|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בריאות הדמוקרטיה בראי העיתונאות
|
אין ספק בליבי שהדמוקרטיה הישראלית חולה. מאחר שדיאלוג ציבורי פתוח, מגוון ופורה הוא סממן מובהק של דמוקרטיה בריאה, הרי שליקויים חמורים באיכות תפקודם של העיתונאים - סוכניו הראשיים של דיאלוג זה - הינו תסמין למחלה. רשתות התקשורת הן רק מענה חלקי
|
|
בן כספית. שפע של מסקנות מעט עובדות [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני סבור שרבים שואלים עצמם שאלה זו. רבים גם גיבשו לעצמם מענה משלהם, מפני שאין בנמצא מקור מהימן אחד שיתאים לכולם. השאלה מתעוררת כמעט תמיד סביב מחלוקת פוליטית או אידאולוגית. משום מה מחלוקות מסוג זה נוגעות בציפור הנפש של רבים ומערבות בשיקול הדעת הרציונלי מידה גדושה של אמוציות שכידוע מטשטשות את שיקול הדעת. שרלטנות איננה המידה הגרועה ביותר אליה עשוי להגיע עיתונאי שנותן לעטו חופש ביטוי חסר גבולות ומגבלות. שרלטן הוא רמאי ומאחז עיניים וכאלה "חייבים בעונשה של מלכות". לעומתם ישנם מי שמגיעים לרמת "מסית ומדיח", שהדין היהודי המסורתי לגביהם הוא סקילה. עיתונאי מגיע למעמד השלילי הבכיר של מסית ומדיח כאשר דבריו באומר או בכתיבה אינם מושתתים על עובדות מוכחות אלא על דעות אישיות, שמועות או הדלפות שאינן מקבלות פרסום ואינן מוכחות מעבר לספק סביר. אצל העיתונאי האמור כל אלה מטופלים בהתנשאות משתחצנת כאילו היו עובדות מוכחות ובשמן הוא מבקש לחולל שינוי ממשי ביסודות הקיום והמעשה החברתיים. דהיינו: הוא לא רק זורע ספק, חשד ואשמה לכאורה, אלא גם מבקש בעת ובעונה אחת לגבות "תשלום עם רווחים" עבור שירותו זה. כך מלחמתו של בן כספית בנתניהו היא סאגה ארוכה של מהלכים מסוג זה. כמעט כל כתבה שבועית שלו במוסף מעריב, למשל, היא חיבור של מעט עובדות, הרבה השארות 1 ושפע של דעות ו"מסקנות" המוכתבות לקורא כ"כאלה ראה וקדש". הואיל והעובדות נותרות סמויות מן העין, כמוהן נותרת סמויה מן העין גם מהימנותן. מובהקות הדברים הופכת לפונקציה של האג'נדה האישית של הכותב ודימויו הציבורי. לצד בן כספית ניתן למנות עוד 5 - 6 עיתונאים שהפכו ברבות הימים לשופרות מובהקים של זרם פוליטי, אידאולוגי או אינטרסנטי אחר וכך קנו לעצמם מעמד בכיר של יודעי-דבר ואומני הפרשנות הקונסטרוקטיבית. בפועל, הם ההיפוך הגמור לעיתונות טובה, משום שמעמדם נגזר מהתרומה שהם מספקים לזרם אותו הם מייצגים ובעיני זרמים אחרים הם חלק "מכוחות האויב". בעיני עיתונאים טובים שמייצגים עיתונות בריאה ואיכותית הם אלה שגם הציבור החולק על דעותיהם האישיות (שאינן מוסתרות מפניו), רואה את דיווחיהם כנטולי מניפולציות וכבאים לשרת את כלל הציבור ולא רק את שולחיהם הגלויים והסמויים. דמוקרטיה שרוב עיתונאיה המשפיעים אינם שייכים לקבוצה הבריאה היא דמוקרטיה חולה והעיתונות בה אינה זכאית להגנה חוקית שניתנת למי שמשרת באמת ובאמונה את הציבור הרחב. |
| תאריך:
|
23/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
23/12/2021
|
|
רפי לאופרט
|
|
בריאות הדמוקרטיה בראי העיתונאות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הירונימוס
|
24/12/21 12:58
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
27/12/21 07:58
|
|
|
|
2
|
|
חנוך ח.
|
28/12/21 04:28
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
4/01/22 08:55
|
|
עד לפני מספר שנים בן כספית ואני היינו ידידים. נהגנו להיפגש ולשוחח בטלפון לעיתים קרובות. מעבר לידידות, גם שררה בינינו הסכמה ברוב הנושאים. יום אחד התקשרתי אליו וביקשתי להיפגש. כספית סירב ואמר לי "אתה 'ביביסט' ואין לי על מה להיפגש איתך". פרצתי בצחוק פרוע וכשנרגעתי אמרתי לו "מי כמוך יודע שאני חלוק על נתניהו כמעט בכל הנושאים המדיניים ומבקר אותו בחריפות רבה". כספית השיב לי "אתה מגן על ביבי וטוען שאסור להעמיד אותו לדין על קבלת שוחד בדמות היענות חריגה של אתר וואלה לדרישותיו". "אתה התהפכת והפכת להיות ביביסט" סיכם וסיים את שיחתנו.
|
|
|
|
|
מכיוון שמאמצי השלום בין הישראלים לפלשתינים נכשלו בכל גישה, בגישה ההיסטורית כשהערבים טוענים שאין לנו זכויות היסטוריות על ארץ ישראל, על ירושלים וחברון, בגישה הדתית כשהערבים טוענים שלא היה בית מקדש והר-הבית קדוש רק לאסלם, בגישת הצדק, האמת, המוסר, החלטות האו"ם, החוק הבינלאומי, הטרור והמלחמות. נראה שהמוצא האחרון הוא לפעול על-פי תורת ההיגיון, אם שני הצדדים יסכימו לפעול אך ורק לפי ההיגיון. למזלי, הקורס הראשון שלקחתי באוניברסיטה היה קורס בחירה על תורת ההיגיון וזה היה אבן היסוד לכל ההתייחסות שלי בעולם העסקים, להשקפת העולם המדינית והכלכלית שלי, לעקרונותיי באתיקה, קיימות, אחריות וממשל תאגידי.
|
|
|
|
|
לו הייתה המנהיגות הערבית מסכימה לתוכנית החלוקה לא הייתה נוצרת בעיית פליטים והערבים היו חיים חלקם במדינתם וחלקם במדינה היהודית  איש לא היה מעיז לגרשם. האחראים למצב - המנהיגות הערבית-פלשתינית
|
|
|
|
|
לעתים אני מהרהרת בצוואתה של סבתי האהובה אווה זלמנוביץ ז"ל, ודמעות עומדות בעיניי. סבתי הישישה, שחוותה על בשרה שתי מלחמות עולם, שואה ברומניה, מלחמות ישראל, איבדה בן זוג נפלא ובן אהוב שהיה בן 43 בלבד במותו (אבי, עופר בן צבי ז"ל), לימדה אותי שיעור חשוב. היא ביקשה שצאצאיה יאריכו ימים בשמחה רבה.
|
|
|
|
|
בשיעורי היסטוריה ישראלית ובספרי הלימוד זוכים לכותרות מזהירות המבצעים הצבאיים - "מבצע חירם" ו"מבצע יואב" שאירעו בשלהי שנת 1948, ובמידה רבה של צדק. ילדינו זוכים לקבל בבתי הספר שפע של מילות הערכה ללוחמים ומפקדיהם ששחררו את יישובי הנגב.
|
|
|
|
|
