הזנחה ועזובה בבית הקברות "שומרי שבת" בבני ברק

בעקבות התלונות הרבות בעניין מצבו המוזנח של בית הקברות "שומרי שבת" בבני ברק, ביקרתי בימים אלה במקום וסיירתי בין מאות המצבות. מצבן הפיזי של מצבות בית העלמין סביר פחות או יותר וזאת למרות שמדובר בבית קברות ותיק בן למעלה מ-80, אולם קיימת בו הזנחה ועזובה כללית - עשבים שוטים רבים וגבוהים צומחים בין הקברים וניתן לראות בין הקברים וסביבם לכלוך, שקיות פזורות וכיוצא באלה. מראה לא מכובד.

בנוסף קיימת בעיית נגישות הגעה לקברים - קיימת צפיפות קברים בבית הקברות, המרווחים בין הקברים קטנים מאוד ואין שבילי גישה אליהם, דבר המקשה על המבקרים בבית העלמין ובעיקר על מבוגרים או נכים לפקוד את קברי יקיריהם.

יפעת א. תושבת בני ברק בעברה מספרת: "אבי שהיה נכה כשעלה לקברי הוריו, בבית הקברות לא יכול היה להתקרב, כי אין שבילים ואין נגישות".

בית הקברות שומרי שבת הוא בית קברות הגובה עשרות אלפי שקלים רבים עבור חלקת קבורה בשטחו וניתן לצפות מהמנהלים אותו לתחזק ולטפח את בית העלמין כראוי.

בית הקברות "שומרי שבת" ממוקם בדרום העיר. רבים לא יודעים אבל מדובר למעשה בבית קברות פרטי. הוא נוסד בתחילת שנות ה-40 כיוזמה פרטית של הנדבן יעקב הלפרין, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק (אבא של רפאל הלפרין) ומקורבו של "החזון איש". המצבות בבית הקברות פשוטות ואחידות, רובן בלי מצבה אנכית. כמו-כן במתחם בית הקברות לא נהוג להניח זרי פרחים על הקבר.

על נסיבות הקמת בית הקברות "שומרי שבת" מספרים כי בשנת תש"ב (1941) השתתף יעקב הלפרין בלוויה של אדם דתי שומר שבת בבית העלמין נחלת יצחק שנקבר ליד יהודי שלא שמר שבת בחייו. בעקבות זאת החליט להקים בית קברות בבני ברק שייועד לאנשים דתיים בלבד.

בעידודו של החזון איש רכש הלפרין חלקה בת 15 דונם בפאתיה הדרומיות של העיר. כדי להגדיר את דתיותם של הרשאים להיקבר בבית קברות זה נקבע התנאי של שמירת השבת, ובעקבות זאת נקבע שמו "שומרי שבת".

שמו הלא-רשמי של בית הקברות הוא "הלפרין" על שם מייסדו, וכן יש המכנים אותו "בית העלמין זיכרון מאיר", על שם השכונה שהקים הלפרין במרכז העיר. בתחילה סירבו שלטונות המנדט לבקשת הלפרין להקים בית קברות פרטי ולבסוף אישרו הבריטים באופן רשמי ליעקב הלפרין להקים את בית הקברות הפרטי שלו.

היו גופים בישוב היהודי בארץ טרום הקמת המדינה שהתנגדו לרעיון הקמת בית קברות "המבדיל בין שומרי שבת לאלה שאינם שומרי שבת" וכינו את הרעיון "מסחר במתי ישראל".

לאחר כיבוש הר הזיתים במלחמת העצמאות בידי ירדן החלו רבים לרכוש חלקות קבורה בבית הקברות בבני ברק. כיום כמעט שאין מקומות פנויים בבית הקברות.

גם לאחר הקמת המדינה היו גורמים בארץ שהביעו התנגדות להפעלת בית קברות המיועד לבעלי יכולת כלכלית או בעלי מעמד.

בעיתון הצפה בגיליונו מ-17 במאי 1954 מתפרסם מכתב במדור "מכתבים למערכת" החתום בשם "אחד מרבים" בו מלין הכותב על הפעלת בית הקברות זיכרון מאיר כגוף פרטי. בין השאר נכתב במכתב "בית העלמין (זכרון מאיר בית העלמין הלפרין א.א ) הוא חיקוי ומעשה אנשי הרפורמים הנוהג להתבדל גם במיתתם ולסדר להם בתי קברות מיוחדים, דבר שיגרום לפירוד בין אחים ולהריסת בניין האומה. אין להרשות לאיש פרטי שבמקרה רכש לו מספר דונמים קרקע לסדר לו בית קברות ולעשות מסחר במתי ישראל. בית קברות הוא מוסד ציבורי וצריך להימצא אך ורק בפיקוחו והנהלתו של הציבור ולא בידי איש פרטי."

האישיות המרכזית הקבורה בבית הקברות הוא הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (1878 -1953), המכונה "החזון איש" על-שם סדרת ספריו, שהיה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בישראל. לקברו עולים רבים לבקשות ותפילה במשך כל השנה, ובמיוחד ביום השנה לפטירתו.

בסמוך לקבר ה"חזון איש" קבורים כמה מבני משפחתו בהם הרב יעקב ישראל קניבסקי שכונה "הסטייפלר" ממנהיגי הציבור החרדי הליטאי בישראל. ב-2022 נקבר בבית הקברות בנו הרב חיים קניבסקי שהיה רב חרדי־ליטאי בולט, בסמוך לקברה של רעייתו הרבנית בת שבע קניבסקי.

סמוך לקבר החזון איש חלקה משפחתית של מייסד בית הקברות הרב יעקב הלפרין בה טמונים כמה מבני משפחתו ובהם בנו הצעיר הרב רפאל הלפרין שהיה מפתח גוף, מתאבק מקצועי, אמן לחימה, איש עסקים, יזם, נדבן, חוקר.

בבית הקברות "שומרי שבת" נקבר רב אליהו אליעזר דסלר הנחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר במאה ה-20. כיהן כרב באנגליה וכמשגיח רוחני בישיבת פוניבז'.

בשנת 2015 נקבר בבית הקברות הרב שמואל הלוי ואזנר, ששימש כשישים שנה רבה של זיכרון מאיר.

בבית הקברות "שומרי שבת "הובאו לקבורה כמה רבנים שהתגוררו בחוץ לארץ, ובהם הרב מרדכי פוגרמנסקי, שכיהן כראש ישיבה בכמה ישיבות שונות בלטביה ובלגיה והרב שרגא פייבל מנדלוביץ', מהבולטים במנהיגי היהדות החרדית בארצות הברית במאה העשרים.

סמוך ל"אוהל" קברי אדמו"רי חסידות ויז'ניץ אני מבחין בחלקת מגודרת של קברי משפחת מייסד בני ברק הרב יצחק גרשטנקורן וראש העיר הראשון שלה וכמה מבני משפחתו. החלקה מוזנחת למדי. בין הטמונים בחלקה זו בנו של יצחק גרשטנקורן עקיבא גור, בתו חיה ברכה מקובר, רעייתו שרה לאה גרשטנקורן, נכדו הרב ישראל אריה גרשטנקורן שהיה רבה הראשי האשכנזי של קריית מלאכי ובני משפחה נוספים.

אני ממשיך בסיורי בבית הקברות ומבחין בקברו של הרב משה יעקב הכהן רביקוב דמות מיוחדת שנודע בכינויו: "הסנדלר" והיה מקובל וצדיק נסתר שהתגורר ביפו ורבים עלו אליו לרגל לקבל עצה ועידוד.

קברים נוספים בבית הקברות "שומרי שבת": הרב ישראל גלזר רבה הראשי של רמלה, חבר הכנסת אליהו-משה גנחובסקי, אביו של העיתונאי והכלכלן דב גנחובסקי, הרב יצחק אייזיק שר ראש ישיבת סלובודקה, משה טיקוצ'ינסקי מנהלה הרוחני של ישיבת סלובודקה, נחום לסמן מייסד ראש ישיבת תפרח, מנחם יצחק קליונר - מנחם יצחק קליונר מראשי ועד ההגירה של מגורשי תל אביב וועדה הגירה המקומי בכפר סבא. הרב שאול קוסובסקי שחור משפטן מחבר הספר 'דבר שאול' ומרבני חוג חזון איש. ועוד אישים ודמויות בעלות שיעור קומה.

בצמוד לבית הקברות "שומרי שבת" מופרד בחומה גבוהה נמצא בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז', שם קבורים ראשי הישיבה ורבניה (למעט הרב אליהו אליעזר דסלר שנקבר קודם לכן ב"שומרי שבת").