המלחמה מהצד השני: דרום לבנון נראית כמו עזה

ההפצצות של צה"ל על דרום לבנון אינן פוסקות כבר חמישה חודשים, כי חיזבאללה לא נוצר את האש (מלבד הפסקת האש בתקופת שחרור החטופים). הדיווחים המעודכנים מדברים על זרם עצום של 90 אלף פליטים שנטשו עד כה את הדרום. רוב כפרי דרום לבנון נטושים וחלק גדול מהבתים הרוסים.

הדיווחים האחרונים מדברים על 245 יחידות דיור שנהרסו כליל. החקלאים מתלוננים רבות על הרס היבול ועל היעדר יכולת לטפל בגידולים בשל הסכנה להתקרב לשדות. משרד החקלאות הלבנוני דיווח על 50 אלף עצי זיתים שנהרסו מפצצות של פצצות זרחן האסורות לשימוש, כך לטענתו. בנוסף, דיווח המשרד על עשרות אלפי תרנגולות, כבשים, עיזים ופרות שמתו כתוצאה מההפצצות.

רוב יעדי הבריחה של התושבים הם לערים צור, צידון וביירות. 80% מהפליטים עברו להתגורר אצל בני משפחה, בשל קשיים כלכליים. רק 17% עברו לחיות בשכירות ושלושה אחוזים מתגוררים במקלטים ציבוריים. חיזבאללה הכריז רשמית על יותר ממאתיים הרוגים בארגון. לגבי האזרחים, אין מספרים מדויקים, אך הדיווחים מדברים על עשרות הרוגים עד כה.

הייאוש בקרב הלבנונים עצום והוא נובע מהעובדה שאין צפי להפסקת האש באופק והמצב הכלכלי מעולם לא היה קשה כל כך. קצב הבריחה גדל בהדרגה כי אין מדובר כבר בהפצצות רק על כפרי הגבול. ההתקפות של צה"ל הולכות ומעמיקות צפונה, במטרה להרחיק את כוחות חיזבאללה מהגבול ככל האפשר. לשם השוואה, באוקטובר 2023 היו 15 אלף פליטים, בנובמבר 26 אלף. אך בינואר השנה עלה מספרם ל-70 אלף וכעת מגיע ל-90 אלף. נתונים אלה מגובים במספרים שפרסם ארגון הפליטים הבינלאומי (IOM). חשוב לציין, כי רוב התושבים באזור שנפגע משתייכים לעדה השיעית, שהיא הנחשלת והענייה ביותר במדינה.

לבנון מצויה במצב הכלכלי הקשה בהיסטוריה שלה ואינה מסוגלת להעניק פיצוי הולם לפליטים. הדיווחים מדברים על סכומי פיצויים מגוחכים של כ-100 דולר בחודש למשפחה והקצאות של מזון בסיסי וחלב לתינוקות. בעלי אדמות חקלאיות זוכים ל-200 דולר, כאשר המדינה מסתייעת בארגוני צדקה לשם כך.

עיתון "ג'נוביה" של האופוזיציה השיעית בדרום לבנון מיטיב לבטא בימים אלה את הזעם שחשים רבים כלפי חיזבאללה, על כך שגרר את כל הדרום למלחמת ההתשה הנוכחית. כתבי העיתון מרבים לכתוב על החשש כי נסראללה משחק באש והמלחמה עלולה בכל רגע להפוך למערכה גדולה, שתמיט אסון על לבנון כולה.

לאחרונה פורסם מאמר החושף את החשש נוכח עמדתה המהוססת של אירן לגבי המלחמה. הכוונה היא שבטהרן מקווים לשמור על "מלחמה על אש קטנה" כדי להראות שחיזבאללה מביע סולידריות כלשהי עם עזה, אך מבלי שייצאו העניינים מכלל שליטה. למנהיג העליון ח'מנאי אין רצון "לבזבל" את חיזבאללה, ארגון שאירן מטפחת כבר ארבעים שנה, על עזה. עם כל הכבוד, הנשק הכבד של חיזבאללה שמור לימי חירום, אם וכאשר אירן עצמה תותקף, כדי לבלום את הפרויקט הגרעיני שלה.

בכתבה שפרסם עיתון "ג'נוביה" לאחרונה תחת הכותרת "ישראל מוכנה למלחמה, מה עם חיזבאללה?" כותב המאמר מביע חשש מהשינוי שחל בישראל, אשר לטענתו הסירה לחלוטין את הכפפות מאז המלחמה בעזה. לדבריו, "ישראל מסוגלת כעת לירות אפילו על קברים, על תהלוכת אבלים בהלוויות, להרוס תשתיות שלמות ומתקנים כלכליים ולנהוג שלא בהתאם לכללי המשחק מאז ה-8.10". אכן, ההרתעה של חיזבאללה הופרה לחלוטין. לפני שפתח הארגון במלחמה המוגבלת ב-8.10, נרתע צה"ל מלפגוע בפעילי הארגון, כי חיזבאללה שמר על משוואה של תגובה על כל חיסול של פעיל בהרג חייל ישראלי. כעת נפרץ הסכר: כל פעיל חיזבאללה או הארגונים המסונפים לו בטווח הקרוב לגבול (כגון ארגון אמל) מהווה מטרה ניידת מבחינת צה"ל. כותב המאמר גם מודאג גם מכך שאם בעבר הבטיחה אירן לסייע לעדה השיעית, כעת אין כל יוזמה או הצעה להשתתף בפיצוי למשפחות הפליטים. הקופה של טהרן ריקה.

ברשתות החברתיות ישנה נוכחות של קבוצה הנקראת "השיעה נגד המלחמה". בסרטונים שהיא מפיצה, נראים נשים וילדים בדרום בוכים ומדברים על ההרס הרב בכפרי הדרום.

בשבוע שעבר הביעו שיעים בדרום זעם רב על איש דת מטעם חיזבאללה. שפיק ג'ראדי, איש דת מטעם חיזבאללה בביירות (בוגר אוניברסיטת קום באירן), הביע זלזול כלפי תגובתם המבוהלת של תלמידי בית הספר השיעי "אל-מהדי" בעיירה זבדין שליד נבטיה. הילדים נבהלו מרעש מטוסי צה"ל ורבים מהם פרצו בבכי.

בסרטון אחר, נראית פליטה שיעית צעירה שעזבה את הדרום וברחה לצידון. היא סיפרה כי הפליטים מיואשים מהמצב ואינם רואים כל אופק אופטימי לחייהם. היא מספרת כי היא כבר דור שני של עוני, מלחמות וייאוש, וכי חוותה את מלחמת 2006 (מלחמת לבנון השנייה) וכעת הבת שלה לצערה חווה את אותה החוויה. אחרי שתי המלחמות הללו מי ירצה לחזור לחיות בכפרים האלה? - היא שואלת. לסיום הראיון היא אומרת: "אנחנו רק רוצים לחיות בשלום ולגדל את ילדינו בשקט ובביטחון".

מלבד אופוזיציה פנימית בעדה השיעית, מביעים לבנונים נוצרים ומוסלמים סונים כל יום מחאה ברשתות החברתיות נגד הצעד חסר האחריות של חיזבאללה. הפרשן הלבנוני רביע אל-הבר הסביר בראיון (25.2.24) כי חיזבאללה מצפצף על האינטרס הלבנוני וכי ההחלטה לצאת למלחמה הייתה של "ציר ההתנגדות" (ובראשו אירן).

לחרדתם של הלבנונים, הסימנים לגלישה למלחמה כוללת הולכים ומתרבים. מטוסי צה"ל חגים בגובה נמוך מעל ביירות, מטרות חיזבאללה בעומק לבנון אינן חסינות עוד. רק לפני שבוע הופצץ מחסן נשק בצידון והשבוע (26.2) הופצצה לראשונה מטרה בבעלבכ שבבקעת הלבנון הרחוקה.

הפרשן אל-הבר הזכיר בראיונו האחרון כי נסראללה אמר אחרי 2006, כי לו היה יודע כיצד תגיב ישראל לא היה פותח במלחמה. לדבריו, נסראללה עושה כעת שוב את אותה הטעות, ועתיד לשלם עליה ביוקר, כי כעת ישראל נחושה מתמיד לתקוף.