על מרי אזרחי

"מרי אזרחי" הוא מחאה של אזרחים נגד מעשי השלטון ומדיניותו באמצעות פעולות בלתי חוקיות. מחוללי מרי אזרחי מקבלים את לגיטימיות השלטון אך לא את מעשיו, והם מנסים לשנות את פעולות השלטון.... מקור המרי האזרחי הוא לרוב תחושת סתירה בין חוק המדינה לבין חוק מוסרי שנתפס בעיני המוחים כחוק עליון על חוקי האדם וכחוק אוניברסלי. מימוש המחאה יתבצע לרוב באמצעות הפרה סמלית ומכוונת של אותו חוק שנגדו מוחים, וזאת תוך נכונות לשאת בעונש על הפרה זאת.

מאפייני המרי האזרחי

מרי אזרחי הוא בראש ובראשונה אקט פוליטי: מטרתו הראשונה היא שכנוע הרוב בצדקת המרי. המרי פונה לחוש הצדק של הציבור. המרי האזרחי הוא פעולה פומבית המהווה פנייה לרוב. המרי האזרחי אינו יכול - ואף אינו מנסה - למנוע את המעשים עליהם המחאה.

המרי האזרחי אינו אלים, היות שאלימות נוגדת את הצגת המרי כפנייה לדעת הרוב, וכן בשל המודעות לחוסר היכולת למנוע, גם באמצעות פעולה אלימה, את מעשי הממשלה. המרי מקפיד על "אי ציות לחוק" בגבולות הנאמנות לחוק. היות שהמרי רואה את הממשלה ואת חוקי המדינה מלבד נשוא המחאה כלגיטימיים, לא ינקטו פעולות הנוגדות מהותית את חוקי המדינה.

לפיכך, מרי אזרחי בא לידי ביטוי בפעולות שקטות יחסית אך מאורגנות היטב של סרבנות, הבנויה בעיקר על הימנעות מביצוע פעולות שהשלטון דורש: הימנעות משירות בצבא, הימנעות מתשלום מיסים, שביתה כללית וכדומה, ועד פעולות אקטיביות יותר: הפגנות, שריפת צמיגים, חסימת כבישים וכדומה.

מרי אזרחי ייתכן במדינות דמוקרטיות, המגלות סובלנות כלפיו, אך במקרים מסוימים גם תחת שלטון של כיבוש. ישנם מקרים נדירים, כמו בתחילת מלחמת האזרחים האמריקנית, שבהם מידרדר מרי אזרחי למלחמת אזרחים של ממש.

מקרים נודעים של מרי אזרחי

סירובן של שלוש עשרה המושבות האמריקניות לשלם את מיסי הכפייה הבריטיים, דבר שהוביל לבסוף למלחמת העצמאות של ארצות הברית; מרי אזרחי זה התפתח למאבק לעצמאות.

מאבקו של גנדי בשלטון הבריטי בהודו - זהו מקרה של מאבק לעצמאות באמצעות מרי אזרחי.

מאבקו של מרטין לותר קינג למען שוויון זכויות לאפרו-אמריקנים בארצות הברית.

מאבק תנועת "החרות" ומנחם בגין נגד הסכם השילומים; במסגרת המאבק אף הסתערו אזרחים על הכנסת.

ההתנגדות בארצות הברית, של "ילדי הפרחים" בין היתר, למעורבות במלחמת ויטנאם

מאבק תנועת "זו ארצנו" נגד הסכמי אוסלו

פעולות התנגדות שונות לתוכנית ההינתקות, בעיקר בהתבצרות במבנים.

פתיחת תלמודי התורה בהוראת הרב חיים קניבסקי בתקופת מגפת הקורונה בישראל.

המחאה כנגד הרפורמה המשפטית בישראל

הנרי תורו על אי-ציות אזרחי

מסילת הרכבת המחתרתית שהבריחה עבדים נמלטים מארצות הברית לקנדה הביאה את הנרי ת'ורו לכתיבת מסתו "אי-ציות אזרחי" (1849). אי-ציות אזרחי נחשב למסה המפורסמת ביותר של ת'ורו בשל קריאתו לפרוץ את גבולות ההתנגדות המקובלים בדמוקרטיה מבלי לאמץ פעולות אלימות נגד השיטה.

זהו ניסיון ראשון מצד אזרח אמריקני להרחיב את ממד ההתנגדות למשטר, ומבחינה זו מדובר בניסיון מכונן שחוגי אופוזיציה והתנגדות רדיקלים התבססו עליו במהלך השנים הבאות. מרטין לותר קינג, שראה במרי אזרחי ובהתנגדות בלתי אלימה דרך מרכזית במאבק השחורים לשוויון זכויות, הזכיר בנאומיו הרבים את החוב הגדול שהוא חב לת'ורו, אשר פיתח את עקרון אי-הציות האזרחי כבר במאה ה-19. חוגים פציפיסטים, מתנגדי ההתערבות בויטנאם, מנהיגי תנועות המחאה ותרבות הנגד בשנות ה-60 ומתנגדי הגלובליזציה בימינו אנו מתייחסים גם הם לתובנות שהעלה ת'ורו במסה זו בזכות אי-הציות האזרחי.

לדעת ת'ורו, אי-ציות אזרחי הוא הכרח בל יגונה ואופציה ציבורית לגיטימית וראויה הנגזרת מתוך מחויבות לדמוקרטיה מהותית בעלת ממד ערכי. האופציה של אי-ציות אזרחי מצביעה על הסתירה המהותית בין דמוקרטיה המחויבת לחרות האדם ולזכויותיו הבסיסיות לבין אימפריאליזם או משטרים דומיננטיים, הפוגעים בחירויות ובזכויות אלה ולכן אינו לגיטימי בחברה דמוקרטית. כל זאת אף על-פי שרוב הציבור, בהכרעה דמוקרטית פרוצדורלית, תמך, דרך משל באימפריאליזם כאקט של פטריוטיות. לפיכך, כשנוצרת סתירה בין הממד המהותי-ערכי של הדמוקרטיה כאורח חיים לבין הממד הפרוצדורלי-טכני של הדמוקרטיה כשיטה לקבלת החלטות ללא אלימות, על האזרח הדמוקרטי להעדיף את המהות על הפרוצדורה - עליו לשבור את חוקי המשחק תוך נכונות לשלם על כך מחיר.

אז כשעומדים בפני שלטון שמפר חוקי יסוד, מושחת ומשחית, רקוב ומרקיב, רעיל ומרעיל מה עוד נותר לעשות זולת מרי אזרחי.