המצלמות לא מסייעות

בזמן האחרון כמעט מדי שבוע אנחנו מתבשרים על מקרה התעללות חדש במשפחתון או בפעוטון ברחבי הארץ. בכל פעם נראה כי נשבר השיא והנה הוא נשבר שוב. מיד משודרים עוד ועוד סרטונים מזעזעים מהזירה, שהייתה אמורה להיות המקום הבטוח ביותר עבור ילדינו והתגלתה כזירת קרב. בתקופת הקורונה, בה בגנים רבים ההורים מנועים מלהיכנס לגן עצמו יחד עם הילדים, החשדות האוטומטיים בצוותי הגן מתעצמים עוד יותר באופן טבעי.

בשנת 2018 נחקק 'חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות'. החוק דורש התקנה של מצלמות, שיגנו על ילדינו מפני הנורא מכל. על-פי רוב הצפייה בתכנים היא על-פי דרישה סבירה, ולא באופן חופשי. ואכן, עוד ועוד גנים, משפחתונים ופעוטונים מתקינים מצלמות, שמתעדות את הנעשה עם זאטוטינו. המטריד כאן הוא שנדמה כי מאז נחקק החוק והוכנסו המצלמות, ישנה עלייה במקרי ההתעללות בגנים, כלומר המצלמות אינן מונעות את האלימות וההתעללות בגנים. אז אולי כל המהלך הזה הוא פשוט טעות אחת גדולה?

מצלמות בגנים פוגעות בראש ובראשונה בטיפול שמעניקות הגננות והסייעות. הן למעשה נאשמות אוטומטיות עד שיוכח אחרת. המסר אליהן הוא - אנחנו חושדים בכן. זה לא בריא. זה עלול לגרום לטעויות. זה עלול לגרום לגננת לנסות להיות "טובה מדי" ופשוט לא להתנהג כרגיל. וזה גם מעליב. מעבר לכך, מי יודע אם הגננת או הסייעת לא תלך למקום נטול מצלמה במרחב ותתעלל? אין לדבר הזה סוף. אני לא יכול לדמיין את עצמי עובד כאשר מצלמה צופה בכל צעד שלי. אם נוסיף לזה שהרבה מהפעוטונים הם בבית הפרטי של הגננת, זה מטריד במיוחד.

שנית, מצלמות הגן מתעדות לא רק את הגננת או הסייעת שלה אלא גם את הילדים כולם. מה אם איני מעוניין שיראו צילומים של הילדים שלי? למה לפגוע בפרטיות שלהם? מעולם לא פרסמתי ברשתות החברתיות תמונות של ילדיי בדיוק בגלל הסיבה הזו אז מי אני שאגזול את הזכות לפרטיות של ילד אחר ולמה שאחרים יגזלו אותה מילדיי? ואם להורים במקרה הטוב ולעברייני מין במקרה הרע יש גישה לאותם תכנים - זה יכול להיות גרוע בהרבה.

מעבר לכך ואולי חשוב מכל, מצלמות בגנים רק מוסיפות סבל וכאב לצופים בהם. לצפות בלופים אינסופיים בהתעללויות בגנים ולקוות כל היום (והלילה) 'רק שלילדים שלי זה לא יקרה'? זה כבד מנשוא. זה גורם לסיוטים ולאי שקט תמידי וזה גם מסוכן. זה יוצר לגננות וסייעות שברור שרובן המוחלט נהדר ונפלא - דימוי שלילי אוטומטי.

אולי במקום המצלמות והחדירה לפרטיות של כולם, יש פתרון אחר פשוט בהרבה? בירור מוקדם ומתמשך עם נכונות לעשות שינוי. אני זוכר כאשר ביררנו על משפחתונים וגנים לילדים שלנו, עשינו כמעט דוקטורט. עברנו בין גנים רבים, הפתענו את הגננות בשעות לא שגרתיות, התעקשנו לשמוע המלצות. כאשר באמצע שנה חשדנו שמשהו אינו כשורה, מיד פנינו להורים נוספים ולא בחלנו גם בהעברה מגן אחד לאחר. בלי מצלמות אבל עם הרבה השקעה.

מצלמות פוטרות אותנו ההורים מדאגה אמיתית לילדים שלנו. אנחנו אומרים "יהיה בסדר, ואם לא המצלמות יוכיחו". אבל אף מצלמה לא תוכל להראות מה באמת קורה עם הילדים שלנו. האחריות על בירור והתעניינות רציפה בשלום ילדינו בגנים שלהם מוטלת על כתפינו.