מדרג התרעלה

- ברנו טגניה, דפנה ליאל ובהרחבה גיא פלג בהנחיית קרן מרציאנו בערוץ-12 חשפו הלילה את המעשים המזעזעים אשר יצאו מלשכת בנימין נתניהו ומשרי ממשלתו כלפי הביטחון הלאומי והדמוקרטיה ועצמאות מערכת המשפט. זו ממשלה המבטלת את היעוץ המשפטי במשרדיה כי במהותה אין היא מכירה במגבלות הכוח.

היא הרעילה את נבערי התומכים שלה להאמין, שאם יש לה רוב בכנסת מותר לה לעשות ככל העולה על רוחה המטורללת. הם לא קראו את ז'אן ז'ק רוסו ותומאס ג'פרסון ואינם יודעים. נתניהו קרא, ולא איכפת לו שהדמוקרטיה תישרף. להפך.

בין ההסברים המעניינים התמקדתי בלוח זמנים חשוב שהציג פלג. אלי פלדשטיין קיבל את המסמך הגנוב והחזיקו שלושה חודשים בלי לעשות בו דבר. מתי עשה בו שימוש? כאשר אפשר היה לעשות בו שימוש של מרמה, דהיינו בעוד נתניהו מצהיר שהוא רוצה בעסקת חטופים - בפועל דוברו מדליף חומרים ביטחוניים כדי לחבל בה. זה יותר נורא מנורא.

- לולא ידעתי במי מדובר הייתי חושד כי השלושה ששיגרו נורות תאורה לעבר חווילתם של שרה ובנימין נתניהו בקיסריה הם פרובוקטורים שמבקשים לההכפיש את תנועת המחאה. כפי שעשה, לכאורה, אלי פלדשטיין ממשרדו של בנימין נתניהו בהדלפה המזעזעת של מסמך צה"לי גנוב ל"בילד".

אך לא. הם אנשי מחאה והם גרמו לה נזק כבד. כי הם סללו את הדרך לנציגי הדיקטטורה יריב לוין ושלמה קרעי לחדש את השתלחותם בעצמאות המערכת המשפטית; ונתנו מעין צידוק חלקי לעברייני הביביזם, שממילא משתוללים ברחובות נגד משפחות החטופים והמפגינים בכלל, להגביר את אלימותם.

אחד מהשלושה הוא קצין בכיר במילואים ("שמו שמור במערכת", כפי שאומרים, עד שמלשכת נתניהו ידליפו אותו למערכת עיתון זר.) הוא מצוי בעמדה ביטחונית חשובה מאוד המצריכה שיקול דעת. אין לו דבר כזה.

- נפתח בזאת מדור טוטו המיאוס. להלן חמישה (לפי הא"ב) שמתמודדים על התואר מעוררי הקבס. מי יותר ומי פחות?
יריב לוין; אידית סילמן, גדעון סער; שלמה קרעי; עמיחי שיקלי.
(מועמדים נוספים יוצגו בסיבובים הבאים).

- עומרי אסנהיים, עיתונאי מוערך, פרסם הלילה בערוץ-11 את הפרק השלישי בסדרה המרתקת על המו"לים של העיתונות, בעיקר תיאר מאבק על גבול המאפיה בין ארנון (נוני) מוזס (ידיעות אחרונות) לבין עפר נמרודי (מעריב). מה שגרם לי להתפטר מעריכת מעריב בספטמבר 1992 מוצג מקץ 32 שנים על המסך.

לא הייתי נזקק לכך לולא קטע מדהים שמעולם לא צפיתי בשכמותו. לאורך הפרק סיפר אחד יעקב בטינגר - מי שהיה בכיר וחצה את הקווים בין שני המו"לים - כי בעצם היה מרגל של נוני אצל עופר, גנב למעריב את כל הסקופים שלו והעבירם לידיעות אחרונות ובקריצת עין הציג את עצמו כנוכל ורמאי וגונב דעת. מילא, אבל הוא עשה זאת ברינה ובדיצה, ואני הבנתי מה הוא חאראקירי במלוא מובן המילה.