ראש אמ"ן וההסכם עם אירן

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הוא אב לשניים מבני משפחתי, נכדה ונכד. אני מכירו מאז לחם כקצין צנחנים צעיר ברצועת הביטחון בדרום לבנון. ככל שעלה בסולם הפיקוד הצה"לי עשינו לנו כלל, שהפך כבר להרגל ולאכסיומה, שאיננו מדברים על סודות צבאיים.

לפני זמן קצר קראתי בטוויטר ידיעה מאת העיתונאי ברק רביד בה נאמר כי בישיבת הקבינט שלשום התבטא ראש אמ"ן כי ישראל מעדיפה הסכם בין המעצמות לבין אירן בסוגיית הגרעין מאשר שהשיחות ייכשלו. הסכם יאפשר לישראל להבין היכן היא עומדת מול האיאתולות. לא כן השארת המצב הקיים. בכך חלק חליוה על עמדת ראש המוסד דוד ברנע, שהתבטא בפומבי כי הוא מתחייב שלאירן לא יהיה לעולם נשק גרעיני.

לא פניתי לאיש לברר אם הידיעה של רביד נכונה, ואם יש בה טעויות או שהיא חסרה פרטים חשובים להבנת התמונה בשלמותה. אני כותב את השורות הבאות בהסתמך על דיווחו של רביד בלבד.

בעיניי עמדתו של חליוה מעידה על איזון ושיקול דעת וניתוח סביר, וראויה לנווט את מדיניות הממשלה. ברק אובמה רצה לחתום הסכם עם אירן וצפצף - ממש כך - על תרגילי ההשהייה של בנימין נתניהו, וזה גרם לישראל קרע עם מפלגת השלטון הדמוקרטית בארצות הברית בלי שביבי השיג את יעדו; ואם לג'ו ביידן תהיה הצעה להסכם עם אירן שירצה לאשרה הוא יצפצף על נפתלי בנט כמו על ח"כ ביבי.

עדיף לישראל לשמור על מערכת יחסים תקינה עם ארצות הברית, וזה גם מה שעלה מדברים מדודים היטב בפי יאיר לפיד, מאשר לגרום למשבר עימה בו ישראל יוצאת קירחת מכאן ומכאן: ההסכם (הבעייתי) עם אירן ממילא ייחתם וישראל תמצא עצמה במשבר עם השותף האסטרטגי העיקרי שלה שאין לו תחליף.

נכון, ח"כ ביבי יצרח ככרוכיה וכל שופריו קוראי טוריי יציעו לשלוח אותי מיד לבית אבות, אך הגישה המתגבשת בממשלת בנט מעדיפה, כנראה, אחריות על דמגוגיה.

במלים ברורות, לשתף פעולה עם ארצות הברית ולנסות לשכנעה להקשיח את תנאיה מאירן, אבל בלי לחזור לנתק שאפיין את הזוגיות של ביבי-אובמה, וללא קלות הדעת בה הוביל נתניהו את דונלד טראמפ להמיר הסכם בעייתי במדיניות שהיא שטח הפקר והפקרות ביחסים הבינלאומיים.