הידיעה המשמחת, ובמידה רבה גם החשובה של השבוע המסתיים הגיעה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נאמר בה כי בשנה האזרחית המסתיימת חל גידול של כ-30 אחוזים בעלייה לישראל. עלייה בעלייה. כמאמר התנא או האמורא כי גדול יום קיבוץ הגלויות כיום בריאת העולם. בוודאי מנקודת מבט יהודית.
חבל שהיא נעלמה וטבעה בעמודים הפנימיים של העיתונים ולא זכתה לדיון בתקשורת האלקטרונית. מפני שכל המבקש לחזק את קיבוץ הגלויות (ולא סתם "הגירה") חייב לנתח את מהותה. מדוע? האם בגלל הריקנות במשמעות החיים בעולם? נחשול האנטישמיות במערב? כלכלת ההיי-טק המפוארת של ישראל? טיפולה במגיפת הקורונה? זה מצריך דיון יסודי. נחוצות תשובות הקרובות למדויקות עם השלכות מעשיות. הן יאפשרו לממשלה לחזק את המגמה. בינתיים יש כבר קורט של רננה. רק שיימשך כך.
יהודה דימנטמן נרצח מפני שהוא יהודי. כל פלשתיני ביהודה ובשומרון ובירושלים הבוחר לעשות כן חייב להיענש. או שייהרג תוך כדי לחימה או שלא יראה אור שמש אלא מאחרי כתלי הכלא עד יומו האחרון.
יש אישים התומכים בהקמת שתי מדינות לשני עמים, שמסוגלים לומר כי יהודי שנרצח בחברון מלכתחילה לא היה צריך להימצא במקום
1. גם אני תומך בשתי מדינות לשני עמים ולעולם לא אצטרף לדעה זו. כל עוד ממשלת ישראל מתירה ליהודים להתיישב שם (וממשלה נבונה הייתה נמנעת מסיפוח פופוליסטי נוסח ח"כ בנימין נתניהו ומבנייה מחוץ לגושי ההתיישבות) אסור שתיפול שערה משערות ראשם.
דימנטמן נרצח בשובו מלימוד. הוא החל גם ללמד. ישראל חייבת למשפחה השכולה, אבל לא פחות מכך לעצמה, לרדוף את הרוצחים הפלשתינים עד חורמה. מדוע גבר עתה גל הטרור? זה מצריך דיון יסודי. לקראתו יש להניח על השולחן שתי הנחות לבירור:
- סבלנות הפלשתינים אובדת לנוכח 12 שנות בנימין נתניהו ועתה גם אחת של נפתלי בנט, שמונעים מעצמם את עצם ההידברות על חיפוש דרך להסדר;
- וחמאס ביהודה ובשומרון מלבה את האש כדי להכביד על רע"ם לתמוך בממשלת בנט, שאינה נכנעת לתכתיביו בעניין ההסדר המוצע (אך תקוע בפקק מדיני) בעזה.
- הצער הנורא על יהודה דימנטמן ונפגעים אחרים מהטרור הפלשתיני אכן מאפיל על מעשים אסורים היוצאם משורות המתנחלים. אבל היושר האינטלקטואלי מחייב לומר גם ביום קשה זה בו השמיים מבכים את קורבנו של יהודה את הדבר הבא: אחים מתנחלים, אינכם יכולים להתעלם מהעובדה כי מקהלכם או מתומכיהם יצאו מי שכבר רצחו בכוונה תחילה פלשתינים ושרפו בתים והציתו מכוניות פלשתיניות והתפרעו ברחובם, וראינו גם ראינו מיידי אבנים לעבר ערבים שלווים ועוקרי עצי זית בארץ-ישראל רק מפני שאינם בבעלות יהודית.
אני מסכים כי מדובר במיעוט זעיר. אבל מזכיר לכם שכאשר הדבר בא לתגובת ההנהגה הרשמית שלכם ושל מפלגות הימין הן נעלמו, כלומר נאלמו דום, ואם כבר אמרו דבר הסתייגות הוא נשמע בקול ענות חלושה.
השאלה אינה כמה מתנחלים עוקרים עצים. הבעיה היא מה קורה באירועים כאלה בלבבות ביצהר ובעלי ובבית אל ובעופרה. התופעה הזאת - המבטאת מעשים אלימים פסולים וכמעט שתיקה רועמת - אינה זניחה כלל וכלל.
חיבוטי נפש
גם אני הדל באלפי מנשה קורבן ללשון נתעבת של כותבים ברשתות החברתיות. משקרים מימין ומשמאל, למשל - מן השאלה מתי החילותי למתוח ביקורת על ח"כ ביבי בכהנו כראש הממשלה (בעת העסקתי בישראל היום ולכן הודחתי ולא לאחר מכן) וכלה בהערות כאילו זקן פסול מלהביע דעה, והכל בלעג ולעתים גם גרוע מבוז.
בכל זאת יש לי חיבוטי נפש וכאב בטן באשר לחוק אשר יאפשר לשופט להורות על מחיקת פוסט או טוויטר. ככה זה מתחיל. תמיד עם כוונה טובה. אחר כך זה נופל בידי אויבי הדמוקרטיה. אירופה של המאה ה-20 היא תמרור האזהרה. יש חוקים האוסרים הכפשה. יש חוקים האוסרים הסתה. יש נציב תלונות הציבור בפייסבוק, שיכול למחוק ציוץ או פוסט אלים מבחינה מילולית. על הממשלה להפעיל את החוק הקיים ביעילות. על בתי המשפט להעניש ביד רמה.
טרם גיבשתי דעה סופית, אבל נראה לי כי הפעלת הכלי המשפטי שכבר קיים עדיפה על פני חוק מחיקה. לכל חוק מחיקה נלווה אחר כך חוק משיכה המוביל אל מקום רע, בבחינת "בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים".
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
