אמל"ק: תוכנית גרועה ומצוינת
כפי שכבר הסברתי לא פעם, הורדת מיסים או הזרמת כסף לציבור בלי קיצוץ בהוצאות זה בעיקר העברת כסף מכיס לכיס, לרוב מהכיס של משלמי המיסים בעתיד לכיס של מי שחפצים לסייע לו היום. זה לא הורדה ביוקר המחיה. יוצא הדופן הוא המקרה שהורדת המס תורמת לתחרות: למשל ביטול מכסים על מוצרים שגם מייצרים בארץ, בשונה מהורדת מכס שרק מקטינה את הכנסות הממשלה (למשל כחלון שהוריד את המכס על מכשירי סלולר). אז ככה:
1. הוזלת תעריפי החשמל דרך הורדת הבלו על הפחם: לא מוריד את יוקר המחיה, סתם סבסוד על חשבון העתיד. חמור מזה, אם רוצים להוריד את מחיר החשמל לצרכן אז כדאי להוריד את מחיר החשמל לצרכן ולפצות את חברת חשמל. סבסוד גורמי ייצור הוא תמיד דרך פחות יעילה שיוצרת עיוותי הקצאה. במקרה הקיצוני ביותר, שאין לחברת החשמל כל גמישות לגבי כמות השימוש בפחם. אפס תחלופה בין ייצור בפחם לבין כל חלופה אחרת אז ורק אז הסרת הבלו על הפחם שקולה לסבסוד של מחיר החשמל לצרכן. אולי זה המקרה ואולי לא, אבל אם לא, זו דרך גרועה יותר, בעיקר כשפחם מזהם יותר מהחלופות. בקיצור: צעד מזיק, שיהיה קשה לבטל אותו בעתיד.
2. נקודות זיכוי להורים לילדים בגילאים מסוימים וסבסוד צהרונים: לא מוריד את יוקר המחיה, סתם עוד סבסוד של ילודה על חשבון מי שבחר (או יבחר בעתיד) לא להביא ילדים או להסתפק במעט ילדים. היקף הסבסוד והתימרוץ לילודה (המופרזת גם כך בישראל) הוא אדיר. טעות חמורה להחריף את הבעיה. אני לא רוצה להתערב לאנשים בחיים ולהגביל ילודה, אבל המצב היום הוא שמי שמחליט להביא ילדים מגיש לציבור את החשבון, כן גם אתם שמתפרנסים יפה ומשקיעים הרבה בילדים שלכם. זה לא רק נקודות זיכוי למס, וקצבאות ילדים, זה בראש ובראשונה חינוך ובריאות, אבל יש עוד המון סעיפים קטנים, כמו הנחה בארנונה בתעריפי המים, זכאות לדיור ציבורי ועוד. בקיצור: צעד מזיק שיהיה קשה, כמעט בלתי אפשרי לבטלו בעתיד. חבל שלא הורידו מעט את שיעור המס לכולם במקום המהלך הזה.
3. הרחבת מס הכנסה שלילי: תמריץ לעבודה. עדיף מסתם מתנות, ועדיין העברה מכיס לכיס, ולא ברור שהמענק לפני השינוי היה נמוך מידי לתמרץ עבודה.
4. הורדת מכס על מוצרים שמיוצרים בארץ והרחבת מכסות יבוא ללא מכס. צעד מצוין. מעט מידי, בעיקר בגלל שכל תחום החקלאות נשאר בחוץ. מה נכון היה לעשות בתגובה לעליית המחירים? כלכלית: כלום. יקר כאן בלי קשר לעלייה הנוכחית ביוקר המחיה, ובכל מקרה צריך לפעול: להסיר חסמי רגולציה לתחרות, לחשוף את המשק ליבוא, לצמצם רגולציה מזיקה ומופרזת (למשל לקדם את רפורמת התמרוקים שמשרד הבריאות חוסם), לצמצם את כוחם ההרסני של ועדי העובדים החזקים, בעיקר בנמלי הים והאוויר, ולהילחם ככל האפשר ביבואנים הבלעדיים שמצליחים לחסום תחרות ועושקים את הציבור. אבל ציבורית/פוליטית, אחרי שהציבור בישראל טומטם בצורה יסודית על-ידי התקשורת והפוליטיקאים, הממשלה לא יכולה להגיד את האמת הכלכלית הפשוטה: לא מגיבים לעליית המחירים האחרונה. הממשלה לא יכולה להעלים את עליות המחירים בעולם. ממשכים במהלכים אמיתיים לצמצום יוקר המחיה.
5. אז למה אני טוען שהתוכנית גרועה ומצוינת? בהשוואה לחלופה הנכונה היא תוכנית גרועה, לא מאוד גרועה, כי בכל זאת גם הורידו מכסים, אבל די גרועה. בהשוואה לחלופה היותר פופוליסטית, חלופות מהסוג של נתניהו, כחלון וכץ, התוכנית מצוינת. כבוד לאביגדור ליברמן ונפתלי בנט שבגדול עמדו בלחצים. קצת נכנעו, ולא בצורה הכי מוצלחת, אבל שמרו על תוכנית די מצומצמת. אני רק מקווה שהם לא ייכנעו ללחצים בתוך הממשלה להרחיב את חלוקת המתנות לציבור על חשבון הילדים והנכדים שלנו.
לפני שמתווכחים איתי על "הילודה המופרזת" נא להאזין לפרק
בפודקאסט.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
