|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
עינוי לנפש [צילום: פלאש 90]
|
|
|
יום טוב ביום צום
|
|
"מצוות עשה אחרת יש ביום הכיפורים והיא לשבות בו מאכילה ושתייה, שנאמר 'תענו את נפשותיכם' ● מפי השמועה למדו - איזה הוא עינוי שהוא לנפש, זה הצום...
|
|
יום כיפור התקבל במסורת ישראל כיום שמוקדש לעיסוק בתשובה, תיקון וכפרה. ביום זה אנו מתנתקים מצורכי הגוף והנאותיו ומתמקדים בעבודת הנפש של עינוי וייסורים המסייעים לכפרה ולהינתקות מהחטאים ומהעוונות. היום כולו מוקדש לתפילה ולהתוודות על חטאים ובקשת כפרה לכל עם ישראל. התורה מצווה אותנו להתענות ביום הכיפורים: "ובעשור לחודש השביעי הזה מקרא קודש יהיה לכם ועיניתם את נפשותיכם כל מלאכה לא תעשו" (במדבר כ"ט, ז').
מהו אותו עינוי שמציינת התורה? על כך משיב הרמב"ם בהלכות שביתת העשור א', ג'-ד': "מצוות עשה אחרת יש ביום הכיפורים והיא לשבות בו מאכילה ושתייה, שנאמר 'תענו את נפשותיכם'. מפי השמועה למדו - איזה הוא עינוי שהוא לנפש, זה הצום... וכן למדנו מפי השמועה שאסור לרחוץ בו או לסוך בו או לנעול את הסנדל".
יום הצום החל בעשירי בתשרי ויש בו משהו תמוה. במסכת ברכות (דף ח', ע"ב) מציינת הגמרא בפנינו שהצום הוא לא רק ביום העשירי, אלא הוא חל גם ביום התשיעי ונראה זאת מהלשון שמביאה הגמרא: "כתויב 'ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב' וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי".
אחת מן התשובות לאכילה בערב יום כיפור היא כדי להכין את עצמנו בתשעה לחודש להתחזק באכילה ושתייה על-מנת שנוכל להתענות למחרת היום. על-אף הכול, תשובה זו תמוהה ביותר. אם קיים ציווי של הקב"ה להתענות, הרי זה מתוך כוונה שרצונו הוא שנסבול ונתענה ביום חשוב זה. מדוע אם כן הוא מצווה עלינו להקל על ייסורנו באמצעות הסעודה בערב יום הכיפורים? אלא יש סברה לומר שהצום ביום הכיפורים שונה משמעותית מצום תשעה באב, על-אף ששניהם חלים עוד מהלילה הקודם. הצום ביום כיפור אינו בא כדי להוסיף לנו צער, או עינוי. אין עניין להרבות עוגמת נפש. מספיק שנמנע מאכילה ביום עצמו, ולא מענייננו אם הצום קל או קשה (הרב שטרנבוך בספרו מועדים וזמנים ח"א, עמוד ק"ח). לכן לא פלא אמירתו של רבן שמעון בן גמליאל במסכת תענית (פר' ד' משנה ח') שלא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו.
יש לראות בשני ימים אלו כימי שיא של הימים הטובים שלא היו כמותם במערכת החגים והמועדים של עם ישראל לדורותיו. כיצד ניתן לומר שיום הכיפורים הוא יום טוב יותר מן הרגלים שבהם יש שמחת יום טוב? הרי יום הכיפורים הוא יום דין? מה לשמחה ביום דין?
אלא המשנה מתייחסת לשמחה ביום הכיפורים ואומרת שהוא "יום חתונתו - זו מתן תורה" - יום שנתנו בו לוחות אחרונות. מפרש רבינו עובדיה מברטנורא שביום זה חנך שלמה המלך את בית המקדש - יום שמחת לבו. אם - כן מה יתרונו של יום הכיפורים יתר על חג השבועות שבו נתנו לוחות ראשונות? הלוחות הראשונות נשברו, ולא זכו עם ישראל לקבלם כמו שהם. רק לאחר שחזרו בתשובה, הוריד משה את לוחות הברית ביום הכיפורים והן נשארו קבועות בעם ישראל.
|
| תאריך:
|
03/10/2022
|
|
|
עודכן:
|
03/10/2022
|
|
חניאל פרבר
|
|
+מרב מיכאלי: אל תסעו ברכב פרטי ביום כיפור
|
|
17:44 03/10/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
שרת התחבורה: אני קוראת לכם לא לנסוע ביום הזה, תנו כבוד למסורת ושמרו על החיים של הילדות והילדים שלנו ▪ הממשלה לא קידמה הצעת חוק שנועדה להגביל תנועת מכוניות במקומות המסכנים הולכי רגל ורוכבים
|
|
|
|
|
|
כביש ריק ביום כיפור [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
+טיפים חיוניים לבטיחות חשמל בסוכה
|
|
08:49 03/10/22 | חן מחלב | לרשימה המלאה |
יש להשתמש בגופי תאורה מוגני מים ובבתי תקע המתאימים להתקנה חיצונית וזאת בשל האפשרות לגשם או ללחות ולטל המצטברים במהלך הלילה
|
|
|
|
|
|
סוכות שמח ובטוח [צילום: גרשון אלינסון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
לקראת חג הסוכות מומחי מעבדת החשמל של מכון התקנים הישראלי קיבצו מספר טיפים חיוניים לשמירה על בטיחות החשמל בסוכה.
|
|
|
|
|
ראש ממשלת בריטניה, ליז טראס, שנכנסה לתפקידה לפני מספר שבועות, פרסמה ברכה לעם היהודי בבריטניה ובישראל לרגל השנה החדשה.
|
|
|
|
|
עשרות אלפי בני אדם הגיעו (שבת, 24.9.22) אל הכותל המערבי לאמירת הסליחות בערב ראש השנה. בתקופת הימים הנוראים מגיעים בכל לילה עשרות אלפים לאמירת תפילת הסליחות ברחבת הכותל.
|
|
|
|
|
בספר במדבר פרק כ"ט פסוק א' אנחנו קוראים את ההוראה. "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּאַחַד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶש יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַּעֲשׁוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". החודש השביעי הוא חודש תשרי. היום הראשון בחודש תשרי הוא ראש השנה. יום התרועה הוא גם חג ראש השנה. בספר ויקרא פרק כ"ג, פסוק כ"ד אנחנו קוראים: "בַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶש". כך שלראש השנה יש שם נוסף זיכרון תרועה.
|
|
|
|
|
אני מטייל על פני השירה העברית ומבקש ממנה ברכות לשנה החדשה, לשנת תשפ"ג, הבאה עלינו לטובה. אני מתחיל את מסעי משיר של נעמי שמר, שיר מאוד אהוב עלי, "לוּ יְהִי" ואני מבקש להמיר את השם "לוּ יְהִי" במציאות של שנת תשפ"ג הרוקמת את השם, שיהיה קצת ארוך - "זֶה כְּבָר לֹא בְּחֶזְקַת לוּ יהִי, זֶה כּבָר בְּחֶזְקתַ חַי וְקַיָּם". ומה אני מבקש שיהיה בחזקת חי וקיים כבר בשנת תשפ"ג - "לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָא - לוּ יְהִי, כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יִהְי". אנחנו רק מבקשים "קוֹל שׁוֹפָר וְקוֹל תֻּפִּים... לוּ תִּשָּׁמַע בְּתוֹךְ כָּל אֵלֶה גָּם תְּפִלָּה אַחַת מִפִּי..." והתפילה האחת, שתישמע מפי היא אך ורק תפילה של שלום, שיקרום עור וגידים במציאות חיינו כאן בארצנו בשנת תשפ"ג. שנת תשפ"ג לא רק שתהיה קשובה למשאלות של השיר "לוּ יְהִי", אלא היא תעלה את המילים על מסלול המיישם את תכניה של כל מילה.
|
|
|
|
|
