בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
גיוס חרדים. ותודה לבג"ץ [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
|
|
|
יציאה משעבוד לממסד החרדי לחרות אישית
|
הסיפור האבסורדי הזה הסתיים - ותודה לבג"ץ. הצעירים החרדים יכולים לצאת סופסוף משעבוד לממסד החרדי לחרות אישית. מי שירצה לצאת ולעבוד או ללמוד מקצוע יוכל לעשות זאת ומי שירצה ללכת ללמוד בישיבה, ילך לישיבה. שחרור הצעירים החרדים ייצור רעידת אדמה כלכלית וחברתית בחברה הישראלית בכלל ובחברה החרדית בפרט
|
בג"ץ הוציא צו ביניים האוסר על הממשלה להעביר כספים לישיבות עבור קצבת קיום לתלמידי ישיבה. בכך, נחתך הקשר הגורדי בין סוגיית הגיוס לבין קצבאות קיום לבני ישיבות מכאן ולהבא. חבל שהניתוק בין הסוגיות קרה בדרך זו, אבל טוב שקרה. עד היום, צה"ל שימש למעשה בתור צג"ל (צבא גיוס לישיבות) כי הוא היה מזמן צעירים חרדים ללשכת גיוס לא על-מנת לגייס אותם לצבא אלא כדי לשבץ אותם ללמוד בישיבה. צריך להבין (ועדיין לא להאמין) איך השיטה עבדה עד עתה: צעיר חרדי בן 18 היה מגיע ללשכת הגיוס ומצהיר שאינו רוצה להתגייס. המגייס משיב לו שאין בעיה, כל עוד הוא לומד בישיבה. "אבל אני איני מתאים לישיבה", היה עונה הצעיר "אני רוצה ללכת לעבוד וללמוד מקצוע, כדי שאוכל לפרנס משפחה". "לא", היה עונה לו המגייס, "לך ללמוד בישיבה והמדינה תשלם לך קצבת קיום". ואז הצעיר החרדי היה הולך לישיבה בעל כורחו ונשאר שם עד לקבלת הפטור משירות צבאי בגיל 26. במשך שמונה השנים הללו המדינה הייתה מממנת אותו כדי שילמד בישיבה. ובגיל 26, כשלצעיר כבר יש משפחה וילדים ואין לו עת ופנאי ללכת ללמוד מקצוע, הוא כבר היה ממשיך ללמוד בכולל, או עובר לעבוד בעבודות דחק. עכשיו הסיפור האבסורדי הזה הסתיים - ותודה לבג"ץ. הצעירים החרדים יכולים לצאת סופסוף משעבוד לממסד החרדי לחרות אישית. מי שירצה לצאת ולעבוד או ללמוד מקצוע יוכל לעשות זאת ומי שירצה ללכת ללמוד בישיבה, ילך לישיבה. שחרור הצעירים החרדים ייצור רעידת אדמה כלכלית וחברתית בחברה הישראלית בכלל ובחברה החרדית בפרט. כך, למשל, שני מיליארד השקלים שניתנים כיום לבחורי ישיבות כקצבאות קיום יינתנו במקום לחיילים המשרתים שנה שלישית בשירות החובה. כל חייל בשנה השלישית לשירותו יקבל תשלום בסך המשכורת הממוצעת במשק ויחד עם כל ההטבות האחרות הקיימות כיום, ישתחררו לחיים האזרחיים עם למעלה ממאתיים אלף שקל בכיס. ברור לכל שגם אחרי החלטת בג"ץ רובם המכריע של הצעירים החרדים ימשיכו לא להתגייס לצבא. לפיכך, המודל שחל על הערבים שאינם מתגייסים, צריך לחול עתה גם על החרדים. לערביי ישראל אין פטור בחוק משירות צבאי, אז הצבא פשוט לא מזמן אותם לשירות, וזה מה שצריך להיות גם ביחס לחרדים. דין צעיר חרדי כדין צעיר ערבי. אם בג"ץ יתעקש ויורה להוציא צווי גיוס לחרדים, הרי בשם עיקרון השוויון, יסוד מוּסָד בבית המשפט העליון, הוא יהיה חייב להורות על הוצאת צווי גיוס גם לערבים, ערביות, דרוזיות, צ'רקסיות, ארמנים וארמניות שהצבא אינו מזמנם לגיוס. יצטרכו לזמן לשירות את כווווולם. לסיום, תזכורת קטנה. ב-2003 הצעתי בכנסת הצעת חוק ברוח זו - לפטור את החרדים משירות, כפי שפוטרים את הערבים, ולא לשלם להם יותר קצבאות קיום מהמדינה. לצערי, הצעת החוק לא התקבלה. אולי עכשיו, שני עשורים אחרי, נזכה לראות סופסוף פתרון אמיתי לסוגיה שמשסעת את החברה הישראלית שנים רבות כל כך. מתוך מאמר שפרסמתי באתר "דיומא".
|
תאריך:
|
30/03/2024
|
|
|
עודכן:
|
30/03/2024
|
|
חיים רמון
|
יציאה משעבוד לממסד החרדי לחרות אישית
|
|
הלילה שיגרו שלושה שופטי בג"ץ עוזי פויגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג אלומת אור זמנית אל המחשך שפקד את ישראל מאז תפסה המלחמה את מקום המחאה. הם שמו באבחת חרב לשונם קץ לזיהום שניקר בחברה הישראלית מאז קמה המדינה בהורותם לגייס את המשתמטים החרדים להגן על המולדת, וממילא למנוע מ-56 אלף מהם לחמוס את קופת המדינה לטובת בטלנותם. יבואו על הברכה. אין זה דבר של מה בכך. בוודאי לא לשופט סולברג איש גוש-עציון.
|
|
|
אני אוהבת ללכת לקונצרטים ולא תאמינו, אני אוהבת דווקא לשבת בשורה הראשונה! חברתי, לאה אינגבר, טוענת כנגדי, שאני מחמיצה המון כשאני יושבת כה קרוב, כי איני רואה את כל התזמורת בשלמותה. ואני, מתעקשת לשבת שם, כי אני יכולה להושיט רגליי לכל אורכן, לראות את הסולנים מנגנים כאילו עבורי, להביט בהם מקרוב ולראות את כל העוויות שהם עושים כשהם מגיעים לקטע קשה. אני גם רואה את המבטים בינם לבין המנצח, המאותת במבט עין קצר מתי להשתלב בנגינתם עם חברי התזמורת. בקיצור, תענוג אמיתי!
|
|
|
יהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים, מהמאה ה-10 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה המוסלמים היוו רוב בעיר בתקופת האיובים ובחלק מהתקופה הממלוכית, בין 1190 ל-1260, ומסביבות אמצע המאה ה-14 ועד סיום השלטון הממלוכי, כלומר במשך 326 שנים
|
|
|
מעטים מאוד בציבור החרדי עדיין מאמצים את ההשקופע (ההשקפה, בעברית לא חרדית) העקומה שביטא בימים אלה הרב צבי פרידמן, מראשי הפלג הירושלמי, בשיחה מתועדת עם שניים מפעילי 'אחים לנשק': "היהדות זה אגודה דתית, זה לא עם בכלל". הרב פרידמן - אוי לאותה בושה! - דוחה את מה שהבינו אפילו גדולי צוררי ישראל הקדומים, פרעה המצרי ("הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל") והמן האגגי ("יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד... בֵּין הָעַמִּים"), ומעדיף לאמץ בחום את עמדת ערפאת, יחיא סינוואר ושאר הצוררים האיסלאמיסטים, הטוענים כי ליהודים אין כלל זכות למדינה, מפני שאינם עם, אלא עדה דתית. ואת ההבל הזה משמיע - אוי לאותה חרפה! - מי שלמד בישיבת מרכז הרב והיה מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק.
|
|
|
אין אלה "שירי תשבץ" המורכבים מפסוקים כלשונם המונחים זה ליד זה, אלא התכה חדשה, והרכבה חדשה של שירים שחומרי הגלם שלהם לקוחים מספרות הדורות, ויוצרים יצירה עצמאית ומקורית, אם כי לא פעם סודית וחידתית
|
|
|
|