הפועל בלפוריה

סתירה

בדרכי לוועידה הבינלאומית של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן בהרצליה, האזנתי בכאן קול המוזיקה לסוויטה הסימפונית הנפלאה, "שחרזדה", שהלחין ניקולאי רימסקי-קורסקוב בשנת 1888, והתמוגגתי מנחת. חניתי, ויצאתי אל החום היוקד, כדי לשמוע על הצרימות שבחיינו - הטרור. איזו אנטיתזה.

משהו רלוונטי

נכדי השלישי יגיע או-טו-טו למצוות, ושוחחנו בשבת על הקריאה בפרשה בחוּמש ועל ההפטרה. בבת-אחת נזרקתי כשבעים שנה אחורה, כשבקיץ ניסה אבי מורי ללמדני את טעמי המקרא, ולבסוף הסתפק בכך שאשיר כהלכה (ואני זייפן ידוע מאוד עוד מילדותי) את המפטיר, את הפטרת ראש-חודש חודש אלול (ישעיהו ס"ו) ואת הברכות, ואדע להתעטף בטלית, להניח תפילין ולעלות לדוכן ולברך ברכת כוהנים. היום אני יודע להעריך היטב את המאמץ של אבי עליו השלום ללמדני את כל אלה, כשאחרים בכִתתי למדו אצל מורים.

שבתי הביתה, ופתחתי את הפטרתי, והתחלתי לשיר אותה, אחרי כשבעים שנה. וכבר בהתחלה נתקלתי בפסוק ה' בפרק: "שִׁמְעוּ דְּבַר ה' הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה' וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ". כמה רלוונטי.

חובבים

מועדון הכדורגל הפועל עירוני עפולה נוסד בשנת 1951, ונמצא כעת, לפי אתר הקבוצה, במקום הרביעי בליגה הלאומית - למי שאינו יודע, כמוני, זו הליגה השנייה במדינה - לאחר שנוצח על-ידי הפועל כפר-סבא (0:1) בשמונה בספטמבר.

איני חובב כדורגל. אדרבה. אבל הידיעה על הפועל עירוני עפולה הקפיצה אותי בגלל קבוצת כדורגל שכנה, הפועל בלפוריה, שאסף, אבי אשתי, ודודיה משני הצדדים (בני משפחת דובנוב ובני משפחת זוסמן - כולל נחום, סבו של שחקן הכדורסל יוֹב̤ל זוסמן) היו חלק ניכר מהרכבהּ.

הפועל בלפוריה הייתה חריגה, כיוון שהגיעה לליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה בכדורגל) ממושב, הנמצא מצפון לעפולה, ולא מעיר. שחקניה לא התאמנו ברצינות, ומגרשה הביתי היה בדיחה. הם היו חובבים אמיתיים. לדברי חותני, עבדו במשקיהם, והגיעו, בעיקר, למשחקים, אם לא הייתה עבודה דחופה במשק באותה העת. לפעמים ל"מאמן" (שיש ויכוח האם היה) למנהל הקבוצה ולקפטן (לרוב - חותני) לא היה ברור עד שריקת הפתיחה האם יש להם אחד-עשר שחקנים לפתוח את המשחק. לפיכך, היא הקבוצה, שספגה את ההפסדים הגדולים ביותר בליגה מול יהושע גלזר, נחום סטלמך וכוכבים אחרים של ראשית שנות החמישים.

בהפועל בלפוריה שיחקו לא רק תושבי המושב. שיחקו בה השופט לימים תאודור אור מעפולה, השחקן לעתיד אוֹרי לוי מקיבוץ יזרעאל, האתלט לעתיד דודיק קושניר מיזרעאל, ראש מועצת לב השרון לעתיד יצחק (שִיֶע) ישועה מיזרעאל, נהג אגד שלמה רוטשילד מעפולה ועוד רבים מבני היישובים בעמק יזרעאל. במלחמת הקוממיות נהרג אהרן פּוֹדוֹלֶר בן בלפוריה, שוער הקבוצה, בקרבות בעמק הירדן, ורוטשילד החליפו בשער. את הפועל בלפוריה ניהל ביד רמה נהג המונית איתמר אונגר מעפולה, שהיה הרוח החיה בקבוצה.

הפועל בלפוריה לא התפרקה בגלל הפסדיה האסטרונומיים. לפי חותני עליו השלום, הצליחה הקבוצה להשיג אחרי שתדלנות רבה (שהיה מעורב בה) תמיכה ממרכז הפועל, אלא שנוצרה בעיה מינהלית, ובמרכז הפועל החליטו לשלוח את השיק להפועל עפולה, כדי שיעבירוהו לבלפורים. מאז אבדו עקבותיו. זה קרה ממש באותם הימים, שהוקם מועדון הכדורגל הפועל עפולה; ובאין מזומנים - התאיידה קבוצת הפועל בלפוריה.

ונזכרתי בסיפור מגוחך עד מאוד - לא אז, חלילה: כשהפועל בלפוריה ניצחה את בית"ר ירושלים, טרח משה ברעם, לימים שר העבודה מטעם מפא"י, ואז מזכיר מועצת פועלי ירושלים, לכתוב מכתב ברכה נרגש לשחקני הפועל בלפוריה על ניצחונם הכביר על האויב המעמדי. לחתימה - הנה קטע משיר, שכתב חותני על חלק מחוויותיו בהפועל בלפוריה, ופורסם בספרו, שירים מהמגירות: "בכדורגל חרשנו את כל המדינה /

הפסדנו גם ניצחנו - את הפועל, מכבי ובית"ר, /
השם היה בלפוריה - הנבחרת של העמק, /
בתמיכת הפרגיות, בתמיכתו של איתמר. //
גניגר, עפולה, גבע, יזרעאל - /
היוגב, מגידו, דברת, כפר יחזקאל - /
כל שחקן היה מסור - משחק לא החסיר /
ואיתמר הסיע - ואיתמר החזיר ... //
לא היו דולרים, לא היו חוזים, /
לא בונוס, לא משכורת, כמו היום באגודות. /
לעתים ניצחנו - רק בגוֹל מסכן - /
ולקחנו אז הביתה את שתי הנקודות. //
ואלה השמות ... /
ארון פ' ופישקה, רוּבָלֶה, אייסי וישראל ז"ל /
ויבל"א - רוטשילד, רוקמן, בן כליפא - שוערים /
מוֹרדי, יאיר, גורדון, זוסמן - הרצים /
זאב ואוֹרי, שמשון יהודה - חלוצים /
ועוד מבין החלוצים - /
שאוליק, בנטוב, לוין, שִיֶע, כוכבי, /
ויסלח לי כל מי שלא הוזכר ... /
ואיתמר ה"מֶנג'ר" תמיד בכה, וכך אמר: /
"חֶזָלֶה ודֶדָלֶה - וכל השאר" ... /
וטננבוים - כל כדור אצלו "בננה" ... //

רצח שוב

סוון קון ואן בורגסדורף, נציג האיחוד האירופי לרשות הטרור ברמאללה, השתתף בחנוכת המשרדים של ארגון "אדאמיר", הקשור לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלשתין, הארגון, שממנו יצאה חוליית המחבלים, שרצחה את רִנה שנרב בפיגוע בבנימין, ופצעה את אביה ואת אחיה, לפני כשלוש שנים. משרדי הארגון נסגרו לפני כשנה לאחר שמערכת הביטחון הכריזה על הגוף כארגון טרור.

פתיחת משרדי "אדאמיר", קיום הטקס והשתתפות בו מהווים עבירות מתריסות - לפי הדין הישראלי ולפי הדין ביהודה ובשומרון. קון ואן בורגסדורף אינו מסתיר את מעשיו. אדרבה, הוא פרסם בטוויטר את דבר השתתפותו בטקס האסור. בתמונות, שצורפו לציוצו, הגדיל ואן בורגסדורף אף להצטלם עם פעילי טרור.

התנהגותו הבוטה הולמת מאוד את מדיניות האיחוד האירופי להצטייר כביכול כאוהד ישראל, אך לתמוך בכסף רב ובתמיכה ציבורית ודיפלומטית במאמצי רשות הטרור להשתלט על שטחי C, ולתמוך ב"ארגוני זכויות אדם" ביהודה ובשומרון, שהנם תחפושות מהוגנות של ארגוני הטרור.

"לצערנו, תמיכת האיחוד האירופי בארגוני הטרור הפלשתינים אינה חדשה", כותבים הרב איתן והרבנית שירה שנרב, הוריה של רנה הי"ד, "ולא ניתן לפסול את האפשרות, שדווקא כספים, שמקורם בתרומות אירופיות לארגוני הטרור, הם שסיפקו למחבלים את הבסיס הכלכלי לרצוח את רנה. בנסיבות אלה, הננו פונים לכבודכם, ראש הממשלה [לפיד], שר החוץ [?] ושר הביטחון [גנץ] של מדינת ישראל, על-מנת שתפעלו לאלתר לגרש מארץ-ישראל את קון ואן בורגסדורף. המדובר בגורם עוין, תומך מחבלים, שפעילותו חורגת מפעילות דיפולמטית גרידא, ואינו מסתיר את חרפתו. במעשיו ובתמיכתו במחבלים האלה רצח קון ואן בורגסדורף שוב את רִנה".

להערכתי הצנועה, לא תעשה ממשלת הזדון והמרמה, שנשענת על קולות רע"ם, דבר - גם מפני שהיא מתחנפת במרץ רב כעת לאיחוד האירופי.

הדג השמן חמק

ליאונארד פראנסיס גלן, הידוע כ"ליאונארד השמן", נעלם ממעצר-בית, ששהה בו לאחר שבית משפט פדרלי הרשיעו בשוחד, וחיכה לגזר-דינו בביתו. פראנסיס - מאלזי, שהיה בעל החברה GDMA לשירותי נמל במזרח האוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט, הסגיר את עצמו לממשל האמריקני לאחר שנאשם בפרשת השוחד הגדולה ביותר, שנחשפה בצי השביעי האמריקני. זה קרה בשכונת יוקרה בסן דייגו, קליפורניה בסוף השבוע הראשון בתחילת ספטמבר, שהוא "חג העבודה" האמריקני, כשאזיק אלקטרוני היה אמור להיות על קרסולו.

הוא הורשע בבית משפט פדרלי בדרום קליפורניה, לפי הודאתו, בעסקת טיעון, בשוחד לקצינים ולנגדים בכירים בצי השביעי, כדי שיוכל לנפח את החשבונות, שהגיש לצי השביעי על שירות, שהעניקה חברתו לכלי השיט שלו בנמלים. כמו-כן, התברר, כי הקצינים והנגדים מסרו לו את תוכניות הצי השביעי לגבי ביקור כלי שיט בנמלים, והשתדלו להרבות בביקורים בנמלים, ש-GDMA פעלה בהם. יותר משלושים קצינים בכירים ונגדים כבר הורשעו בגין קבלת השוחד ומסירת מידע על תנועות כלי השיט. השוחד שקיבלו - אוכל יקר, אירוח במלונות פאר, סיגרים יוקרתיים, כרטיסים למופעים ושירותי מין - עלה לחברתו יותר מחצי מיליון דולר, ולפי הודאתו, הרוויח כתוצאה ממנו יותר מ-35 מיליוני דולר רק מניפוח חשבונות, שהגיש לחיל-הים האמריקני.

לפי סעיפי הרשעתו, צפוי ליאונארד השמן לבלות עד עשרים וחמש שנה בכלא, אך למרות שעברו כשבע שנים מאז הרשעתו, טרם נקבע גזר-דינו, כיוון שישיבת בית המשפט בעניינו נדחתה אין-סוף פעמים, והייתה אמורה להיות ב-23 בספטמבר.

מאז מעצרו טופל ליאונארד השמן, ששוקל כ-180 ק"ג, נגד סרטן כליות ובשאר מחלותיו בבתי-חולים ובבתים, שהתגורר בהם, ומימן מכיסו את חברת האבטחה, ששמרה עליו. כל זאת, למרות שהשופטת ג'אניס סאמארטינו הסתייגה מתנאי מעצרו ומהדחיות הנשנות במתן גזר-הדין.

שכניו של ליאונארד השמן הבחינו במשאיות לנהיגה עצמית U-Haul באות לביתו והולכות ביום שישי, יומיים לפני שהדג השמן נפרד מהאזיק האלקטרוני, ונעלם. דווח, כי משטרת סן דייגו בדקה את האתר שש שעות אחרי היעלמו.

כלומר, לספקות של השופטת ג'אניס סאמארטינו היה בסיס. כעת מנסים שוטרים וסוכנים מרשויות שונות לדוג מחדש את ליאונארד השמן, ורשויות במקסיקו התבקשו להיות ערניות, כיוון שסן דייגו נמצאת רק ארבעים דקות נסיעה מהגבול המקסיקני.