באופן אמיץ וישר, כתבת
עיתון 'הארץ', חשפה את הספין התקשורתי בנושא חיילי המילואים ופוצצה את הבועה. היא דיווחה, על סמך תצפיות שערכה בשטח, כי האוטובוסים שהופעלו עבור חיילים עמדו ריקים בתחנות ולא היו חיילים שהזדקקו לשירות. למרות זאת, ההתקפות לא חדלו, והתקשורת המשיכה להדהד טענות שקריות ולתקוף את שרת התחבורה - למרות העובדה שהאחריות איננה מוטלת על כתפיה.
כפי שניתן היה לראות מהכותרות השונות בכלי התקשורת הבולטים, התקשורת המגויסת בחרה שוב לתקוף את שרת התחבורה
מירי רגב ולהבליט את פגיעתה באינטרסים החילוניים כביכול. בעוד שמשרד הביטחון, שנושא באחריות להסעת החיילים, לא זכה כמעט לשום ביקורת משמעותית, העיתונאים והפרשנים שמחו להעמיס את האשמותיהם על
משרד התחבורה:
-
הכתב הצבאי ניר דבורי עצבני ומשתלח בשרת התחבורה יחד עם יתר חברי הפאנל המתלהמים של אולפן שישי (חדשות 12)
משבר התחבורה הציבורית בראש השנה: הממשלה שוב עיוורת למציאות (כלכליסט)
מירי רגב הפקירה את המילואימניקים בדרך לחזית הצפון (כלכליסט)
המשרדים של רגב וגלנט לא מתקשרים. לא למדנו כלום מה-7/10 (גלובס)
ישראל מסוגלת ליירט מאות טילים, אך לא מסוגלת לשלוח אוטובוסים לחיילים בחג (ynet)
היום, כמו לפני שנה, לשרת התחבורה לא אכפת מהסעות למילואימניקים (הארץ)
כתבת חדשות 12 כואבת: "לא ייאמן, אנשים מוכנים לסכן את חייהם" (אייס)
מחדל ההסעות למילואימניקים: בגלל החג מערך התחבורה הציבורית לא פועל - ואלפי מגויסי מילואים לא יכולים להגיע לבסיסים (כאן חדשות)
יש מלחמה, אין תחבורה: רגב שוב נכנעה לחרדים, ואזרחים מסיעים חיילים לצפון (themarker)
מחדל התחבורה: חיילים שמגויסים בחירום לא צריכים לחפש מי ייקח אותם לבסיס (ישראל היום)
בזמן שמשרד התחבורה לא מתפקד: אלה היוזמות שמסיעות חיילים לצפון (ישראל היום)
וזה רק לקט. התקשורת בישראל, שנראה כי איבדה מזמן את המחויבות לבדיקת עובדות ולהגינות בסיסית, פועלת במודע כחלק מקמפיין מתוזמר הנוגד את האינטרס הציבורי הרחב. זהו אקט של שימוש בכוח המדיה לא כדי לחשוף את האמת, אלא כדי לשרת אג'נדות פוליטיות ופרסונליות צרות. במקום לעסוק בעובדות - אוטובוסים ומוניות עמדו מוכנים, אך הביקוש היה זעום - היא בחרה להשחיר את משרד התחבורה, כאילו הוא זה שנכשל במשימתו.
מדינת ישראל זקוקה לתקשורת רצינית, מקצועית ואחראית, במיוחד בעתות משבר ומלחמה. על התקשורת לשוב ולמלא את תפקידה כגורם מבקר והגון, ולא כשופר של קמפיינים פוליטיים לפילוג העם.