|
|
עודפים [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ראשית לכל - ברכות להקמת הממשלה החדשה.
מי ייתן ואתם, השרים, תצליחו בתפקידיכם ותביאו, יחד עם חברי הכנסת, לממשל תקין, מתפקד, שטובת המדינה וטובת אזרחיה לנגד עיניו. לוואי ותפעלו בהרמוניה, בהתיעצויות של רצון טוב ובשיתוף פעולה ביניכם, ותביאו לשלום, לביטחון ולשגשוג בישראל, לאיחוי השסעים שנוצרו בעם היהודי בישראל, בין חרדים לחילונים, בין חרדים לציונים, בין מזרחיים למערביים שקודמיכם, בדרבונו של דרעי, טרחו להרחיב, ובעיקר בין יהודי ארה"ב ליהודי ישראל; תקפידו על שמירת זכויות האזרח ותזכו לכבוד ולתודת העם.
לשר החקלאות הנכבד, כב' השר פורר,
על-רקע הפגנות החקלאים כנגד תיקוני או שינויי חוקים חקלאיים בחוק ההסדרים, לכבוד לי לפנות אליך כדלקמן:
קִבַּלְתָּ עליך לנהל משרד רְווּי בעיות, חֶזְקוֹת ישנות וחששות משינויים, ענף בו החקלאים נלחמים בִּגְזָרוֹת וּבִגְזֵרוֹת קשות כמו מים במשורה, מס מעסיקים על כוח האדם המיובא, פגעי טבע, גניבות חקלאיות, פרוטקשן, סמיכות לגבול לא-ידידותי ומסוכן, הזדקנות הדור הפעיל בחקלאות, ההפרשים הגדולים בין המחיר לחקלאי מול המחיר הקמעונאי לצרכן, והתנגדות ליבוא מוצרים חקלאיים מחו"ל בכלל ובמחירי הצפה בפרט. בצד הצורך להבטיח מחיר סביר לצרכן יש להבטיח מחיר הוגן לחקלאי.
עלינו לשמור על החקלאות, גם אם ניתן לייבא תוצרת חקלאית זולה יותר. החקלאות נותנת גיבוי, גם אם לא מלא, לביטחון התזונתי, היא מעבדת קרקעות ושדות שאלמלא החקלאות היו הופכים לשממה או שכוחות זרים היו משתלטים עליהן.
קל מאוד לתקוף את החקלאים המחזיקים, מדרך הטבע, בשדות נרחבים. אסור להתעלם מכך שהם הם והוריהם הפכו מדבריות, טרשים וביצות לשטחים מניבים. במדינתנו, שכמוה כ"מדינת אִי", ששעריה הפתוחים היחידים הם ים-המים והשמים, וגם הם בסכנת סגירה בעת מלחמה, חשוב שיהא ייצור חקלאי מתמיד ונרחב ככל הניתן.
עם כל הפיקוח על היבוא אין לנו פתרון לַעֲלוּת הזולה של העבודה במדינות היבוא (כמו טורקיה, רצועת עזה והשומרון או ירדן ואפילו ספרד ומרוקו), בהן ניתנים מים חינם להשקיה (בטורקיה), ניתנות שם סובסידיות ממשלתיות, ובפניהן פתוח כל השוק המשותף ללא מכס ובעלויות הובלה מצומצמות ביחס. אין לנו ביטחון בטיב הדישון, טיב מי ההשקיה (כמו שימוש בביוב לא מטוהר בעזה ובשומרון) ובשימוש נרחב באמצעי הדברה מסוכנים שלא קל לאתרם במוצרי היבוא.
לעניין ההפרשים בין התשלום לחקלאי לבין מחיר אותו מוצר לצרכן ראוי לדעתי, עם כל הקושי, למצוא מְתָאֵם או קנה-מידה ליחס בין אותם מחירים. אומנם יש לאבחן בין מוצרים בעלי אורך "חיי מדף", ארוכים יחסית, כמו תפ"א, סלק, בצל יבש, ביצים ותפוחים' לבין תוצרת קצרת "חיי מדף" כמו משמש, שסק וענבים. יש להביא בחשבון הוצאות הובלה, מיון, אחסון ופחת. עם כל זה ראוי לחפש דרך לקבוע מְקַדֵּם מסוים לכל מוצר בין המחיר לחקלאי למחירו לצרכן.
נניח שסיטונאי או רשת מרכולים קונה בצל במחיר X היא לא תורשה למכרו לקמעונאי במחיר העולה על X3. באופן זה, הקשה אומנם לביצוע ופיקוח (הגם שיש חוזים וחשבונות הגלויים לשלטונות המס), הנה כך כדאי יהא לסיטונאי לשלם יותר לחקלאי על-מנת למכור ברווח גדול יותר לצרכן, ובעיה קשה זו תזכה לפחות לפתרון חלקי. גם איני רואה מניעה לציין בשקיפות לציבור את מקור הסחורה, להבחנה בין תוצרת ישראל ליבוא. כבר נהוג, בבשר קפוא ובסחורה ארוזה, לציין על האריזה את ארץ המקור.
גם ידיהם המיובלות של החקלאים ראויות בחינה. כל עוד מחלקים מכסות לייצור ושווק ביצים אכן חשוב להבטיח את פרנסתם של חקלאי הצפון וההר, אולם יש לזכור שהמכסות נקבעו בימים בהם שר החקלאות שמחון עצמו בא מהצפון וכמדומני שהוא עצמו ייצר ושווק ביצים. כיום חקלאים רבים הזדקנו ולרבים מהם אין דור המשך שימשיך את עבודת השדה, וגם הם רוצים להתפרנס מתוצרי לולים, כמו עופות וביצים, בהם העבודה הפיזית קלה יותר.
טענה נוספת כלפי החקלאים היא שכאשר יש יבול ברכה הם משמידים חלק גדול ממנו כדי לשמור על מחיר התוצרת בשוק. השחתה זו ממש מרגיזה כי כה רבים חיים בישראל בצמצום ותוך ויתור על ירק ופרי והשמדת יבולים שבהם יש השקעה מסוימת של המדינה (עמדת שטחים, סבסוד-מה של המים, שמירה חלקית ועוד) נוגדת את האינטרס של המדינה ואת טובת הציבור.
פתרון חלקי לבעיית העודפים היא רכישתם במחיר נמוך על-ידי הצבא לחייליו ועל-ידי תאגיד מפוקח שימכרם או יעניקם חינם לנתמכי סעד. על משרד הרווחה, בשיתוף הרשויות המקומיות להקים תאגיד כזה בו יוקפד שסחורה שתסופק כך לא תדלוף לשוק ולא תביא למכירת תוצרת חקלאית במחירי הפסד.
פתרון נוסף הוא הקמתם של מפעלים נוספים ליצור מזון משומר, קפוא או מעובד אחרת, אשר יקלטו ויעובדו לשימורים, מיצים וכדומה של עודפי פרי וירקות. קושי מובנה במימוש רעיון זה הוא מה יעשו המפעלים כאשר אין עודפים.
פתרון נוסף הוא להקים במפעלים כאלו קווי ייצור שחלקם יעבוד כל השנה, עם אותם יבולים שאינם מתאימים ליצוא או למכירה בארץ, וקווים נוספים שיופעלו רק בעתות שפע. כוח האדם לקווי ייצור אלה יגויס מקהילות שאנשיהם או נשותיהם אינם עובדים באופן סדיר ויהנו משכר גבוה יותר יחסית בעונת גיוסם.
עוד קריאה לשר: אל תיתן ידך לטירוף הקנביס השוטף את הארץ ומובל על-ידי ח"כ השכל ללא אחריות. גם כך רבו ההתאבדויות עקב דיכאון הנובע מהשימוש, רבו כבר תאונות דרכים בשל נהיגה בהשפעת סמים ובתי החולים לחולי נפש יידרשו להרחבה. גם מכסת המתגייסים לצה"ל צפויה להצטמצם עוד בשל התמכרויות, ואוי לנו אם חיילים בתפקיד יהיו נגישים לסמים ופועלים בהשפעת סם. האבחנה בין משתמש לסוחר היא תיאורטית: אם יש צרכני סמים תמיד יהיה מי שיספק אותם.
בחצי חיוך אוסיף שישובים נוצריים בצפון ראוי היה שיקימו מפעלים ליצור בשר חזיר משומר, מעושן או ממולח ליצוא, ורק ליצוא, בכך יהא לפתור את בעייתן של חיפה וסביבותיה.
