בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
אל תתנו לתעמולת החמאס וערוצי הטלוויזיה להטעות אתכם: החמאס יצא מסבב הלחימה מובס ומושפל ● לו תושבי עזה המסכנים היו יכולים לבחור בין המשך החיים בעזה לבין הגירה לאירופה, היינו חוזים בגל של נטישה המונית והבעיה של עזה הייתה נעלמת תוך מספר שבועות
נאומי הניצחון של חמאס נשמעים כמו קריאה נואשת לעזרה, והתקשורת הישראלית אכן מיהרה להתגייס לטובת הארגון. ה"ניצחון" של החמאס מזכיר את קרב האגרוף המיתולוגי של יאיר לפיד. יאיר שלנו, כמו החמאס, נותר בסיום הקרב חבוט ומוכה אבל על הרגליים; קיבל מכות רצח אבל לא ברח מהזירה וזכה בכבוד. בתום הקרבות, קולות של שמחת ניצחון בקעו מתוך אולפני הטלוויזיה הישראלית. דרי האולפנים שחששו יותר מכול שהחמאס ייכנע ונתניהו יקבל חס וחלילה איזה נקודת זכות, נשמו לרווחה עם סיום המבצע ומיד חיפשו כל דרך אפשרית להקטין את הישגי ה"צד הישראלי" ולהאדיר את "הישגי" החמאס. הם הרי מזמן לא מהאו"ם אלא אימצו את הנרטיב הפלשתיני מלא-מלא ואת דרך החשיבה והשיטות של אויבינו.
ערוצי התעמולה הרשמיים של ישראל, בדיוק כמו החמאס ברצועת עזה מנוהלים ונשלטים על-ידי מיעוט קיצוני ששונא את מרבית בני עמו ומנסה לכפות את דעתו על רוב הציבור. במובן זה הציבור הישראלי הוא בן ערובה של תקשורת עוינת בדיוק כמו שתושבי עזה הם בני ערובה בידי החמאס. יום ולילה במסווה של ביקורת עניינית הם מחטטים בפצעים, מדליפים, מתסיסים, בוחשים ומזלזלים, זורעים דמורליזציה ופאניקה, מעודדים ומהללים את האויב, ובעיקר מחפשים כל דרך לפגוע במדינתם. השקפת עולמם מסתכמת בהערצה לכול מה שבא מבחוץ ותיעוב כלפי כל מה שציוני ויהודי.
המציאות היא שהחמאס הובס. כל מי שיש בו שמץ של היגיון והגינות מבין שהחמאס קיבל מהלומה קשה. מבחינה צבאית ההישג היחיד שלו לאורך הסבב היה שימור יכולת הירי אל יישובי הדרום. ההישג השני של החמאס היה ההצלחה להסית חלק קטן מאזרחי ישראל הערבים כנגד הרוב היהודי אבל גם כאן ההצלחה הייתה מוגבלת בהיקפה. שאר התוכניות הצבאיות והמדיניות של החמאס כשלו ובמהלך ימי הלחימה החמאס איבד את רוב נכסיו הצבאיים ולא מעט לוחמים. מבחינת הצד הישראלי המבצע היה מוצדק, מוצלח והשיג את עיקר מטרתו: להרתיע את החמאס לשנים הקרובות ולהחליש אותו לקראת עימות עתידי כנגד החיזבאללה. גם עיתוי סיום המבצע היה נכון ואיזן באופן מדויק בין הצרכים שלנו ובין דרישות הקהילה הבין לאומית.
במהלך כל המבצע, פיקוד העורף תפקד באופן מעולה וחיל-האוויר והים פעלו באופן מתואם ומקצועי. הציפיה של כמה מומחים מטעם עצמם שהחמאס ירד על ברכיו ויציע לנו חברות, יניף דגל לבן, יפריח יונים צחורות או יחזיר את גופות חיילינו כל כך מופרכת שאין טעם להתעכב עליה. גם אם היינו כובשים את כל רצועת עזה, הארגון היה ממשיך להתקיים ומטרותיו לא היו משתנות כהוא זה ואם היינו מחסלים את כל הנהגת החמאס הייתה קמה הנהגה אחרת. במגבלות שבהן הוא פועל, צה"ל השיג את המירב תוך פרק זמן סביר, עם מעט נפגעים יחסית ועם נזק לא גדול לעורף. בזמן הנראה לעין, לא קיים פתרון של קבע לבעיית עזה.
הואיל ולא ניתן להגיע להסכם שלום, המקסימום שניתן להשיג הוא להחליש את אויבנו ולפלג ביניהם כמו שעשינו. אל תתנו לתעמולת החמאס וערוצי הטלוויזיה להטעות אתכם: החמאס יצא מסבב הלחימה מובס ומושפל. לו תושבי עזה המסכנים היו יכולים לבחור בין המשך החיים בעזה לבין הגירה לאירופה, היינו חוזים בגל של נטישה המונית והבעיה של עזה הייתה נעלמת תוך מספר שבועות. אגב, אם יש פתרון נכון לבעיית עזה זה הפתרון. רצועת עזה אינה יכולה לכלכל 2 מיליון תושבים כישות עצמאית. כל עזתי שעוזב את הרצועה מקדם את השלום ומועיל לעצמו למשפחתו ולמדינות אירופה המשוועות לדם חדש וידיים עובדות.
די ברור מאיפה נובעת תחושת החמיצות של הציבור הישראלי ומי מעודד אותה. פחות ברור מהיכן נובעת התרוממות הרוח על גבול האופוריה בחברה הערבית? בכול פעם שאנחנו מנצחים צבאית והם חוטפים על הראש, העם הפלשתיני יוצא לרחובות במצהלות וחוגג כאילו הוא זה שניצח. בהנחה ששמחת האוכלוסייה הערבית אוטנטית ולא מזויפת זה בהחלט דורש הסבר תרבותי. וזה מחזיר אותנו לקרב האגרוף של יאיר לפיד. החוויה המעצבת של התנועה הלאומית הפלשתינית אינה ההפסד במלחמה אלא החרפה. הפגיעה בכבודם על כך שברחו מהקרב ונטשו את הארץ.
לכן מבחינת החמאס ניצחון נמדד בכך שהם לא בורחים ונצמדים לקרקע. כמו יאיר לפיד בזמנו הניצחון שלהם נמדד בכך שהם נשארים על הרגליים למרות שנאבקו ביריב עדיף. באופן דומה באולפני הטלוויזיה ניצחון פוליטי של השמאל לא נמדד בהשגת רוב ובהקמת ממשלה מתפקדת אלא ביכולת להפריע לליכוד ולנתניהו שנוא נפשם להקים ממשלה ו"ניצחון" של החמאס לא נמדד ביכולת להטיב את תנאי חייו אלא בכך שהם פוגעים באיכות חיינו. שניהם, החמאס והתקשורת שלנו, מתנהגים וחושבים באופן דומה לפולניה מהבדיחה שמביטה במראה ואומרת לעצמה "מגיע לו".
בשיר ה"סיפור של יצחק" (story of Isaac) מציב לאונרד כהן זו מול זו את מה שנראה כסדרי העדיפות המוסריים שלנו מול אלו של החמאס (תרגום חופשי). שלנו: "ברגע האמת, אעזור לך אם אוכל, אהרוג אותך רק אם אהיה מוכרח" לעומת החמאס: "ברגע האמת, אהרוג אותך אם אוכל ואעזור לך רק אם אהיה מוכרח". הניצחון שלנו הוא לא רק צבאי אלא גם מוסרי.
When it all comes down to dust I will kill you if I must I will help you if I can
When it all comes down to dust I will help you if I must I will kill you if I can
אני סבור שבמצב הפוליטי שנוצר לאחר הבחירות האחרונות ולאחר מלחמת עזה, בחירות חמישיות עדיפות על חיבורים אד-הוק כיום ▪ אל תהיו מודאגים מן ההוצאות על סבב בחירות נוסף (גנץ. להתאחד סביבו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
תמונות ומראות האנרכיה ברחובות ישראל לא החלו במלחמה בעזה אלא הרבה הרבה לפני, שטחי הפקר וגזרות גדולות שהיו לאוטונומיות הנשלטות בידי פורעים אשר חלקם התגלה לא רק כפורעים ועבריינים הנגועים בפלילים עד צוואר אלא כלאומנים ומחבלים המאיימים לחנוק בצוואר את העם היהודי וללפות אותו עד שיניף דגל לבן (פורעים ועבריינים [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90])
אי הפעלת כוחות יבשה במבצע "שומר החומות" כדי לחסוך בחיי חיילים גרמה לצה"ל להצטייר בעיני הפלשתינים ותומכיהם כצבא נמושות טכנולוגי המסוגל להרוס אך לא להכריע. בכך ירד כושר ההרתעה של ישראל (חיל התותחנים יורה לעבר רצועת עזה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
שאלת המפתח, מה עושים עם שלטון חמאס ברצועה, תיבחן בחודשים הבאים בחיזוק ממדי ריבונות ישראל בירושלים השלמה. במצב זה, פוטנציאל ההידרדרות המחודשת ללחימה משמעותי ביותר ([צילום: עבד ראחים חטיב/פלאש 90])
עם סיום המלחמה הרביעית בין ישראל לחמאס בעשור האחרון, ניתן לומר כי בעשרת ימי הלחימה הוכו כוחות חמאס ונכסיו במהלומות אש יעילות. אולם בנאמנות לאמונתה ולחלומה, הצליחה הנהגת חמאס להציב את תכלית הלחימה כמוכוונת מראשיתה למאבק על ירושלים.
מישהו ציטט בטוויטר כי לדעת נחום ברנע בידיעות אחרונות הבעיה של בנימין נתניהו היא לשכנע את הישראלים שהסבב הנוכחי נגמר בנוק-אאוט לטרור של חמאס. במלים אחרות, לשקר ולצאת אמין. אם ברנע לא כתב זאת - אחרים אומרים את הדברים בפה מלא. אם כתב - ראוי לניתוח.
שני ספרים אוהב אני, את התנ"ך שלנו ואת סדרת הרי פוטר, אך יותר מכל אוהב אני את סיפורי התנ"ך. והנה, לכבוד פרשת השבוע, ישבתי לקרוא קצת מעבר לקצוב, את סיפורו של שמשון.
מעגל הלחימה אליו נקלעה ישראל, כתוצאה מירי הרקטות והטילים מרצועת עזה, העמיד במבחן טכנולוגי משמעותי ביותר את מערכת כיפת ברזל שפותחה בישראל על-ידי חברת רפאל הממשלתית. התוצאות מדהימות: 90% מתוך יותר מ-4000 רקטות וטילים יורטו על-ידי כיפת ברזל. יעילותה של המערכת הוכחה מעבר לכל ספק. בזמן אמת ובמצב מלחמה. הרקטות והטילים שנפלו בכל זאת בשטח ישראל גרמו לנפגעים ולנזקים, אך אלה בטלים בשישים בהשוואה למה שעתיד היה לקרות, אלמלא כיפת ברזל.
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
יש סוג נוסף של בני-אדם, ואלו הם בעלי האישיות הפסיכופתית לפסיכופתים אין סולם ערכים, והאישיות שלהם ריקה הם אנוכיים באופן טבעי, והם מאמצים, כמו טפילים, את מחשבותיהם והישגיהם של אח...
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
