יהודים רעים, העולה בתיאטרון הספרייה, מיסודו של בית צבי, ברמת גן, היא קומדיה מרגשת מאת המחזאי האמריקני ג'ושוע הרמון, פנינה תיאטרלית נפלאה, קולחת וסוחפת, בבימוי מבריק של ארתור קוגן שלהטט עם שחקנים מוכשרים ומרשימים.
זהו מחזה הביכורים של המחזאי הרמון שעלה לראשונה לפני 9 שנים כמחזה קריאה, הופק להצגה מצליחה בברודווי ועלה גם בווסט אנד. הרמון סיפר בשעתו כי המחזה קשור לחוויה אישית שחווה באירוע זיכרון לשואה ושרבט את השם של ההצגה ומספר מילים.
העלילה עוסקת בשלושה בני דודים שנפגשים בדירה משפחתית לאחר הלווית סבם, ניצול השואה, כאשר אחד מהם מגיע עם ארוסתו, אמריקנית ממוצא גרמני. המפגש בין הנוכחים הופך להיות מסע מטורלל בנבכי ההוויה היהודית, ענייני אמונה ומשפחה, כשגולת הכותרת היא למי יוענק מדליון ח"י מזהב שהסבא המנוח אצר מתחת ללשונו בכל תקופת השואה.
ארתור קוגן, המנהל האמנותי של התיאטרון, הצליח להעלות הצגה מבריקה, מצחיקה עד דמעות ועם זאת רוויה בהברקות בימוי ומרגשת מאוד. קטע הסיום הוא גולת הכותרת של ההצגה ועם נוסיף משחק מהוקצע ותמונות הזויות, הרי שקוגן מגיש לצופים חוויה תיאטרלית שכה נחוצה בימים טרופים אלה, תרתי משמע.
נועה כדריה מגלמת את דיאנה שמתעקשת שיקראו לה דפנה, ציונית ומסורתית, המבקשת לעלות לישראל ולהתגייס לצה"ל. היא מעוניינת לקבל את התליון כזיכרון מהסבא. נועה היא שחקנית נפלאה בעלת עוצמה קולית מרשימה, משחקה קולח ומבדח, יש לה יכולות דרמטיות מעולות וכל רגע שלה על הבמה הוא מחזה בפני עצמו: שנון וחד, רועם ומצחיק עד כלות וגם מרגש מאוד.
נוי קלימן מגלמת את מלודי, ארוסתו של ליאם, נוצרייה מבית טוב וגם גרמני.
חיש קל היא הופכת לנושא שנוי במחלוקת. נוי היא אחת השחקניות המוכשרות בתיאטרון, עם כישרון משחק דרמטי וקומי ויכולות ווקאליות. אחד משיאי ההצגה הוא הרגע בו היא מתבקשת להשמיע שיר, כיאה ל"בוגרת אקדמיה למוזיקה ושירה אופראית". נוי פוצחת בזיוף מופלא של השיר הנודע סאמרטיים מתוך האופרה פורגי ובס. היא זוכה כמובן למחיאות כפיים סוערות.
אוהד פונטה מגלם היטב את ליאם, העומד להציע נישואין למלודי. הרעיון שלו הוא להציע לה את הנישואים ובמקום טבעת, להשתמש בתליון של הסבא וזוכה להתקפה פראית של דפנה. אוהד מגלם את התפקיד באורח משובח ואין ספק שמדובר בשחקן עם פוטנציאל מרשים.
ליאור משיח מגלם את ג'ונה, המקפיד על ניטרליות, אך נקלע לסיטואציות משונות. ליאור מגלם את התפקיד היטב, יש לו יכולות משחק יפות ודינמיקה מוצלחת. גם כשהוא שותק - יש לו הילת משחק נהדרת מרוחה על פניו.
התרגום של רבקה משולח הוא מוקפד ורהוט.
במבי פרידמן עיצב תפאורה סולידית ונאותה. עדי ביבר עצבה תלבושות יפות. אורי רובינשטיין עיצב את התאורה המוצלחת.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
