שיחה עם משורר אהוב עלי יהונתן גפן, שכבר אינו איתנו (ב')

אני אוהב את שירת יהונתן גפן ומתוך אהבה רבה לשירתו אני מבקש לשוחח עם המשורר האהוב עלי, בידיעה שזה יהיה מונולוג בעל אופי של דיאלוג מאוד קשה, שמאד יכאיב לי. כואב לי לקרוא את השורות הבאות בידיעה שכתבן יהונתן גפן:

"הוּא קוֹרֵא לִי:
אֲנִי עוֹמֵד וְשָׁר...
אַהֲבָה שֶׁלִּי הִיא לֹא אַהֲבָה שֶׁלּוֹ...
בְּיוֹם הַדּּין עַל הכַסֵּא אֲנִי עוֹמֵד וְשָׁר
וְהֵם כְּבָר מְהַדְּקִים לִי אֶת הַחֵבֶל לַצַּוָּאר
וּבֶטַח בָּאֱלוֹהִים אָמַרְתִּי....
אֲבָל אָהֲבָה שֶׁלִּי
הִיא לֹא אַהֲבָה שֶׁלּוֹ".

יש לי חילוקי דעות עם יהונתן גפן, משורר שמאד אהוב עלי. אני האתיאסט אוהב את קדושת החיים בדיבר האלוהי - "לֹא תִּרְצַח", אני האתיאיסט אוהב את קדושת הקניין בדיבר האלוהי - "לֹא תִּגְנוֹב", אני האתאיסט אוהב את קדושת המשפחה - שבלשון הדיבור היומיומי אני מצווה להשתית בחיי היום יום את ההוראה כַּבִּד אָת הוֹרֶיךָ, וכיבוד האב והאם זו הוראה מקודשת.

הגישה שלי אינה פוסלת פסילה מוחלטת את ההווייה האלוקית, כפי שבאה לידי ביטוי בשירתו של המשורר האהוב עלי. אני חולק על הגישה הדתית המונותאיסטיות, אך ביקורתי צמודה להכרה היסטורית תוך מתן כבוד רב לתרומה של ההוויה האלוקית בשמירת העם היהודי מסכנות של הכחדה, כמישה וכיליון מוחלט, שזימנו לו שלל האירועים ההיסטוריים המדממים והאימתניים. לצערי, אני איתן קלינסקי, האוהב את שירת יהונתן גפן, כואב את מעידתו של המשורר האהוב עלי בהכללה גורפת, המתייחסת בשלילה מוחלטת לנדבכים משמעותיים בקיומו של העם היהודי למרות המאמצים שהושקעו ביעד ההכחדה.

מקובלת עלי הגישה של יהונתן גפן המבקש לשחרר את השירה העברית מגודש של מליצות מצטעצעות, אך למרבה הצער, הגישה החיובית והמאמץ החיובי עלו על שרטון בעוברו לקוטב המנוגד למליצה המצטעצעת. אישית כואב לי שמשורר אהוד עלי מעד וירד מעברו השני של הכביש לשפה מאוד לא מכובדת, כשהוא עושה הכל לקרב את השירה לפעימה הטבעית ולאפשר לנו לומר את כל מה שהוצנע והוסתר בהתאם לחוקי התקשי"ר. מצער, שהוא עובר מהר מאוד מהנחת הראש על שד בחורה אהובה ועד הזיונים מרעידי הספים.

במסע דילוגים אני מבקש לחבק בחום את שירו האחרון של יונתן גפן על היונה, סמל הדרור והחרות, כשהוא ניצב על מפתן הכיליון. אישית חשתי בעת קריאת השיר, שכל מילה שנכתבה חשה את היד הגרומה של המוות מלטפת אותה. מצד אחד מבקש יהונתן גפן להיאחז בחיים, אותם מסמלך היונה, אך כבר אזלו מקורות החיים - אזלו המים והיונה משוחררת לדרך האימה.

"הַיּוֹנָה הַלָּחָה כְּבָר זְקֵנָה
וּמִיּוֹם לְיוֹם פָּחוֹת לְבַנָּה וְיוֹתֵר חִוֶּרֶת
הַיּוֹנָה הַלְּבַנָּה כְּבָר זְקֵנָה
תַּגִּידוּ לָהּ:
שָֹכַּלּוּ הַמַּיִם וְשֶׁהִיא מְשֻׁחְרֶרֶת"