החשש מפני הפרות סדר והתפרעויות אינו יכול לשמש שיקול בהחלטת המשטרה או הדרג המדיני למנוע את קיום מצעד הדגלים בירושלים. בג"ץ כבר קבע כי "בחברה דמוקרטית, זכותו של כל אדם וכל קבוצה להביע ולבטא את ייחודם בדרך הרצויה להם במסגרת החוק, ובכלל זה בחשיפה בפני הציבור הרחב בדרך של אספה ותהלוכה. זכות זו היא זכות חוקתית, המצויה ברף העליון של זכויות האדם".
טענת המשטרה לכך שתתקשה לעמוד במשימת אבטחת מצעד הגאווה לפני 14 שנה לא שכנעה את בית המשפט העליון, שהורה לה להגדיל את מספר השוטרים שיאבטחו את המצעד.
ואכן, ההודעה על קיום המצעדים הראשונים בירושלים הובילו למהומות, למחאות ולאיומים באלימות של מפגינים חרדים, בעיקר בירושלים, בבית שמש ובבני ברק, שכללו בין השאר מטען חבלה שהונח בבית שמש כשלצידו עלונים בגנות הצועדים, ולנזקים של קרוב למיליון וחצי שקל.
נזק נגרם לפחי אשפה, לרמזורים, למכונית ולציוד עירוני רב, אך כל זה לא מנע את קיום מצעדי הגאווה. המשטרה הגיבה בתקיפות, ומאז ועד היום ממשיכים להתקיים בעיר מצעדים ללא הפרעה.
דין מצעד הדגלים אינו שונה מכל מצעד אחר, ועל המשטרה לעשות הכל כדי להבטיח קיום צעדת הדגלים בתוואי המתוכנן תוך עיבוי כוחותיה בצורה משמעותית להבטחת שלום הצועדים. זה מחירם של דמוקרטיה וחופש הביטוי.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
