הרמטכ"ל המכונן הראשון של צה"ל היה מקלף, אשר כראש אג"ם וכרמטכ"ל, היה הארכיטקט שעיצב את צה"ל של המאה הקודמת. בהתחשב באיומים על ישראל, במהפכה הלאומית שסיפקה "צבא המונים" גדול ובמהפכה התעשייתית שהפכה את התמרון היבשתי - מקור העוצמה של צבאות המאה הקודמת - לממונע, עיצב מקלף את דוקטרינת הלחימה של צה"ל. היא נועדה לאפשר לו לסיים מלחמה בניצחון מהיר ו"זול" ככל האפשר וזאת, כתוצאה מהכרעת האויב, אודות לעליונות התמרון היבשתי, מגובה בעליונות אווירית.
את פירות הצבא שעיצב מקלף קטפה ישראל ב-67׳ ובעיקר ב-73׳, כשאודות לדוקטרינה ולעליונות התמרון היבשתי ולוחמיו, צה"ל התעשת וסיים את המלחמה "מהר ובניצחון מובהק וחד-משמעי שאיננו ניתן לערעור", אך יקר. החלפתה של דוקטרינת מקלף בשלהי המאה הקודמת בדוקטרינה שנועדה להרתיע את האויב ב"אש מנגד", במקום להכריעו בתמרון בשטחיו, גרמה לניוון התמרון היבשתי ולהיקלעותה של ישראל לשרשרת של מלחמות התשה. בפני כוכבי עמדו שתי אפשרויות: לחזור לדוקטרינה הישנה ולשקם את התמרון היבשתי שנוון, או לעצב צה"ל חדש בהתחשב בשינויים מהפכניים שחלו בעשורים האחרונים.
השינויים המהפכניים היו אלה: צבאות טרור נייחים, שבמקום לאיים בכיבוש ישראל, כבמאה הקודמת, מאיימים בהריסתה ובהחרבתה באש מנגד; הפיכת שטחי התמרון שאפשרו לצה"ל תנועה מהירה ונמוכת שחיקה, לשרשרת רצופה של מערכים מבוצרים מוגנים ב"מגינים אנושיים" וברקטות, מערכים שנועדו לשחוק את העורף הישראלי בירי מנגד ובמקביל לשחוק עד דק את התמרון היבשתי של צה"ל; המהפכה החברתית הפוסט-לאומית, ששחקה את הלכידות החברתית בישראל, צמצמה את מספר המתגייסים והחליפה את הסולידריות, באינדיבידואליות; המהפכה החוקתית, שהפכה גם את שדה הקרב ל"שפיט משפטית"; בגלל שהוא "ממלכת אי-הוודאות" ובגלל ש"בשדה הקרב שוגים כולם ומנצח זה ששוגה פחות". עד למהפכה החוקתית היה שדה הקרב "שפיט משמעתית - פיקודית" בלבד; המהפכה השלילית שמלחמות ההתשה הארוכות חוללו במעמד ישראל במערב ובתפוצה; המהפכה הדיגיטלית-אלגוריתמית שגבולה הם השמים.
כוכבי בחר לעצב צה"ל חדש: הוא ניצל פריצות דרך טכנולוגיות קיימות ועתידיות, לשם בניית שתי יכולות בסיסיות שנועדו לאפשר לצה"ל לסיים מלחמה "מהר ובניצחון מובהק וחד-משמעי שאיננו ניתן לערעור"; זאת, בלי שחיקת כוחות היבשה ובלי לפגוע ככל האפשר ב"מגינים האנושיים".
אסטרטגיית לחימה
היכולת הראשונה שעוצבה והולכת ומשתכללת היא היכולת להבחין בדיוק של "חוט השערה" ובזמן אמת, בין "מגינים אנושיים" לבין מחבלים, לשם השמדה מהירה ומאסיבית של מחבלים ואמל"ח, במינימום פגיעה אגבית באזרחים. היכולת השנייה שעוצבה, היא תמרון יבשתי בגרסה חדשה: "עוצבות רפאים" זריזות, נמוכות חתימה ולכן גם נמוכות שחיקה, עתירות מודיעין ואמצעי קטילה עוצמתיים אוטונומיים שנועדו לבצע חדירות לפרוסקופיות מהירות לעומק שטחי האויב; זאת, לשם השתלטות סלקטיבית על יעדים ושטחים שאחזקתם חיונית להכרעת המלחמה ובמיוחד לשם השגת יתרון במו"מ המדיני לסיומה בתנאיה של ישראל.
כדי לצמצם את ממדי ההרס והחורבן בעורף, עוצבה תפיסה הגנתית שמבוססת על "מטריה" גדולה ומתעבה של מגוון "כיפות ברזל". כדי לצמצם את משך המלחמה, הוחלפה אסטרטגיית המלחמה הליניארית של המאה הקודמת, באסטרטגיית מלחמה חדשה סימולטנית: "ממטרת" אש-מנגד אינטנסיבית, שתפעל בו-זמנית ב-360 מעלות, כנגד כל מקור ירי לעבר ישראל, בכל מקום ובכל עומק שיימצא.
עליונות איכותית, אפשרה לצה"ל להכריע ליניארית שלושה צבאות מדינתיים בשישה ימים. כדי להשמיד סימולטנית מאות אלפי רקטות, טילים וכתב"מים בשישה ימים, נדרש להשלים את העליונות האיכותית בכמותית. הוצאת "דוקטרינת כוכבי" מהכוח אל הפועל, היא משימה מאתגרת, עתירת ממון וארוכת שנים. הכרחי שאת הדרך שכוכבי הרמטכ"ל המכונן והארכיטקט פרץ - ימשיך, יהדק ויבצר רמטכ"ל מכונן ובנאי גדול, כרבין במאה הקודמת.
כוכבי יירשם בדפי ההיסטוריה כרמטכ"ל מכונן, שהחל בהשבת היכולת שאבדה, לממש הנחת יסוד לאומית, שגם עמדה לנגד עיני מקלף: ישראל חייבת לנצח במלחמותיה מהר, ב"זול" ובלי לחרוג ככל האפשר מהחוק והמוסר.
