משכנתה או פאטה מורגנה

המושג "נתונים אינם משקרים" הוא נכון בדרך כלל אולם לא בכל המקרים. נזכרתי בו כשקראתי לאחרונה אודות נתוני נטילת המשכנתאות בחודש מאי האחרון.

ובכן, למרות המלחמה המתמשכת מאז אוקטובר 2023, למרות הגיוס המאסיבי לשירות מילואים, למרות קריסת עסקים רבים והעלייה באבטלה ולמרות הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל והעדר יציבות כלכלית ולמרות החשש מפני הבלתי נודע, למרות כל אלה, התאפיין חודש מאי בזינוק חסר תקדים בהיקף נטילת משכנתאות.

מדובר בקצב חודשי של כ-7.8 מיליארדי שקלים, הגבוה ביותר מזה שנתיים, ומדובר בזינוק נחשוני של כ-32 אחוזים לעומת אפריל וכ-19.5 אחוזים לעומת חודש מאי אשתקד. יתרה מכך: היקף המשכנתה הממוצעת חצה את רף המיליון שקלים ועומד על כ-1.1 מיליון שקלים, כשהחזר המשכנתה הממוצע הינו כ-40 אחוזים מההכנסה המשפחתית.

לכאורה מדובר בדיסוננס בלתי מוסבר אל מול המציאות השחורה משחור, שלא לדבר על ענף הנדל"ן המצוי לכל הדעות בעיצומו של משבר עמוק, כולל מיעוט התחלות בנייה, מחסור של 80 אלף עובדים באתרים ומספר גדל והולך של חברות קבלניות הפושטות את הרגל או מצויות בקשיים ניכרים. יתרה מכך: במהלך התקופה האחרונה המשיך משרד השיכון במבצעי מחיר מטרה, כולל לא מעט פרויקטים מוזלים, מה שלכאורה היה צריך דווקא למתן את נטילת המשכנתאות.

האם, בעצם, לא היה הגיוני יותר שבתקופה מאתגרת מאין כמותה ימתינו הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור בהמוניהם עד יעבור זעם ולא ייקחו על עצמם סיכון שבנטילת משכנתאות מוגדלות, קל וחומר כשבנק ישראל עומד במריו לא להוריד את שער הריבית?

ובכן, לטעמי מה שקרה היה דווקא תוצאה ישירה של הגורמים שציינתי לעיל. העובדה שהסיכוי לזכות בהגרלות מחיר מטרה הינו כמעט תיאורטי וכרוך גם בהמתנה ארוכה, כולל תשלום דמי שכירות על פני שנים ארוכות, היה דווקא זה שגרם להמוני זוגות צעירים להתייאש ולהעדיף לקחת את הסיכון, ולרכוש דירה באמצעות נטילת משכנתה, תהיה מוגדלת ככל שתהיה.

יתרה מכך: גם העובדה שמספר התחלות הבנייה ירד באופן משמעותי, גם כתוצאה מהמחסור בעובדים והעדר תפקוד באתרי בנייה רבים, גרם לרוכשים רבים "לרדת מהעץ" ו"לחטוף" את הדירות המעטות שנותרות במלאי וזה אכן מסביר גם את העלייה במהלך החודשים האחרונים הן ברכישת דירות והן במחירי הדיור.

ואפרופו העלייה במחירי הדיור, שהסתכמה בכ-5 אחוזים מאז ינואר ובקצב שנתי מסחרר של כ-12 אחוזים, במקביל לעליות המחירים שאפיינו את העשור הקודם, כל אלה היו לטעמי תוצאה ישירה של אובדן אמון מוחלט במקבלי ההחלטות, בבחינת "שתה ותאכל כי מחר תמות".

מטרידה אותי במיוחד העובדה שמי שכמובן מרוויח בענק כתוצאה מההתנפלות על דירות וניטלת משכנתאות, הם כמובן הבנקים המסחריים, ששעה שכל עם ישראל עסוק בלחימה ומשלם מחיר כלכלי בלתי נסבל, בדיור בפרט וביוקר המחיה בכלל, משפשפים הבנקים את ידיהם בשביעות רצון מרובה, יוצאים בזה אחר זה בקמפיינים תקשורתיים יקרים ומתגאים, כל אחד בתורו, ב"מי הרוויח יותר ברבעון האחרון".

לסיכום, במקרה זה הנתונים והמספרים לא רק שאינם משקפים שגשוג בענף הנדל"ן בכלל ושוק הדיור בפרט, אלא משקפים דווקא היסטריה מלווה בדכדוך וחרדה עמוקה אצל קהל הרוכשים ולמרבה הצער אין, נכון לעכשיו, שום גורם ממלכתי שידאג להוציא הן את הענף והן את לקוחות הקצה, מן המיצר בו הם נתונים!