השר גנץ מודה (בעקיפין) כי שגה בהערכת הסיכונים הביטחוניים
בעקבות החלטות בג"ץ בעניין הגיוס החליטה הממשלה לאמץ את הצעת 'חוק הגיוס' שהגיש מי שהיה שר הביטחון בני גנץ ועברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. את ההצעה גיבשה וכתבה מערכת הביטחון בהתאם לצורכי הצבא, למרות התנגדות המפלגות החרדיות.
למרות שהגיש
רק לפני כשנה וחצי הצעת חוק זו, מִהֵר השר גנץ להודיע לציבור כי הוא מתנגד לחוק זה, כשאחד הנימוקים לכך הוא שלאחר 7 באוקטובר החוק כבר אינו מתאים למצב הביטחוני ולצרכי הביטחון של מדינת ישראל.
המסקנה הברורה העולה היא כי השר גנץ מודה בעקיפין כי לא העריך נכונה את הסכנות הביטחוניות שעמדו כבר אז,
לפני כשנה וחצי בלבד, בפני מדינת ישראל. הוא מודה כי לא העריך נכון את כוחו ועוצם חימושו של צבא החמאס ברצועת עזה; לא העריך נכון את גודל האיום מהחיזבאללה - לא העריך נכון את גודל האיומים ואת סדרי הכוחות הנדרשים כדי להתעמת אל מול איומים אלה.
מי שהיה כאן רמטכ"ל ושר הביטחון צמצם את כוחו של צה"ל
ההתעצמות והַהֵערְכות של החמאס בדרום ושל החיזבאללה בצפון לא נוצרו ביום אחד; הם התרחשו במשך מספר שנים בעת כהונתו של גנץ כרמטכ"ל וכשר ביטחון.
בשנים 2011 עד 2015 כִּהֵן בני גנץ כרמטכ"ל ועל המעשה הבולט ביותר שהוא ביצע בתקופה זו הוכרז במאי 2013, והוא כלל צמצום דרסטי בסדר-הכוחות של צה"ל. הוא הציג לממשלה - בתמיכת שר הביטחון יעלון - תוכנית הכוללת
סגירת מערכים ביבשה, באוויר ובים, ופיטורי 5,000 אנשי קבע - כדי ליצור 'צבא קטן וגמיש'. הקיצוץ כלל שינוי מבני של ממש -
סגירת מערכים בחיל-האוויר,
בחיל-הים וכן
בזרוע היבשה. הרמטכ"ל גנץ החליט
לסגור עוצבות,
יחידות ארטילריות, להוריד מהמערך
שתי ספינות קרב וכן
לסגור מערכים בתחום החימוש והלוגיסטיקה.
בהרצאה ב-21.05.13, בכינוס התקשוב והסייבר הבינלאומי הראשון ביוזמת "ישראל דיפנס", אמר הרמטכ"ל דאז בני גנץ:
"העידן הזה של מאסות של סד"כ כבר לא קיים. אנחנו חייבים לנצל כעת את כוח האדם ואת הפיתוחים הטכנולוגיים. סד"כ קטן שיהיה מצוייד, זריז, גמיש, ממוגן קטלני ומוכן... מה שיאפשר לנו לעשות זאת זה מודיעין איכותי מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ורשת רב-מערכתית, רב-זרועית וטקטית".
בתגובה לכך כתב מבקר מערכת הביטחון דוח חמור ביותר ובו הוא קובע שהקיצוץ הדרסטי בסדר הכוחות בצבא היבשה
לא יאפשר לצה"ל לתקוף בו-זמנית את חמאס בעזה וגם את חיזבאללה בלבנון וכתוצאה מכך לא יוכל צה"ל לעצור את אש הטילים והרקטות על מתקני צבא ובמיוחד על העורף האזרחי הישראלי.
ב-17 במאי 2020 הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש ובמסגרתה אושר מינויו של גנץ לתפקיד ראש הממשלה החליפי
ולשר הביטחון. ביולי 2021 החליט גנץ למנות את האלוף הרצי הלוי לסגן הרמטכ"ל הבא, וכשנתיים לאחר מכן דחף למינויו כרמטכ"ל, חודשים רבים עוד טרם סיום כהונתו של הרמטכ"ל כוכבי. בכך עיצב בני גנץ את המטכ"ל בצלמו ובדמותו ולפי תפיסותיו הצבאיות-פוליטיות.
עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות נפתלי בנט ביוני 2021 המשיך גנץ בתפקידו כשר ביטחון בנוסף לסגן ראש הממשלה, תפקידים אותם מלא במשך כשנה וחצי (עד 29 בדצמבר 2022), עד כינונה של הממשלה הנוכחית. בסך-הכל כִּהֵן גנץ
באופן רצוף כשר ביטחון למעלה משנתיים וחצי - מ-17 במאי 2020 עד ל-29 בדצמבר 2022.
בתפקידו כשר ביטחון המשיך גנץ במגמה המסוכנת של צבא קטן והסתמכות עוורת על אמצעים טכנולוגיים. בנוסף, הגדיל השר גנץ את מספר הפועלים מרצועת עזה ואישר את פתיחת מעבר "סאלם" שבצפון השומרון (אזור ג'נין) לרכבים פלשתינים.
כל השינויים הביטחוניים החמורים שהתרחשו במקביל בעזה, בלבנון ובמדינות העימות מסביב, לא שינו את החלטותיו של בני גנץ להשאיר למדינת ישראל צבא קטן. כל זה לנוכח הקמתם של שני צבאות פלשתינים עויינים: צבא פלשתיני-חמאסי בן 30,000 חיילים ברצועת עזה, וצבא פלשתיני-אש"פי נוסף ביהודה ושומרון. גם הקמתו וקיומו של צבא החיזבאללה בן אלפי חיילים ועשרות אלפי טילים לא שינתה את הקבעון לצבא קטן וטכנולוגי.
את התוצאה הקשה של מדיניות זו אנו רואים כעת במבצע 'חרבות ברזל', כאשר צה"ל נמנע מלהילחם במקביל בשתי חזיתות ונמנע מלתקוף את חיזבאללה, הפוגע קשות בישובי גבול הלבנון, כל זמן שהמערכה ברצועת עזה לא שככה.
לקח את כלי הנשק מכיתות הכוננות
לפי ניתוחו של האלוף (מיל) בריק (10.01.2024), הישובים בעוטף עזה שהחזיקו מעמד הם הישובים שהיו בידיהם 40-30 כלי נשק. בישובים אחרים לא היו כלי נשק, כי
הצבא בהוראות שר הביטחון, בני גנץ, לקח מהם את הנשק בגלל אירועים של גניבות נשקים. בריק מדגיש שבדרום ובצפון, יש "לבנות ביישובים יכולת הגנה עצמית, ולהחזיר את הנשק".
קורא להקמת ועדת חקירה אך אינו מראה דוגמה אישית
לפני ימים אחדים אמר השר גנץ כי יגיש הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית ואמר "בעת הזו, כבר לא מספיק שניקח אחריות על מה שהיה - חובה עלינו לקחת אחריות ולפעול".
קשה להאמין כי מי שהיה במשך שנים אחראי למערכת הביטחון וקִבּל החלטות כה גורליות, מופיע כעת בציבור כמוכיח בשער ונראה כטוען כלפי אחרים - אבל מה בנוגע לו עצמו ?
השר גנץ משמיע במשך זמן רב ביקורת ו'זורק בוץ' לעבר ראש-הממשלה - אבל מה בנוגע ללקיחת אחריות אישית ודוגמה אישית לציבור מאת השר גנץ עצמו - מתי יודיע השר גנץ לציבור על התפטרותו עקב מחדליו הקשים כרמטכ"ל וכשר ביטחון?
