נימוקים תמוהים בהחלטה שלא לפסול שופט

לאחרונה הקשתה נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות, עוד יותר, על האפשרות לבקש פסלות שופט וזאת בנימוקים המעוררים תמיהה.

העובדות בקצרה הן כדלקמן - המערער הגיש תביעת דיבה נגד עיתון הארץ ואדם נוסף. הנתבעים יוצגו על-ידי משרד עורכי דין מפורסם. השופט הודיע לצדדים שיש לו היכרות אישית עם עורכת דין ממשרד עורכי הדין של הנתבעים, וכי בן זוגה של עורכת הדין גם היה סגן נשיא ביהמ"ש ושפט לצידו. הוא דרש לדעת מהי מעורבותה בתיק. ב"כ הנתבעים הודיע שאין לה מעורבות בתיק והשופט דחה בקשת פסלות שהוגשה לו מטעם התובע.

התובע ערער לנשיאת ביהמ"ש העליון. בערעור התברר שאותה עורכת דין היא שותפה במשרד עורכי הדין. למרות זאת הערעור נדחה. מעניין לשמוע את הנימוקים. וכך כתבה הנשיאה - "בניגוד לנסיבות עניין ולדהורן - שם הייתה כאמור מעורבות גבוהה של עורך הדין בהליך, והוא אף החזיק באינטרס קונקרטי ביחס לתוצאותיו - לא שוכנעתי כי מעמדה של עורכת הדין כשותפה במשרד באי-כוח המשיבים מבסס מעורבות ממשית שלה בהליך, באופן שהיה בו כדי להקים עילת פסלות. טענות המערער בדבר האינטרס של עורכת הדין בהליך ויכולתה "להשפיע ולהחליט" על ניהולו, הועלו בעלמא - וכנגדן עומדת הבהרת המשיבים לפיה עורכת הדין אינה מעורבת בהליך כלל. נוכח זאת, גם אם מתקיימת זיקה עקיפה בין עורכת הדין להליך מתוקף היותה שותפה במשרד עורכי הדין שמייצג בו - אין בכך כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בכל הנוגע לניהול ההליך" (ע.א 4061/22, עדי ברקן נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ).

הדברים מעוררים תמיהה. הטענות בדבר האינטרס של עורכת הדין בהליך לא נטענו בעלמא. הואיל והיא שותפה במשרד (להבדיל משכירה), יש לה אינטרס כלכלי בתוצאות המשפט. זכיה במשפט עשויה להביא לקוחות, ויתכן שגם שכר הטרחה שישלם הלקוח יהיה גדול יותר. במשפט אזרחי מותר לגבות שכר לפי תוצאות המשפט. זכיה במשפט גם מגדילה את המוניטין של המשרד. לפיכך אם לשופט יש קשרי ידידות עם עורכת הדין או בן זוגה היה עליו לפסול עצמו.

החוק בעניין ברור מאוד. ס' 77א' לחוק בתי המשפט קובע - "(א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". יש כאן חשש ממשי למשוא פנים. קיים חשש ממשי שהשופט יטה את הדין לטובת עורכת הדין שהיא שותפה במשרד שמייצג את הנתבעים. זה תיק שלה ויש לה אינטרס אישי בתוצאות. לפיכך אין שום משמעות להצהרת ב"כ הנתבעים שעורכת הדין לא מעורבת בתיק. היא מעורבת מעצם היותה שותפה ובעלת אינטרס אישי בתוצאות.

חשוב לציין שבפסק דין אחר שצוטט על-ידי הנשיאה היו התוצאות שונות. ביהמ"ש העליון פסל שופט שהיה לו קשר ממשי עם עורך דין שהיה שותף במשרד שייצג את אחד מבעלי הדין. וכך קבע ביהמ"ש-

"ככל שמעורבותו של עורך הדין שיש לו קרבה, בהליכים בפני בית המשפט או בהליכים קשורים, היא רבה יותר, כך מתעצם החשש למשוא פנים. גם מעמדו של עורך הדין האמור במשרד עורכי הדין המייצג את בעל הדין בפני בית המשפט הוא נסיבה שיש לה השלכה על קיומו או העדרו של חשש ממשי למשוא פנים. לא הרי שותף בכיר במשרד עורכי הדין כהרי עורך דין מתחיל במשרד. לשותף בכיר יכול להיות אינטרס ממשי, כספי או אחר, בתוצאות ההליך שבו מופיע עורך דין ממשרדו."

לעניות דעתי, הנשיאה חיות לא פירשה נכון את פסק הדין. די בכך שמדובר בשותף במשרד עורכי דין שיש לו אינטרס בתוצאות ההליך, כדי לפסול את השופט אם הוא מקורב אליו. אין צורך להוכיח שהשותף מעורב בתיק או שחתם על מסמכים שונים.

כמו-כן לא היה מקום להסתפק בהצהרה סתמית של ב"כ הנתבעים שלשותפה אין מעורבות בתיק. לכל הפחות היה מקום לדרוש תצהיר מעורכת הדין. הרי לב"כ הנתבעים יש אינטרס שבקשת הפסלות תידחה ואין מאמצים עדות יחידה של צד שמעוניין בתוצאות המשפט, ללא נימוקים. ראו פקודת הראיות סעיף 54. אם יש טענה שנטענה בעלמא הרי זאת טענת ב"כ הנתבעים.