אחרי ארבעה חודשים, אחרי הדיפת האשמת חיילי צה"ל על-ידי ההנהגה הפלשתינית, במות העיתונאית שירין אבו עקלא, אחרי שההנהגה הישראלית צופפה שורות עם ההנהגה הצבאית וביחד דחו את ההאשמות, וקבעו כי העיתונאית, שירין אבו עקלא, אשר נהרגה במהלך פעילות ביטחונית, נהרגה כנראה מירי של מחבלים פלשתינים.
אחרי שנדמה היה כי באירוע זה ההסברה הישראלית הצליחה לבלום את הסחף בדעת הקהל העולמית, ומוטטה את הניסיון הפלשתיני לייצר נרטיב שיקרי, כדי ליצור פיגוע תודעתי, המהדורה החוזרת של הילד מוחמד א-דורא, נבלמה בהצלחה, כך לפחות נדמה היה באותה העת.
אלא שאז צה"ל, בסתם יום של חול, הציג דוח חקירה מקיף, רציני, יסודי, אודות האחראים למותה של העיתונאית הפלשתינית, בעלת האזרחות האמריקנית, במהלך חילופי אש של לוחמי צה"ל במאבקם בטרור המבקש לטבוח באזרחים חפים מפשע.
בשדות המלחמה ברחבי העולם נהרגים עשרות עיתונאים, במהלך העימותים הצבאיים. במדינות "דמוקרטיות" המאכלסות את מועצת "זכויות האדם" באו"ם, נרצחים עיתונאים ועיתונאיות ללא כל צורך בסיבות כמו אזור עימות, לעיתים די בדעותיהם, מחשבותיהם והגיגיהם כדי שיועלו על המוקד.
בצה"ל כידוע אין מקיימים תחקיר על כל הרוג במלחמה נגד הטרור, אם כן, במה זכתה העיתונאית אשר קיבלה ועדת חקירה מקיפה וממצה? שירין אבו עקלא, הפכה בקרב סנטורים בכירים במפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית ארצות הברית לסמל הדיכוי, הכיבוש והרוע הישראלי. התקשורת האמריקנית ניהלה קמפיין מתוכנן בתביעה לכפות על ההנהגה הישראלית להודות בגרימת מותה של העיתונאית ולקיחת אחריות על המעשה.
הנשיא ביידן נכנע לקול ההמון הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית והבהיר להנהגה הישראלית אשר ביקשה לדון עימו על הסכנות של אירן גרעינית, רוח המפקד חלחלה לצמרת האמריקנית אשר התמקדו בלחץ בלתי מתון להגיע למציאות שמדינת ישראל תצהיר על קבלת אחריות למות העיתונאית.
אפס הפתעות
שרי החוץ, הביטחון, ביטחון הפנים וכל הצמרת שביקרה מאז מות העיתונאית בארה"ב חוותה טיפול יסודי ואישי בתביעה לזרז את החקירה ולקבל את האחריות. ביום בו נכנס יאיר לפיד למשרד ראש הממשלה, צלצל הטלפון במשרדו. על הקו היה מזכיר המדינה האמריקני, בלינקן. לפיד הסדיר נשימותיו, מוכן ומזומן לקבל את שפע הברכות והאיחולים מידידו האמריקני, ושמע מהמזכיר כי הם מצפים שיוביל באופן מידי מהלך של לקיחת אחריות על הרג העיתונאית.
לפיד שכבר ממלא היטב עם חבריו להנהגה הישראלית הנחיות מהאמריקנים כמו אפס הפתעות ביחס לאירן, טיפול ב"אלימות המתנחלים", תחיית המתים והנשמה לרשות הפלשתינית, קיבל את ההוראה החדשה והורה לבצעה. חוקריו המעולים של צבא ההגנה לישראל יצאו אצים, רצים, דחופים למלא את ההנחיה, חקרו, דרשו, בדקו, הפכו כל אבן, והגיעו למסקנה - ייתכן שהעיתונאית נפגעה בשוגג על-ידי ירי ישראלי. מדינת ישראל יכולה לרשום עוד וי על הוראה לביצוע של הממשל האמריקני, לקיחת אחריות מעט מוגבלת.
כעת כוססת ההנהגה הישראלית ציפורניה, אגלי זיעה מכסים את עורפה בציפייה דרוכה לבחון האם לקיחת האחריות הזו מספקת את האמריקנים או שמא ידרשו גם לפתוח בהליכים פליליים נגד לוחמי צה"ל ומפקדיו. טרם יבש הדיו על לקיחת האחריות המוכתבת על-ידי האמריקנים והדרישה הבאה ניצבת במלא תעוזתה.
משרד החוץ האמריקני, כן זה שבראשו עומד בלינקן מהטלפון ההוא ללפיד, החליט להיות רמטכ"ל העל של מדינת ישראל, עובדי השגרירות האמריקנית, החלו לגבות עדויות מפלשתינים, מערבים ישראלים, ממערכות עיתונים, מארגוני "זכויות אדם" ממומנים, מיהודים שונאי ישראל ומוציאי דיבתה רעה, כדי לייצר כתב אישום חריף נגד גדוד "נצח יהודה", אשר מצוי בעין הסערה, בהיותו הגדוד הפועל בזמן הרב ביותר במוקדי החיכוך.
התביעה החדשה של האמריקנים זכתה ככל הנראה לרוח גבית מהמפקד העליון של חיילי צה"ל, רא"ל אביב כוכבי אשר יצא בחריפות נגד התנהגות חיילים בודדים מהגדוד שהתנהגו באופן לא ראוי לכאורה, אל מול תושבים פלשתינים. ההתערבות הבוטה בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, היא עזות מצח שרק הנהגה ישראלית חלשה, חסרת יכולת עמידה איתנה יכולה להחריש ולמהר לבצע את ההוראה הבאה.
ההתערבות התקדימית הזו של ההנהגה האמריקנית בענייני הפנים של מדינת ישראל היא תמרור אזהרה, אין צורך לשגר את עובדי שגרירות ישראל להכין ניירות עמדה על התנהלות אריות הים, או על אופן התמודדות המשטרה האלימה במחוזות שונים בארה"ב, ניירות עמדה על האלימות הרצחנית של משטרת הגבולות האמריקנית מול המהגרים ממקסיקו, אבל יש בהחלט חובה להבהיר להם, עד כאן.
