להשתנות או למות

"למרבה הצער ארה"ב איננה מוכנה למלחמות העתיד שבהן הגורם הקובע כבר לא יהיה גודל הצבאות או איכות המטוסים, הספינות או הטנקים, אלא מערכות הנשק האוטונומיות והאלגוריתמים העוצמתיים (ישראל במלחמתה בעזה השתמשה באלפי רחפנים מחוברים לאלגוריתמים לניווט חייליה בשטח).

חיילי ארה"ב אינם מאומנים די הצורך להילחם בסביבה שאינה מאפשרת ניצול הפתעות. מטוסיה, ספינותיה והטנקים שלה אינם מצויידים בכלים שיאפשרו להם להתגונן כיאות בפני מתקפת רחפנים. המאמר גם מזכיר את השימוש ברחפנים על-ידי החיזבאללה ונראה שיש בכך ביקורת מרומזת על חוסר המוכנות של ישראל. הצבא האמריקני טרם אימץ את הבינה המלאכותית. לפנטגון אין די יוזמות כדי למלא את החסר — ומאמציה בכיוון זה אינם מתקדמים במהירות הדרושה.

בינתיים, רוסיה מפעילה מיספר רב של רחפנים מצויידים בבינה מלאכותית באוקראינה, ובאפריל סין הודיעה על תוכנית רבת ממדים לארגון מחדש של צבאה עם דגש על הפן הטכנולוגי. אם אמריקה רוצה להישאר המעצמה העולמית הבכירה, יהייה עליה לשנות כיוון במהירות והברירה שלה היא בין להישתנות ללמות — יהיה עליה לשנות את מבנה הצבא שלה, את שיטת הלחימה שלה ואת הכשרת דרגי הפיקוד, ולהכין את חייליה לשימוש ברחפנים ובינה מלאכותית", מה גם שבשנים האחרונות היא מתקשה בגיוס חיילים לצבאה.

הדברים הנוקבים האלה הופיעו לאחרונה במאמר משותף של מי ששימש עד לפני שנים אחדות יו"ר המטות המאוחדים של ארה"ב, הגנרל מרק מיליי ואיש ההיי-טק והאקדמיה הבכיר אריק שמידט שזכה כצפוי למשוב רב. כך התפרסם ב"ניו-יורק טיימס" מאמרם של ראג' שה שמילא תפקיד בכיר בממשלו של הנשיא דונלד טראמפ וקריסטופר קירכהוף, מומחה לטכנולוגיות מתקדמות שפעל בממשל אובמה להרחבת הקשרים בין משרד ההגנה לעמק הסיליקון עם מסר ואזהרה דומים:

"כמו המצאת מכונת הירייה האוטומטית בזמנו ששינתה את אופי המלחמה, אנחנו נמצאים היום על סף מהפיכה צבאית משמעותית עוד יותר... שיטות לחימה אוטונומיות המבוססות על בינה מלאכותית מתפשטות בעולם והצבא האמריקני איננו ערוך לכך". גם הם מביאים דוגמאות מהמלחמה באוקראינה ומציינים שהשימוש היעיל של רחפנים על-ידי הרוסים נגד הטנקים האמריקניים המתקדמים שבידי הצבא האוקראיני מבשר את סוף עידן לוחמת השריון שידענו בעבר, "אך הפנטגון ממשיך להוציא סכומי עתק על מערכות נשק מהעבר, כולל טנקים, ספינות ומטוסים שהדורות החדשים של מערכות הנשק האוטונומיות וההיפר-סוניות מסוגלות להשמיד".

הם משווים בביקורתם את המצב בארה"ב מבחינה זאת עם מה שקורה בסין וממליצים לערוך רפורמה יסודית במערכות הייצור הביטחוניות האמריקניות ושילוב נרחב יותר של חברות נוספות. בין הדוגמאות שהם מביאים, הן לחיוב והן לשלילה, נמצא מטוס ה-F35 המתקדם שגם חיל-האוויר הישראלי מצטייד בו ושלדבריהם תהליך הייצור האיטי שלו מונע שילוב מספיק מהיר של בינה מלאכותית ואפליקציות טכנולוגיות מתקדמות נוספות.

יש להניח שאזהרות כנ"ל משקפות קונצנזוס רחב יותר בין הגורמים השונים בארה"ב שהביטחון הלאומי הוא עיסוקם ושגם אם באיחור, אמריקה תסיק את המסקנות המתחייבות מכך. ואמנם, הנושא איננו חיוני רק עבור ארה"ב שמעמדה כמעצמה עולמית מובילה קשור קשר בלתי ניתק עם מערכת הערבויות הביטחוניות שהעניקה לעשרות בעלות בריתה ברחבי עולם.

ממשל ביידן גם שוקל להעניק ערבויות לערב הסעודית כחלק מברית אזורית מזרח תיכונית שתכלול גם את ישראל. הגשמת התוכנית הזאת תלויה גם בסיום המלחמה בעזה ובתוצאותיה הצבאיות והמדיניות כמו גם בהתפתחויות בגבול ישראל-לבנון אך לא פחות מכך גם עולים בהקשר זה סימני שאלה לגבי ההתפתחויות הפוליטיות באמריקה עצמה. למרות הסתייגותו הידועה של טראמפ מהתקשרויות צבאיות עם מדינות אחרות, לרבות נאט"ו, בעניין ההסדר האזורי במזרח-התיכון גישתו אינה שונה מזו של הנשיא ביידן, אך אם קאמלה האריס תיבחר המצב מבחינה זאת עלול להיות מעורפל יותר.

באחד הראיונות המעטים שלה לתקשורת לא ידעה, למשל, שלארה"ב חיילים בעירק, בסוריה ובים סוף, מה שאומר משהו על חוסר בקיאותה בענייני ביטחון אך מדאיגה יותר היא ההתנגדות באגף השמאלי של מפלגתה לעצם גודלו של תקציב ההגנה האמריקני וברור שדברי האזהרה שמושמעים בחוגים שונים על עתידה הביטחוני של ארצם אינם מנותקים מתהיות בעניין זה.