חשבנו כי המשבר הכלכלי העולמי משפיע בעיקר על מדינות הרוסות כגון לבנון, סוריה ועירק והנה מצטרפת לגל העוני גם ירדן השכנה. במכוני מחקר כלכליים עולמיים מדורגת ירדן במקום השישי המפוקפק ברשימת המדינות העניות במזרח התיכון, כאשר בראש הטבלה תימן, לבנון, סוריה ורצועת עזה. אחרי ירדן מופיעה עירק שביעית ברשימה. המצוקה של הירדנים בולטת במיוחד בשנה האחרונה בהתבטאויות בתקשורת.
בשבוע האחרון קמה זעקה על העלאת מחירי הדלק והגז. הממשלה מתרצת את ההתייקרות במשבר הכלכלי העולמי באנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה. אולם שורשי המשבר הכלכלי בירדן נעוצים מוקדם יותר בהגירות מסיביות לממלכה של פליטים עירקים במלחמות המפרץ בשנות ה-90 וה-2000, באנרכיה האזורית שהביאו עמן המהפכות הערביות, בקורונה ששיתקה את המשק בסגר מלא בממלכה והעלתה את האבטלה. המחירים עלו בכל התחומים והמשכורות נותרו נמוכות ברוב המגזרים.
יש חשש כבד כי רוב האזרחים לא יוכלו להרשות לעצמם חימום בחורף הקרוב. בעיר ארבד מת לפני שבוע חולה סרטן בביתו כאשר נותק לו החשמל בשל היעדר יכולת לשלם את החשבון. ניתוק החשמל הפסיק את מכונת ההנשמה שלו. פרשייה זו זעזעה את ירדן.
לפני חודש, כהיענות לביקורת הקשה בציבור, ערך ראש ממשלת ירדן בשר אל-ח'דאונה שינויים במינויים ממשלתיים בעיקר בתחומי האוצר והכלכלה, אך ספק אם ההרכב החדש יפתור את הבעיה. פרשנים כלכליים שמדברים בשם המשטר טוענים כי יש מקום לאופטימיות מאחר שמתקיימות רפורמות מראשית השנה לשיפור הכלכלה ולפיתוח מצב המגזר הציבורי ומזכירים כי ירדן סיפקה לאזרחים מוצרים בסיסיים גם בעת משבר הקורונה. הכלכלנים מצביעים על גדילה משמעותית בייצוא בחודשים האחרונים, שהכפיל את עצמו ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה. האבטלה הגיעה לפני שנה ל-25% וכעת עומדת על 23% בחודש האחרון. אולם כלכלנים ירדנים מעדיפים שלא לדבר על עליית האינפלציה ועל החוב הלאומי, שעלה משמעותית ליותר מ-40 מיליארד דולר. הצמיחה הכלכלית בממלכה היא פחות מ-3% מה שאינו יכול להספיק לשיפור נראה לעין בעתיד הקרוב. התקשורת הירדנית מלאה במושגים החוזרים על עצמם: "פַסַאד" (שחיתות) ו"מַחְסוּבִּיַאת" (נפוטיזם), שלטון של משפחות מקושרות ופרוטקציות לבני משפחה ולמקורבים.
סקרים בירדן מלמדים על ירידה משמעותית בילודה מאז 2017 (15% לערך עד 2021) מה שיכול לסייע כלכלית. אולם אותם סקרים גם מראים כי קיימת עלייה בתמותה באותן שנים (37%), אולי בגלל הקורונה והידרדרות השירותים הרפואיים.
|
|
|
במאמר פסימי שכתבה השבוע הכתבת הירדנית מרבת עמון, סוהיר פהד ג'ראדאת, היא חושפת מצב קשה ששורר בירדן. היא מגלה באומץ רב כי לדיכאון הכלכלי מתלווה גם דיכוי של השלטון. ג'ראדאת מתארת את חייו של האזרח הירדני כרצף של דאגות, חוסר יכולת לספק צרכים בסיסיים מינימליים, כובד מיסים ומשכורות נמוכות, ירידה בכוח הקנייה של הדינר ועליית מחירים. מצב זה מונע מהירדנים את שמחת החיים והם למעשה "חיים מהלכים" החיים בפחד ובדאגה מהעתיד ואין להם אמונה שיחול שינוי. הירדנים חסרי זכות להביע את דעתם, אין בממלכה צדק חברתי בשל מדיניות הממשלות וכולם חיים תחת איום מנגנוני הביטחון (את בית המלוכה ההאשמי היא נזהרת שלא להאשים). התושבים סובלים משחיתות, אינם חשים ביטחון תעסוקתי ושקועים ברובם בחובות. בנוסף סובלת הממלכה מגל של פשע ואלימות, מפירוק מבנה המשפחה ומאובדן ערכים בקרב הצעירים. בסיום היא שואלת: האם קיום בתנאים אלה נחשב בכלל לחיים?
|
|
|
|
חשוב להבין כי למשבר הכלכלי המגיע לירדן השלכות לכלכלת ישראל מכיוון שהוא משפיע גם על כלכלתה של הגדה המערבית ומסכן את יציבותה של ממלכת ירדן ושל הרשות הפלשתינית גם יחד. התסכול ברחוב הירדני עלול לערער בסופו של דבר גם את בית המלוכה, שהיה חסין עד כה בפני הביקורת. גם חוסנה של הרשות הפלשתינית תלוי במצבה הכלכלי. אם תהיה תסיסה חברתית גדולה בגדה ואנשי המנגנונים הפלשתינים לא יקבלו את משכורתם, הדבר יחליש מאוד את הרשות הפלשתינית ויקל על חמאס להשתלט גם על הגדה.
ברמה הפוליטית, יש משמעות רבה למצב בו מדינה ערבית החתומה על הסכם שלום עם ישראל נמצאת במצוקה כלכלית קשה. ישנה ביקורת רבה בעולם הערבי על תלותה הכלכלית של ירדן ב"אויב הציוני". לפי הפרסומים, רוב הגז המיובא לירדן מקורו בישראל והממלכה גם תלויה ביבוא מים מישראל. איימן פדיילאת, פרשן ממוצא פלשתיני, כתב מאמר מפורט באלג'זירה, בו הסביר כי הסכם השלום של ירדן עם ישראל לפני 28 שנה לא הביא לממלכה שגשוג כלכלי כלל. מתנגדי הסכמי השלום יכולים גם להשתמש בדוגמה של מצרים, מדינה שחווה כעת אף היא משבר כלכלי קשה, ולשאול: מה הועיל לה הסכם השלום? האם הביא לפריחה הכלכלית המיוחלת?
אך שאלה חשובה לא פחות צריכה להטריד את עולם הערבי: אם אכן יש אידיאל מזרח-תיכוני שנקרא האומה הערבית או האומה האיסלאמית, בה כולם אמורים לדאוג זה לזה או לחוש סולידריות, מדוע חיים בצד אחד אנשים בשפע ועושר מנקר עיניים (סעודיה, קטר, אמירויות ובחריין), בעוד שבצד השני סובלים אחיהם מעוני ועליבות (ירדן, לבנון, סוריה, מצרים ועירק)?
|
|
| תאריך: |
15/11/2022
|
|
|
עודכן: |
15/11/2022
|
|
|
בירת קטאר, דוחא, מוכנה לטורניר [צילום: דרקו בנדיק, AP]
אהוד יערי / Ehud Yaari
תפוס כינוי יחודי
