הסגנון - דיינו <br>

נניח שבנימין נתניהולא שיקר למשה (בוגי) יעלון פעמיים בפרשת הצוללות המצריות;
ונניח שלא שיקר באשר למכירת מטוסים אמריקנים מתקדמים לאמירויות;
ונניח שלא פתח את שדה התעופה לחרדים שלקו בקורונה;
ונניח שלא רמס את מערכת המשפט בתפקידיה כפרקליטות וכבית משפט;

וככל שתתארך רשימת הנניח - עדיין מספיק סגנון השיסוי שביבי החדיר לחיים הציבוריים כדי להדיח אותו מכס ראש הממשלה.

עדיין מספיק להאזין לעלילה כאילו תנועת "הדגלים השחורים" איימה על חייו, טיעון שזיכה אותו אתמול במכתב אזהרה מאת עורך דינה גלעד שר המאיים להגיש נגדו תביעת דיבה.

בגללו ח"כית מטעמו שאיני מכיר בשם גלית דיסטל-אטבריאן ושלמה קרעי מדברים בלשון ביבים מדהימה. אפשר להבין לליבם. הם התרגלו שהמדינה היא נכס שלהם, השלטון הוא צעצוע שלהם. אילו לא היה כל השאר אלא רק הנוסח המבטא אדנות שבדבריהם - דיינו. זו הייתה סיבה מספקת לכפות עליהם צינון באופוזיציה. על אחת כמה וכמה שהרשימה המוכרת קיימת גם קיימת.