"דולר אחד ליום"

ביליתי שעתיים על הכביש היום ושמעתי בדרך, בין היתר, גם כמה פרקים אקראיים ב"חיות כיס". אומנם לא בפעם הראשונה, אבל אני לא מאזין נאמן לפודקאסט, ושמעתי רק מדגם קטן של פרקים. למרות שמדובר בפודקאסט מושקע וערוך היטיב שמציג מידע מעניין, אני גם קצת מתעצבן כשאני מאזין לו. הסיבה היא שמדובר בפודקאסט במימון ציבורי, וככזה אני מצפה לפרשנות איכותית, ולא להטעיות, ולכן אני מפעיל עליו סטנדרט הרבה יותר גבוה מאשר בהאזנה לפודקאסטים אחרים. אני תמיד תוהה, למה בכלל צריך את זה? יש לי חינם (עם ממש מעט פרסומות) פודקאסטים לא פחות טובים, ואני מניח שאם לא היה פודקאסט במימון ציבורי, אז היה מקום לעוד מתחרים איכותיים ביזמה פרטית.

בצד החיובי, בהשוואה להטעיות כלכליות בוטות בתקשורת, כולל כמובן ב"כאן" חיות כיס בולט לטובה. אז לגמרי במקרה נפלתי היום על הפרק שעוסק בפרס הנובל בכלכלה שניתן לאסתר דופלו (עם בנרג'י וקרמר) על השינוי שהם הובילו במחקר הכלכלי לסיוע לעניים ולצמצום העוני. צליל אברהם הגישה, עשתה עבודה לא רעה, וראיינה שתי חוקרות שיודעות (מי יותר מי פחות) על מה הן מדברות. אז למעט כמה אי-דיוקים קטנים לא היו לי יותר מידי תלונות, עד שהגענו לסיכום, בקצרה שתי הערות קטנות על אי-דיוקים:

לפעמים קו העוני הקיצוני הוזכר כדולר ליום ולפעמים שניים (שזה הנכון), וביל איסטרלי, המבקר הבולט ביותר של מדיניות הסיוע למדינות עניות, לא מתנגד לכל סיוע, רק טוען שצריך לסייע בלי לעשות נזק, וטוען ובצדק שרוב הסיוע שניתן בשיטות הישנות יותר עשה יותר נזק מתועלת. לסיכום היה ראיון קצר עם אלי קוק, ד"ר להיסטוריה של הקפטליזם. אצל קוק לא חשובה השאלה, התשובה היא תמיד הקפיטליזם אשם. ובכן, קוק חזר על ביקורת נפוצה כנגד מה שדופלו ושותפיה למחקר עושים: הם מתעסקים במיקרו - איך לעזור לעניים בלי לחפש רפורמות מקרו כלכליות גדולות וקשות לביצוע, ומתעלמים מהבעיות הגדולות, ובפרט, וכאן החידוש של קוק: הם מתעלמים משורש הרע - הסיבה שהעניים בכלל עניים. ומה הסיבה? נכון הקפיטליזם...

ראשית, אני לא מבין למה לגנות אנשים שחוקרים בצורה יסודית מה עובד ומה לא עובד בתוכניות סיוע לעניים, גם אם התוכניות האלה לא יכולות לעשות מהפכה. בזכות המחקר של דופלו ואחרים, תוכניות הסיוע יותר אפקטיביות בהשוואה לתוכניות שמתנהלות בלי לבדוק קודם אם הן עובדות ואם לא. מה רע?

ומה לגבי התמונה בגדול? העוני בעולם הצטמצם בצורה דרמטית בעשורים האחרונים. לפני 30 שנה שיעור העוני הקיצוני בעולם היה 36%, היום בערך 10%. בזכות מה הצטמצם כל כך העוני? צליל אברהם שואלת, ומשאירה את האפשרות שהתוכניות למיגור העוני בעולם של הבנק העולמי, של הכלכלן ג'פרי זקס, ושל דופלו ועמיתיה שיחקו תפקיד מכריע. אבל המציאות היא שככל שתוכניות הסיוע אכן סייעו לעניים, הן חסרות כל חשיבות בתמונה הגדולה. בסין רק לפני 20 שנה מחצית האוכלוסייה חיה בעוני קיצוני והיום פחות מאחוז אחד. האם יש לדופלו קשר כלשהו להצלחה האדירה הזו? כמובן שלא.

אז מה מסביר את הצמצום בעוני? צמיחה כלכלית. ומה מסביר את הצמיחה הכלכלית, למשל זו של סין? כלכלת שוק תחרותית - קפיטליזם. אבל את קוק העובדות לא מבלבלות. אצלו הקפיטליזם זה שורש הרע, ובסופו של פרק לא רע בכלל, המאזין מקבל את הבולשיט של קוק, וחבל שהצוות של חיות כיס מאפשר את זה.