממשלה יש קלפי מיקוח כלפי חמאס ואינה מחזירה את גופותיהם לארץ, וגם לא אברה מנגיסטו העושה בארץ-פלשת וביבי מתנהל בעניינם על מי מנוחות.

חובה לפעול לשחרור כל ישראלית וישראלי. אך רק סומא לא יראה בארובה כי מה שיכול וצריך היה להתבצע בשקט ובאמצעות משרד החוץ הוא עוד כדור עופרת רעשני במלחמת הבחירות. מדוע היא זוכה לטיפול ממלכתי לפני גולדין ושאול ומנגיסטו? האם שכח כי "אין פודים את השבויים אלא כפי דמיהן"? לא אכפת לו. בציבור החרדי יאהבו את מהלכיו, וזה העיקר במהלכו זה.