הצגת "אהבות דוד" בתיאטרון צוותא, לוכדת את הצופים בדרמה המסופרת ומושרת בידי שני קאנונים נודעים: אלי גורנשטיין, שאין מתחרה לו בקולו המיוחד ובמשחקו המרשים; וקרן הדר, שחקנית מעולה וזמרת אופרה נודעת ברחבי העולם. קולה כה מהפנט, ושירת שניהם כה ברורה וצלולה, כך שניתן להילכד בקלות בקסם של הפיוט שיהושע סובול כתב למחזה זה. והצד החשוב הנוסף: המוזיקה שהלחינה אילה אשרוב מלאת קסם, על-אף שאינה מוכרת, כי היא נכתבה במיוחד למחזה זה. אלמנט הבהירות שבהבעת המילים בשירים, הוא מצרך נדיר בדרך כלל. לרוב אנו מכירים את המנגינה, ורק חלק מהמילים. במיוחד בלהיטים. הפעם ההתמכרות לתענוג שבצפיה בהצגה היא מושלמת: הן הודות לבימויו של יהושע סובול את המחזה שכתב, וגם הודות למוזיקה הנפלאה שמבצעות חמשת חברות התזמורת שעל הבמה. המלחינה אילה אשרוב מגלה לנו פן לא ידוע במוזיקה הישראלית, שהחלק הקונצרטנטי ממנו היא בנויה במחזה זה, ממש מפתיע וקוסם גם יחד.
כיצד הגיע המחזאי הישראלי והבינלאומי יהושע סובול לבחור דווקא בדמות דוד המלך לגיבור מחזהו? תקופת הסגרים עקב הקורונה, הובילה אותו למקור אמונתנו, התנ"ך (שחבל שכה מעט נשענה הדרמה העברית עליו), ולנערץ מכולם, דוד המלך. זה שהאמונה סוברת שהמשיח שיבוא יהיה משיח בן דוד. אך המחזה לא יורד לפרטי עלילות הגבורה שלו, אלא לפן הרגשי, לתשוקות למן האהבות החולפות של גיל הנעורים ועד לאהבה האחרונה והמשמעותית מכולם - אהבתו לבת שבע, שהייתה לימים אמו של הבן שמלך תחתיו - שלמה המלך.
|
|
|
|
|
אלי גורנשטיין וקרן הדר [צילום: יוסי צבקר]
|
|
הפיוט שסובול מצליח בעזרתו לכלול בשירים ובטקסטים שביניהם, גם את עלילות האהבה, כולל ליהונתן בן שאול; אהבת נעוריו למיכל שנזנחה על ידו בהמשך ועוד, הפיוט הזה מהווה סנן, המעדן את הביקורת שלו כנגד המלחמות באופן כללי, כמו על תכונותיו הפסולות של המנהיג. הפעם, לאוזן הרגישה, מוגשת כאן ביקורת כביכול גם על שאול כמלך תאב שלטון, אך למעשה, תואמת יותר בהשאלה לשחיתות המנהיג לכאורה ברגע זה, ולחולק איתו את המישרה. למעשה, הן שאול והן דוד לא ביקשו את הכתר, כפי שמשתמע מהטקסט בהצגה. כי הרי הנביא שמואל הוא שחיפש ומצא אותם ובחר למשוח אותם למלך, כל אחד בזמנו. לכן מכאן מובן מדוע הביקורת של סובול נסבה על מה שקורה כאן ובעולם בימינו, כשכל זה נוצר בטעם ובשום שכל.
שירתם של קרן הדר ואלי גורנשטיין בדרמה המוסיקלית "אהבות דוד" היא קרן אור בסצינת השירה העברית בדורנו, שלרוב מכוונת יותר לרובדים העממים, בעוד אהבות דוד היא יצירה פיוטית דרמטית והמוזיקה שלה בסוגה של מוזיקה קאמרית וקצבית כאחת. חוויה עילאית ברמה המיועדת לאוהבי תיאטרון ומוזיקה כאחד. ולסובול מגיע שאפו על בחירתו בספר הספרים כמקור למחזהו. ולוואי וילכו רבים אחריו בדרכו.
|
|
|
אלי גורנשטיין [צילום: יוסי צבקר]
|
|
|
|
| תאריך: |
22/05/2022
|
|
|
עודכן: |
22/05/2022
|
|
|