טהורים, צדיקים ועוסקי תורתך

בתפילת על הניסים הנאמרת בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון נקראים החשמונאים בשלושה שמות אלו: טהורים, צדיקים ועוסקי תורתך. לעומת זאת אויבי החשמונאים מכונים טמאים, רשעים וזדים. מדוע נקראו החשמונאים בשמות אלו?

הסבר יפה שמעתי בשעתו מפי הרב חיים פרידלנדר זצ"ל המשגיח של ישיבת הנגב בשיחה שהעביר בישיבה בחנוכה לפני עשרות שנים. בתקופתם ניהלו החשמונאים שלושה מאבקים.

המאבק הראשון: היה אותה המלחמה נגד היוונים שביקשו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", כוונתם הייתה להשפיע על התרבות היהודית עתיקת היומין. הם עשו כל מאמץ לבטל את לימוד התורה וכול מה שקשור לעיקרי היהדות על-ידי גזרות רעות ונוראיות.

המאבק השני: היה כנגד המתייוונים היהודים שעליהם נאמר: "ויזנב בך את כל הנחשלים אחריך". מדובר על אותם אלו מתייוונים שהושפעו לרעה מהתרבות היוונית הזרה, בכך הפכו הם להיות מסוכנים לעם ישראל, ואפילו יותר מסוכנים מהיוונים עצמם בבחינת: "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" (ישעיהו מ"ט, י"ז).

המאבק השלישי: היה בתוך בית המקדש עצמו בין הפרושים לבין הצדוקים. הצדוקים היו אלה שלא האמינו בתורה שבע"פ וממילא היו כופרים בעיקרי היהדות. ידוע שיוחנן כהן גדול ששימש בכהונה שמונים שנה נעשה לבסוף לצדוקי.

"רשעים"

עתה, נוכל להבין את מה שנכתב בתפילת "על הניסים" בביאור המילה 'טמאים'. ברור לנו שאין לקרוא ליהודי בשם 'טמא', שהרי ישעיהו הנביא אמר: "ואומר אוי לי כי נדמתי כי איש טמא שפתיים אנוכי ובתוך עם טמא אנוכי יושב" (ישעיהו ו', ה'). מבואר שם שכווית הגחלת הייתה עונש בגלל אמירתו שהוא יושב בתוך עם טמא שפתיים. מוכח מכאן שהכינוי 'טמא' מתאים לגויים שרצונם לטמא את עם ישראל בגוף, בנפש וברוח. לכן היוונים הם הנקראים בכינוי 'טמא'. כאשר בתפילה אנו אומרים "וטמאים ביד טהורים" הכוונה לניצחון הגדול של החשמונאים הטהורים על היוונים הטמאים.

המילה 'רשעים' מכוונת למתייוונים היהודים שעשו מעשי רשע בסיוע ליוונים - הלשנות וכו'. להפוך את הדת היהודית לתרבות של גוף שזרה לרוח התורה, ולכן אנו אומרים "ורשעים ביד צדיקים" שניצחון הצדיקים הממשיכים דרכי האבות בלימוד התורה ובהפצתה מדור לדור, הם אלו הגוברים על אותם אלו שהלכו לרעות בשדות זרים וגרמו למחלוקות בעם.

הביטוי 'זדים' שמכונים הצדוקים, בא מתוקף כפירתם בתורה שבע"פ. מלחמתם הייתה בתוככי המקדש פנימה. מובן שהמלחמה הייתה עם "עוסקי תורתך" אלו העוסקים בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ בבחינת "עסק" בפלפול ובעמקות ועל כן אנו מזכירים את הניצחון הגדול של "עוסקי תורתך" על אותם זדים שאפילו בתוך המקדש פנימה עמדו בכפירתם.

כאשר אמרתי את דבר התורה לת"ח אחד, החזיר לי על אותו נושא בשמו של הרב חיים יעקב צוקרמן זצ"ל מחבר הספרים ברכת חיים על התורה ועל המועדים. ידוע הוא כי כאשר הקב"ה דן את עם ישראל אם הם ראויים לחסד או חלילה לא, הוא מעמידם כנגד אומות העולם, והרי אז היהודי הגרוע ביותר הוא בתכלית השלימות כנגד הגוי הטוב ביותר. וזהו הפירוש "רשעים ביד צדיקים" - ביד מלשון "על-יד" דהיינו הקב"ה מעמיד רשעים ליד צדיקים, טמאים ביד טהורים וזדים ביד עוסקי תורתך.

כלומר, ישראל ליד האומות, על כן הם יוצאים זכאים וראויים לחסד ולרחמים. והוסיף עוד שלאמיתו של דבר יש בזה נס גדול דבר שהוא מחוץ לדרך הטבע, שכן בדרך כלל הטבע הטמא גובר על הטהור, והרשע על הצדיק כאן היפוכם של דברים שהטהורים, הצדיקים והעוסקים בתורה הם המנצחים מכוחם וגבורתם.