חשש מקריסת הבנות מפגש עקבה

על-פי גורמים ירדנים, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן התקשר השבוע אל עבדאללה מלך ירדן והודה לו כל כינוס המפגש הביטחוני בעקבה בהשתתפות נציגי מצרים, ירדן, ישראל, הרש"פ וארה"ב. הנשיא האמריקני אמר למלך הירדני כי מדובר ב"מפגש היסטורי".

נראה כי יש הבדל מהותי באופן שבו מתייחס הצד הישראלי למפגש לבין עמדת שאר הגורמים שהשתתפו בו, בישראל רואים בו בעיקר מפגש ביטחוני שנועד למצוא דרכים להילחם בקבוצות הטרור החמושות בצפון הגדה ולחזק את מעמדה של הרש"פ בשטח, בעוד שאר המשתתפים רואים בו מפגש מדיני ביטחוני שנועד בין היתר להשיק בעתיד אופק מדיני לפלשתינים על בסיס פתרון שתי המדינות.

לכן, השבוע היה כעס רב בירדן, מצרים וברש"פ על ההצהרות של ראש הממשלה נתניהו ושל השרים איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' אשר התכחשו פומבית לסיכומים שהושגו במפגש עקבה ואף זלזלו בהם, בעיקר בכל הקשור להסכמה הישראלית להקפיא את הבנייה בהתנחלויות לכמה חודשים בתמורה לכך שהפלשתינים ימשכו ממועצת הביטחון של האו"ם את הצעתם לגנות את ישראל על הרחבת הבנייה בהתנחלויות.

ממשל ביידן מיהר להרגיע בצינורות הדיפלומטיים את השותפים הערבים במפגש והסביר להם כי נתניהו ושריו מכחישים בגלל המשחק הפוליטי הפנימי בישראל כדי לשמור על שלמות הקואליציה, אולם, ברור כי ישראל איננה מרוצה כלל ועיקר ממה שנכפה עליה במפגש עקבה.

גורמים אמריקנים בכירים הסבירו כי ישראל תהייה חייבת לעמוד בהתחייבויותיה במפגש עקבה כדי לשמור על אמינותה בעיני הממשל האמריקני ובעיני השותפים הערבים.
גורם פלשתיני בכיר אמר כי לא יעלה על הדעת שבכירים ישראלים שהשתתפו במפגש כמו ראש המל"ל, ראש השב"כ, מנכ"ל משרד החוץ ומתאם הפעולות בשטחים יתכחשו להסכמות שהם נתנו במהלך המפגש בשם הדרג המדיני בישראל.

גורמים ירדנים מאשרים כי הצד החלש ביותר במפגש עקבה היה בעצם הצד של הרש"פ. למעשה, לרש"פ החלשה אין שום כוח כלכלי וביטחוני לעמוד בהתחייבויותיה, תנועת חמאס שלא הוזמנה למפגש היא הכוח החזק מבחינה צבאית בשטח והיא יכולה לטרפד בקלות את הבנות מפגש עקבה באמצעות פיגועי טרור בשטחי יהודה ושומרון וירי רקטות לעבר ישראל מגבול רצועת עזה.

ב-17 במרס צפויה להתכנס ועידת המשך בשארם א-שיח' למפגש שהיה בעקבה, עד אז אמורה הוועדה הביטחונית המשותפת העליונה להתכנס כדי לגבש הסכמות ביטחוניות על המלחמה בטרור והוועדה האזרחית העליונה אמורה לגבש צעדים בוני אמון בתחום הכלכלי. חוסיין א-שיח', מזכ"ל הוועד הפועל של אש"פ, שהיה אחד הנציגים הפלשתינים שהשתתפו במפגש בעקבה אמר ב-27 בפברואר לעיתון "אלערבי אלג'דיד" כי במפגש בעקבה לא הוצגה שום תוכנית ביטחון אמריקנית. לדבריו, המפגש היה מדיני וביטחוני וכי התיאום הביטחוני בין הרש"פ לישראל עדיין מוקפא. הוא ציין כי הפלשתינים העבירו במפגש מסמך ובו 13 דרישות.

גורמים בכירים ברש"פ מסרו כי הדרישות הפלשתיניות שהוצגו הן כלהלן:

• הפסקת הבנייה בהתנחלויות.

• שמירת מעמדה של ירושלים, הפסקת הפגיעה בזהותה ההיסטורית ובמעמדה המשפטי של ירושלים.

הפסקת סגירת המוסדות הפלשתינים במזרח ירושלים ומתן האפשרות לעריכת בחירות במזרח ירושלים.

• הפסקת "טרור המתנחלים".

• הפסקת הפלישות של צה"ל לערים הפלשתיניות.

• הפסקת הקפאת כספי המיסים הפלשתינים.

• הפסקת הריסות הבתים.

• הפסקת הריגת פלשתינים.

• הפסקת הפעולות לגירוש פלשתינים מבתיהם

• הפסקת הפקעת קרקעות ואוצרות הטבע של הפלשתינים.

• התחייבות מחודשת להסכם חברון

• חידוש הנוכחות הפלשתינית בגשר אלנבי.

• שחרור אסירים כולל נשים, ילדים, חולים וכאלה שנעצרו לפני הסכמי אוסלו

• החזרת גופות של פלשתינים שנהרגו על-ידי צה"ל.

כאמור, ההסכמות הראשונות שהושגו במפגש עקבה הן בעיקר פרוצדורליות ושבריריות מאוד, אפשר להתקדם במתווה שסוכם אבל הדבר תלוי בכך שתהייה רגיעה ביטחונית ללא פיגועי טרור וגם ללא הרוגים פלשתינים מירי צה"ל. ארגוני הטרור משקיעים מאמץ גדול להוציא פיגועים בשטח הגדה ובשטח ישראל כדי להביא לאינתיפאדה חדשה בחודש רמדאן ולעצירת כל משא-ומתן שהחל במפגש בעקבה.

הרש"פ מקווה שהדיונים יובילו לחידוש המשא-ומתן וליצירת אופק מדיני חדש על בסיס פתרון שתי המדינות, אבל יותר סביר להניח שגל פיגועי הטרור שצפוי יטרפד כל סיכוי לחדש את המשא-ומתן המדיני.