לא גדלתי בבית עשיר, אפילו לא בבית בורגני, אבל זכיתי לגדול בבית מפרגן שהמוטו שלו בחיים היה פתגם בלדינו - EYOS TENGAN BIEN I MOSOTROS TAMBIEN, דהיינו - שלהם יהיה טוב וגם לנו. לפיכך, מעולם עיני לא הייתה צרה בהצלחת וברווחת האחר, ולא קינאתי אף פעם באיש. אם חבר, מכר, או אדם כלשהו זכה בפרס יוקרתי, בהנפקת מניות, באישה או בבעל מוצלח, בבית חלומות, בעבודה נחשקת, פירגנתי לו ולא שאלתי את עצמי - למה הוא זכה ואני לא. ידעתי תמיד לשקלל את מצבי על הצדדים החיוביים והשליליים שלו ולשמוח בחלקי, משתדל תמיד לשפר ולהשתפר, אבל בלי להאמין ב"עין הרע", ולקוות שגם יפרגנו לי ועין איש לא תהיה צרה בי.
אם הייתי בשייט שעלה הון תועפות ולא היה שווה את זה, נתתי בכל זאת טיפ שמן למלצר ששירת אותנו שבועיים ויצא מגידרו שאקבל אוכל טעים תוך התחשבות במגבלות שלי, טיפ שהיה עבורו הון תועפות, למרות שחברת השייט העושקת כבר הכלילה את הטיפים בתעריף ואני בטוח שלא העבירה כמעט דבר למלצר המסכן. אבל אחרים, עשירים פי כמה ממני, מתחשבנים על כל דבר ומעולם לא יתנו מעבר למתחייב בחוק, ואם אפשר לעקוף את החוק, לא לשלם מס, טיפ, ולהיצמד למחיר השוק, גם אם הוא קוניוקטורלי ולא הוגן, הם יעשו זאת בשביל לא לצאת פריירים. כי להם מגיע כל הטוב שבעולם, גם אם הושג בצורה לא הוגנת או לא פיירית, אבל לאחרים לא מגיע דבר.
במיוזיקול הטוב מכולם "אוקלהומה" מתלוננת אני בפני אהובה וויל: איתך זה הכל או לא כלום - הכל בשבילך וכלום בשבילי All fer you and nuthin' fer me! With you it's all er nuthin'.. וזו משאת נפשם של הניאו ליברלים, הטייקונים וכל שועי ארץ, שרוצים למקסם את הרווח ואת התשואה על חשבון העובדים, הלקוחות, הקהילה, רשויות המס, האקולוגיה, הנושים - וכך נראה העולם, עם פערים הולכים וגדלים, כשאנו שועטים לעבר ימי דיקנס, בלי ועדים, עם התיקרויות, ריבית אפס, שחיקת מעמד הביניים, עוני בשיאו, תכנון מס כחוק - קרי אפס מס לעשירים ולמקורבים ומלוא הנטל על המעטים שנושאים בעול. כך רוצים כמעט כולם, למעט אני ומתי מספר.
אני לא ממקסם את הרווח, לא ממזער את ההוצאות, לא משקיע את הכספים בבורסה הבועתית כי כואב לי הלב שהכסף לא עובד. כולם עובדים עלינו אך חס וחלילה אם ינסו לעבוד עליהם. אם לא הרווחת אגורה כבר עשור, אם התחרשת או התעוורת, אם יש לך זוגיות מעולה, זה עולה בבריאות לקנאים שחושבים - למה הם חיתנו את הילדים שלהם ולנו יש בת שעוד לא נשואה, למה הבית שלהם שווה כל כך הרבה אבל הם לוקחים כמובן מאליו שהחברה שלהם שווה מיליארדים, למה הוא כותב ספרים ואני לא מסוגל אפילו לכתוב ווטסאפ. כי הם רואים רק את חצי הכוס המלאה אצלך וחצי הכוס הריקה אצלם, וזה מטריף אותם. הם רוצים שלהם יהיה הכל ולך לא יישאר כלום...
עין הרע
כשבניתי את ביתנו על הכרמל לקחתי את הקבלן הכי טוב שהיה בשוק וכמעט ולא התווכחתי איתו על המחיר, כי יכולתי להרשות לעצמי בית כלבבי, ועיני לא הייתה צרה ברווחים שלו. אם הרווחתי ממניות, מאופציות, ממשכורת טובה סכום גדול, לא התחשבנתי עם בעלי מלאכה, לא עיכבתי את התשלום לגנן, לא התעסקתי לילות כימים לעשות את הדיל הטוב ביותר עם הטלפון, האינטרנט, המנוי, עם העוזרת, עם חברת הכבלים... אני יודע ש"עושקים" אותי במאות שקלים לחודש, ואם אקדיש זמן ועצבים אוכל להשיג דילים יותר טובים. אבל מה שקובע אצלי זה אם אני מקבל את השירות הכי טוב, ולכן איני מחפש "הכל כלול": כבלים, אינטרנט, טלפון במחיר מציאה.
אבל נכוויתי קשות לא פעם בגלל המדיניות שלי. כך, המטפלת ששכרנו להוריי הזקנים ושילמנו לה מחיר גבוה, לא היססה כאשר אבי נפטר באופן פתאומי, לגנוב את הארנק שלו, שבו החזיק תמיד כסף רב, ורק אחרי שאיימתי לפנות למשטרה, לא בגלל הכסף, מי חושב על כסף כשאבא נפטר - אלא כי בארנק הייתה תעודת הזהות שלו והייתי זקוק לה בשביל תעודת הפטירה, אמרתי לה שאני יודע שאבי תמיד הלך עם הארנק בכיס ואני זקוק רק לתעודת הזהות שלו. ובאורח פלא היא מצאה את הארנק עם התעודה ועם מאה שקלים בלבד. בפעמים אחרות, כשקיבלתי שירות לא טוב, לא היססתי לעבור מחברת הכבלים, חברת האינטרנט, כי איני מוכן גם לשלם הרבה וגם לסבול מהשירות.
כשהייתי עצמאי שילמו לי את התעריפים הכי גבוהים בשוק וידעו שאני לא מוכן להתווכח עליהם. הבהרתי לחברות שעבדתי איתן, שישפטו אותי אך ורק על-פי מבחן התוצאה. אם הם ירוויחו מהתוכנית העסקית שלי, עם השווי הגבוה שהוכחתי לחברה והמשקיע שמצאתי לה, השכר שנתנו לי יהיה בטל בשישים לעומת ההשקעה. כך למשל, הצלחתי למצוא משקיע לחברה שהמנכ"ל שלה העריך את שוויה בשבעה מיליון דולר בעשרים ושבעה מיליון דולר ולכן זה היה בטל בשישים אם קיבלתי עבור עבודתי כמה עשרות אלפי דולר. אבל היו 'אוברחוכמים', שרצו גם לקבל את השוויים הגדולים וגם להתווכח איתי על השעות. אותם ניפיתי בלי היסוס כי אני דוגל אך ורק ב'חיה ותן לחיות'.
אני לא מאמין באמונות תפלות, בעין הרע או בנומרולוגיה, פרט כמובן לסיומת של המאמרים והספרים שלי ב"חיים", לסיכום המילים ביצירות ב-18 ח"י, ולחוט האדום שבטח נמצא בתחתית המגירה שלי. אבל זה יותר סימן היכר, גימיק, מאשר אמונה בשדים, השתטחות על קברי צדיקים, או רצון לקבל ברכה מקנייבסקי. בברית של אחד הנכדים ביקש ממני צעיר רווק שאין לו מזל בשידוכים, שבהיותי הסנדק שורה עלי הילת קדושה, אתן לו את ברכתי לזיווג מוצלח. מיהרתי לעשות כרצונו, אבל הנכד בן 11 והצעיר עוד רווק. ואני משער שאפילו קנייבסקי הצדיק יש לו אחוזי הצלחה לא טובים בהרבה משלי. כי בדבר אחד אני מאמין - עזור לאחרים והשמיים יעזרו לך!
ההרמוניה השמימית הזאת לא פועלת בצורה ישירה. ביותר מדי מקרים דווקא אנשים שעזרתי להם שילמו ברעה תחת טובה, בגדו באמון שנתתי להם, ביחוד בעיתות מצוקה, כשעברו בלי הנד עפעף לצד היריב. ובכל זאת המשרדים שלהם משגשגים, הם בעצמם בריאים ומאריכים ימים, כך שצדק שמימי בהחלט אין. אך פעמים רבות, דווקא ברגעים הכי קשים באה העזרה מכיוון שבכלל לא ציפית לו, מאנשים שמעולם לא עזרתי להם. לכן, העיקרון שמנחה אותי הוא תמיד לפרגן לכולם, בתקווה שהלחם שאני שולח על פני המים בסופו של דבר ישוב אלי, אם כי מכיוון לא צפוי. העיקר שאהיה שלם עם עצמי, אקווה לטוב למשפחתי וחבריי, וכך יהיה גם להם וגם לי טוב בחיים!
