חופש ביטוי לרב הראשי

לא אלאה אתכם במקורות. אגש ישר לסוגיה ואהיה הפעם הסניגור של הרב יצחק יוסף שליט"א,
הרב הראשי לישראל. הוא אמר בשיעורו השבועי כי מי שאוכל מאכלים אסורים מוחו נעשה מטומטם. רגע אחד, היכן חופש הדיבור? איפה כל אלה שרוממות הפלורליזם בגרונם? האם הכל חד-צדדי? לעופר כסיף ודומיו מותר לומר הכל, ולרב הראשי לישראל אסור?

בשעתו, יאסר ערפאת היה נואם ומשבח את השהידים ואת חלקם בעולם הבא. מה אמרו "שוחרי השלום" המזויף? "הוא אומר זאת לקהל מאמיניו, אבל הוא בעצמו בחר בשלום"... כלומר, כשרוצים - אפשר ללמד סנגוריה על רב המרצחים הגדול ביותר במזרח התיכון.

הרב הראשי שלנו יותר גרוע ממנו? אסור לו להתבטא? הרב הראשי לא יכול לצטט ממה שכתוב? יתרה מזאת, האם הרב הראשי אמר את זה בדיזנגוף? הוא דיבר בירושלים, לפני ציבור אברכים,
שומעי לקחו, עדת מאמיניו, מה רוצים ממנו?

שלישית, האם זו דעתו הפרטית? ממש לא! אלו דברי חז"ל מפורשים: הגמרא ביומא (דף לט עמוד א) כותבת: "תנא דבי רבי ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר (ויקרא יא) ולא תטמאו בהם ונטמתם בם. אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם". ומסביר רש"י (שם): "מטמטמת - אוטמת וסותמת מכל חכמה". וכך הסביר המהר"ל (נתיבות עולם, נתיב הצדקה פ"ב) וכן כתב המסילת ישרים (פרק יא - בפרטי מדת הנקיות): "שהעבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים, כמו שאמר הכתוב (משלי ב):
כי ה' יתן חכמה, והנה הוא נשאר בהמיי וחומרי משוקע בגסות העולם הזה".

כך הביא הנצי"ב מוולוזי'ן (שו"ת משיב דבר ח"א סי' כ) והוסיף שטמטום הלב שנגרם ע"י מאכלות אסורות חמור משאר איסורים: "...ביארנו טעמו שפיר דמי דמאכלות אסורות מטמטם את הלב ומזיק יותר משארי איסורים וכן כתבו הרמב"ם (מורה הנבוכים ח"ג פרק מח) והחינוך (מצוה שסב) והרמב"ן (דרשת תורת ה' תמימה) ובדרשות הר"ן (דרוש האחד עשר) והאברבנאל (סוף פר' שמיני) ובשו"ת חלקת יעקב (יו"ד סימן יח) ובשו"ע יו"ד סוסי' פ"א ובש"ך שם ס"ק כ"ו, דברים אסורים אפילו כשהן מותרין כגון פקוח נפש...מולידים טבע רע ומטמטם את הלב".

רביעית, זאת התורה שלנו! תרצו או לא תרצו - זאת תורתנו. היא קיימת אלפי שנה והיא לא תשתנה. ולידיעת כל המצקצקים בלשונם, פעילי "זכויות האדם" ושות', התורה תמשיך להתקיים גם אחריכם.

זאת ועוד, אומות העולם, הגויים, מכבדים את דתם, אנחנו לא נכבד את דתנו? דתם וחוקותיהם המשונים, זוכים מצדכם לכבוד והערכה, והדת שלנו/שלכם - לא? למה? האם אין כאן כפייה חילונית חולנית? אתם לא מזהים אובססיביות יתר?

ויובהר, אני לא מחסידי הרב, אך האמת חביבה עלי מכל. נכון, לא כל מה שכתוב צריך לומר,
צריך לקחת בחשבון שאוזניים לכותל, ובדורנו יותר מתמיד, חכם עיניו בראשו ולא יאמר דבר
שאינו נשמע ויקבל שכר על הפרישה כמו על הדרישה. בפרט בתקופה הזו בה העם מפולג וקרוע.
מכל מקום, לא צריך היה להביא את הדברים בכל כלי התקשורת ולהרבות פילוג, ואם אנשי התקשורת חוזרים ואומרים כי "ביבי הוא המפלג את העם", ראוי להם שיטלו קורה מבין עיניהם, טרם ירוצו ויפרסמו דברים שנאמרו בחוג סגור בשיעור של רב לצאן מרעיתו.