צדק תחבורתי: קודם משדרגים את המוצר, רק אח"כ מוזילים

בשושן פורים הקרוב אמור להתחיל השלב הראשון של רפורמת צדק תחבורתי, שקידמו שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הרפורמה, שמלכתחילה נועדה להרחיב את אזורי הפריפריה, אינה מבטלת את רפורמת דרך שווה שקידמו מרב מיכאלי ואביגדור ליברמן בממשלה הקודמת.

רגב, שתקפה את מיכאלי איימה בביטול הרפורמה של קודמתה, אך בפועל לא נגעה בה ורק ביצעה כמה תיקונים שמרחיבים אותה לא רק לפריפריה הגאוגרפית, אלא גם לזו החברתית. אולם למרות ההוזלה לפריפריה החברתית, נוסעי האוטובוס בפריפריה החברתית ישלמו יותר מפי שניים יותר מאשר מקביליהם בפריפריה הגאוגרפית. בפריפריה הגאוגרפית ישלמו 49.50 ₪ עבור מינוי חופשי חודשי (מחוץ למטרופולינים), לעומת 112.50 ₪ בפריפריה החברתית. לשם השוואה, בחדרה, למשל, יהיה המחיר 225 ₪. כלומר, נוסע בחדרה ישלם יותר מפי 4.5 יותר מאשר נוסע בנהריה.

אין ספק שמדובר בפער רציני במיוחד, ואולי אפילו יש לכך הצדקה לנוכח הקיפוח ארוך השנים שממנו סבלו נוסעי הפריפריה הגאוגרפית במשך עשרות שנים הן במחירים מופקעים והן בשירות מקרטע, יחסית למקביליהם במטרופולינים הגדולות. כך שבתור "פיצוי", הנחה שכזו בהחלט יכולה להיות קבילה.

גילוי נאות: הכותב הוא משתמש תחבורה ציבורית. גילוי נאות נוסף: הכותב מתגורר בפריפריה הגאוגרפית. המשמעות: אני הולך ליהנות, ובגדול, מהרפורמה והתשלום המוזל אותי אני משלם היום הולך להיחתך שוב – בחצי. אף על-פי כן, ולמרות ששכניי אולי ירגמו אותי באבנים למה אני "מקלקל" להם, סדרי העדיפות של הרפורמה נעדרי היגיון.

כשם שפטור מלא מתשלום לאזרחים ותיקים בגיל פרישה אינו דחוף, כך גם מתן הנחה של 50% לפריפריה הגאוגרפית עבור חופשי חודש אזורי הוא סעיף שנית היה לדחות לשלבים הבאים. כך גם בפטור לשנה לחיילים משוחררים, שעליו הרחבתי ברשימתי הקודמת, והנחת ה-33% לבני 26-18.

באירוע הצגת הרפורמה, שקיימה רגב בשבוע שעבר, היא הסבירה שבתקציב הבא תתמקד בשיפור השירות, התדירות, המסלולים ותשתיות התחבורה הציבורית. בחירתה לטפל קודם כל בתעריפים, הנחשבים זולים במיוחד יחסית למדינות אחרות בעולם, ולא בבעיית השירות היותר בוערת, היא היפוך היוצרות, ומעידה על סדר יום פופוליסטי של רצון לחלק מתנות.

מטרתה המוצהרת של הרפורמה היא להגדיל את מספר הנוסעים בתחבורה ציבורית אינה מתיישבת עם מהלכיה של רגב. הסדר הנכון הוא שאתה קודם כל משפר את המוצר ורק אחר כך מוכר אותו בהנחה. הדבר דומה לצביעת בית מבחוץ מבלי שסיידת קודם את הקירות פנימה. יצירת מערכת תעריפים זולה למוצר גרוע תיצור מצב שבו הנוסעים הפוטנציאליים שאותם מעוניינת להעלות לאוטובוסים, באמצעות פיתוי של מחיר נמוך, יגלו עד מהרה שמדובר במוצר לא אפקטיבי ויעדיפו על פניו את הרכב הפרטי.