ישראל בוערת 2

בנובמבר 2016, בערה ישראל. אבל רק בערבו של יום חמישי 24.11.16, התברר ההיקף העצום של הדליקות. התברר גם ההיקף הגדול של ההסתרות, של ההתחמקות, וכן, גם של כיסוי (וסליחה על הביטוי) התחת... החל מהמגישים בערוץ 12 שהתפתלו על מושבם באי נוחות, מזכים אותנו בניסוח האלמותי, איך לא, מפי יונית לוי, האומר "בין אם מדובר בהצתות ובין אם מדובר בשריפות"... וכלה במדיה שהמציאה שוב את שמיכת ה-P.C אותו פוליטיקלי קורקט, שאינה מכסה על הכל, ככל שימשכו אותה לכיוונים שונים.

הביקורת, על חוסר המוכנות של הממשלה לגל ההצתות דאז, ועכשיו על זה הנוכחי, הייתה מוצדקת אז. היא יותר מוצדקת היום. מדוע? כי לא למדנו כלום. אז מנעה שמיכת האשליות החמימה של הפוליטיקלי קורקט מהממשלה ומגורמי הביטחון האחרים להיערך נכון ובמועד לתרחישים הקשים הללו (להוציא את טייסת הכיבוי שיזם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, עובדה העומדת לזכותו, ללא עוררין). לעומת זאת בפיקוד העורף וברשויות הכיבוי, סרבו לראות את המציאות נכוחה.

אם הייתה הבנה כי נחוצים, באקלים שלנו, מטוסי כיבוי כבדים (סופר טנקר), וגם מטוסים המסוגלים לשאוב מים ישירות מהים, תוך כדי טיסה, טכנולוגיה הקיימת כבר עשרים שנה, אזי היכן הם? מטוסים כבדים יש ליוון, יש לקרואטיה. כאן, דווקא בישראל, הנתונה בקונפליקט פנימי קשה, כאשר אנחנו מושכים את שמיכת הפוליטיקלי קורקט לכיוונים שונים בתקווה כי היא תכסה את הפצעים הדוויים ביחסים בין הרוב והמיעוט בישראל, בין היהודים לבני דודנו, לא מזהים נכוחה את הבעיה? משאירים אותה תלויה באוויר? מסכנת חיי אדם ורכוש?

התצאו"ת כבר כאן

כבר שנים ידוע כי שריפות רבות פוקדות את הישובים היהודיים, והן פוסחות, באורח פלא, על הישובים הערביים. אלא שכבר אז בנובמבר 2016, היו עוד שחקן חשוב בזירה הזו וכבר התפוגגה התעלומה: צילומי אוויר. והם אישרו את ההשערות שריחפו בעשן המיתמר: התצאו"ת.

ואכן כבר ביום שלמחרת כתיבת הידיעה דלעיל, נמצאו בידי המשטרה כשלושים חשודים. רובם ערביי ישראל. בכללם 6 קטינים ערבים, שנתפשו כאשר חזרו במכונית של אחד מהם, מביצוע הצתה במטעים של יישוב יהודי המצוי בקרבה לעכו. עכו, סמל הדו-קיום... הם נתפשו לאחר מצוד מהאוויר ומהקרקע כשהם בדרך לביתם הקרוב. כמה קל וכמה נוח... עד היום, 5 שנים לאחר האירוע לא נודע על העמדתם למשפט ועל פסק הדין שנפסק להם.

כבר מזמן הייתה חייבת להידלק נורה אדומה. בוהקת! היכן? במוחותיהם של אנשי הביטחון לדרגותיהם ולתפקידיהם. היא לא נדלקה אז. ולא נדלקה עכשיו, בחדשים האחרונים, גם לא לנוכח פרעות הדמים בעכו, יפו ולוד. עכשיו ישראל משלמת על כך מחיר כבד. ושאלה קשה נוספת: האם מידת החדירה של השב"כ, לתוך החברה הערבית בישראל, זהה לחדירתו העמוקה, מאד, לחברה הפלשתינית? או שמא ההשפעה המשתקת, שוב, של ה"פוליטיקלי קורקט", ושל הקואליציה החדשה, פעלה גם כאן? הערכתי (רק הערכה כמובן), שכן. ועל העדרות זו של השב"כ מהמרחב הציבורי הערבי, אנו משלמים עכשיו מחיר כבד. כבד ויקר. מחיר ההתפקחות המוחלטת יהיה יקר עוד יותר. הרבה יותר!