יצחק בשביס זינגר קנה את עולמו ביושבו בניו-יורק לאחר שצלח להימלט מהשואה, וביצירותיו המופלאות החייה את הווי היהודים במזרח אירופה שלפני ואחרי השואה. עולם שכלה ונעלם, ורק הודות לכתביו, בין היתר, זכה להחקק בזכרון הלאומי. בסיפורו הקצר "השניים" האיר פינה נעלמה שלא דובר בה אז – אהבת גבר לרעהו. הרעיון לכתוב מחזה על-פי הסיפור קרם לפני שנים בלב המחזאי מוטי לרנר, ובהמשך בעזרת ישראל זמיר, בנו של הסופר, כתבו את המחזה. הדבר המקסים ביותר בכתיבתם היא השפה. שפה כזו שלא שומעים ולא קוראים כדוגמתה כיום. עברית יפהפיה, עם הוד מלכות נסוך עליה, שרק לשמוע אותה כבר נוסך על הצופה אווירה קסומה.
הבימאי המחונן ועטור ההצלחות עידו רוזנברג, בחר לשתף את הכוריאוגרף תומר יפרח ביצירה. כך נוצרה ההצגה המופלאה הזו, שהקהל זוכה בה להינות כפל כפליים הן מהדרמה והמשחק המעולים והן מהמחול שהוא כה יצירתי, בנוי להפליא על יסודות של בלט הרמוני בשילוב של חדשנות ויצירתיות מדהימים, עד כי הוא מהווה את ליבת ההצגה. מרתק ומלבב.
ארבעת הרקדנים שנוספו לקאסט המרשים, כשנוספים להם גם שניים מהקאסט - האוהבים והנעימים, מביעים בתוכן ריקודם ותנועותיהם עוד יותר מהמילים את התרחשויות הסיפור ומדגישים אותן. כך מתעשר הסיפור והעין של הצופה לא שבעה מהיופי, הביצוע הכה מושלם ואיכות ההבעה בהתרשמות. ניב אלבז, עומרי סמסון, שמואל חלפון ואלדד לוי ראויים לציון על התמורה נפלאה שהם מעניקים לצופים, שחשבו שבאו רק לראות המחזה של הסיפור, אך קיבלו עוד יותר מכך.
|
|
|
|
 יורם טולדנו וידידיה ויטל [צילום: אור דנון]
|
|
יורם טולדנו, השחקן הבינלאומי שלנו, מרשים ביותר כרב, אביו של זיסל, בקולו האיכותי, בהגייה הנפלאה, כך שכל אמירה שלו לבנו נוקבת וקולעת ללב הצופים. זיסל הבן, ידידיה ויטל שתמיד מרגש, ונבחר להיות תלמיד הישיבה המתחפש לאשה, כדי לברוח מהמשפחה ולהיות יכול לקיים את אהבתו ל"חברותא" שלו ללימודים, ניב ניסים הצעיר יפה התואר כ-עזריאל, מפליא ומרשים בדמות הגבר בזוג האוהבים. אהבת שניהם קורעת את השניים מביתם, גורמת לזיסל לעזוב את אשתו ביום לאחר חתונתם שנכפתה עליו.
משחקו של ידידיה ויטל כאשה הוא עדין, רגיש ונוגע ללב. לעומתו, ניב ניסים יותר מציאותי, ורוצה לחזור לחיים ה"נורמליים" ביודעו שלאהבת גברים אין סיכוי וסופם ידוע מראש. ספיר באומוול העדינה כאסתר׳ל, הכלה שנזנחה, ודניאל חבקוק כרייזלה, שכה מרשימה במונולוג שלה וביופיה, וכן מירי זהבי הכה חביבה הן הדמויות הנשיות למודות הסבל בתרבות היהודית, כגורל האישה הדתית אז והיום. כשמולן ניצבת דמות אמו של זיסל, קרן צור הקשוחה, החודרנית לחיי המין של הצעירים במתן עצות לכלה כדי לגרום לבעל לצלוח במלאכת הרבייה. את היגון והצער מלווים קטעי הבדחנות של אלחנן, הלא הוא יניב ביטון האחד והיחיד, הכה מלבב ומעניק אור לקהל.
|
|
|
|
|
 דניאל חבקוק ויניב ביטון [צילום: אור דנון]
|
|
הצגת בית לסין היא יצירה חדשה, שאין להשוותה להפקות קודמות, כמו בסטודיו יורם לוינשטיין או בהבימה. הקהל מקבל כאן משהו רענן, מבריק, מלווה במוזיקה של אלעד אדר, המשלבת חדש עם מוזיקה יהודית. שילוב מלהיב כשלעצמו התורם לאווירה, כמו התלבושות האותנטיות של אורנה סמורגונסקי במיוחד לרקדנים. חוויה בלתי רגילה לכולם.
|
|
| תאריך: |
24/08/2021
|
|
|
עודכן: |
24/08/2021
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
