כותרות וכותרות חלופיות [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
| המדד |
האם מצביעי הקואליציה רוצים דמוקרטיה |
ממצא מרעיש בסקר חדש: רוב מצביעי הקואליציה מוכנים לוותר על ממשלה דמוקרטית ● האם מדובר בפרשנות שגויה של הנתונים או במגמה מדאיגה? |
הנה כותרת: "רוב הציבור סבור שבנימין נתניהו צריך להתפטר, ושיש לקיים בחירות לפני המועד המקורי".
הנה כותרת חלופית: "רוב הציבור סבור שנתניהו לא צריך להתפטר, ולא מעוניין בבחירות בקרוב".
איזו מאלה נכונה? שתיהן נכונות. הכותרת הראשונה מופיעה כסיכום בסקר של מרכז אקורד על "עמדות הציבור לגבי הזירה הפוליטית, מחאה וביקורת ציבורית על הממשלה, המלחמה והמצב הביטחוני". הכותרת השנייה יכלה להופיע אבל לא מופיעה. למה לא? כי עורכי המחקר בחרו להבליט נתונים מסוימים ולהצניע אחרים. לא שבחרו לשנות נתונים, או לסלף חלילה. הכל מוצג. הכל נתון לפרשנות. מה זה אומר שרוב הציבור אומר שנתניהו צריך להתפטר? זה אומר 43% שאומרים שהוא צריך להתפטר עכשיו, ועוד 28% שאומרים שהוא צריך להתפטר לאחר סוף המלחמה. כלומר, כרגע הוא לא צריך להתפטר. מה שמאפשר כותרת חלופית: נתניהו לא צריך להתפטר. צירוף של 29% שאומרים שהוא בכלל לא צריך להתפטר, ועוד 28% שאומרים שהוא לא צריך להתפטר עכשיו (מול 43% שאומרים כן עכשיו).
והחלק השני של הכותרת והכותרת החלופית עשוי באותה צורה. עורכי המחקר בחרו להדגיש "שיש לקיים בחירות לפני המועד המקורי". הכותרת החלופית מדגישה שאין לקיים בחירות בזמן הקרוב. הפער נמצא בדיוק באותה נקודה: הרבה מאוד ישראלית מבקשים לדחות את ההתפטרות ואת הבחירות ל"אחרי סיום המלחמה". כמובן, איש אינו יודע מתי יבוא סיום המלחמה, ואיך בכלל נדע שבא סיום המלחמה. לכן, לטעמי, הכותרת הנכונה יותר היא זו שנוגעת לעכשיו. אבל זו גם הכותרת המעניינת פחות. אולי בגלל זה עורכי המחקר בחרו להבליט את מה שבחרו. ואולי לא בגלל מה שמעניין, אלא בגלל מה שמתאים יותר אידיאולוגית. מרכז אקורד הוא מקום רציני עם חוקרים רציניים, אבל הוא גם מקום שיש לו סדר יום אידיאולוגי בעל אופי די מובהק. מה שמחייב אותו בזהירות - ואותנו כקוראי המחקרים שלו בזהירות מקבילה.
ננסה זהירות כזאת מול הממצא המרעיש ביותר של המחקר, לפחות לטעמי. הכותרת אומרת ש"55% מהמשיבים שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה מעדיפים ממשלה לא דמוקרטית שהם מסכימים עם דעותיה על פני ממשלה דמוקרטית שהם אינם מסכימים עם מעשיה ודעותיה". אני מודה שבקריאה ראשונה הייתי צריך לקרוא את הכותרת פעמיים כדי להיות בטוח שאני מבין מה כתוב מה. זו כותרת קצת מבלבלת, שנשענת על שאלה קצת מבלבלת. למה מבלבלת? כי היא מחייבת התייחסות לשני מרכיבים הפוכים - בשני חלקי המשפט שצריך להסכים או לא להסכים איתו. "אני מעדיף ממשלה דמוקרטית שמעשיה ודעותיה מנוגדים לשלי על פני ממשלה לא דמוקרטית שאני מסכים עם דעותיה".
כאמור, הממצא המרעיש הוא שרוב מצביעי הקואליציה (בסקר: 428 משיבים) מעדיפים את הממשלה הלא דמוקרטית. למעשה, מוכנים לוותר על מדינה דמוקרטית. אם זה נכון - זה באמת מרעיש. אבל האם זה נכון? נעזוב רגע את השאלה של מרכז אקורד וננסה שאלה אחרת. בנוסח פשוט הרבה יותר. האם מצביעי הקואליציה רוצים מדינה דמוקרטית? זו שאלה שנשאלת בסקרים לא פעם. נשאלת באופן ישיר. הנה, לדוגמה, סקר של המכון למדיניות העם היהודי ממרס 2023. שאלנו: עד כמה חשוב לך שישראל תהיה מדינה דמוקרטית? התשובה של הימין: 73% "חשוב מאוד", 21% "חשוב". שאלנו את אותה שאלה בסקרי התחקיר לקראת כתיבת הספר "היום השמיני" מאת מיכה גודמן. סקר שנערך על-ידי המדד מצא 73% בימין שאומרים שחשובה להם "מאוד" מדינה דמוקרטית. אותו סקר שערך ד"ר מנחם לזר מצא נתון כמעט זהה: 72%. ניתוח שערכנו במדד ב-2024 של תומכי ליכוד בלבד (מי שגם היום אומרים שיצביעו ליכוד) מצא ש-67% מהם אומרים ש"חשוב לי מאוד שישראל תהיה מדינה דמוקרטית".
צריך לקוות שכל הסקרים האלה, ואפשר להראות עוד ממצאים דומים, שכנעו אתכם בדבר אחד: כאשר שואלים את הישראלים, כולל מצביעי הקואליציה, האם הם רוצים שבישראל תשרור דמוקרטיה, התשובה שלהם חד-משמעית. לרובם הגדול חשוב מאוד שישראל תהיה דמוקרטיה. תשובה משעממת כמובן, ודי מובנת מאליה. כמובן, התשובה מתחילה להסתבך כאשר שואלים מהי דמוקרטיה, וברור שפרשנות מצביעי הקואליציה למושג הזה שונה מפרשנות מצביעי הקואליציה. אלה - קואליציה - שמים דגש חזק יותר על בחירת הרוב. אלה - אופוזיציה - שמים דגש חזק יותר על זכויות אדם והתחשבות במיעוט.
הנה כותרת חלופית: "רוב הציבור סבור שנתניהו לא צריך להתפטר, ולא מעוניין בבחירות בקרוב".
איזו מאלה נכונה? שתיהן נכונות. הכותרת הראשונה מופיעה כסיכום בסקר של מרכז אקורד על "עמדות הציבור לגבי הזירה הפוליטית, מחאה וביקורת ציבורית על הממשלה, המלחמה והמצב הביטחוני". הכותרת השנייה יכלה להופיע אבל לא מופיעה. למה לא? כי עורכי המחקר בחרו להבליט נתונים מסוימים ולהצניע אחרים. לא שבחרו לשנות נתונים, או לסלף חלילה. הכל מוצג. הכל נתון לפרשנות. מה זה אומר שרוב הציבור אומר שנתניהו צריך להתפטר? זה אומר 43% שאומרים שהוא צריך להתפטר עכשיו, ועוד 28% שאומרים שהוא צריך להתפטר לאחר סוף המלחמה. כלומר, כרגע הוא לא צריך להתפטר. מה שמאפשר כותרת חלופית: נתניהו לא צריך להתפטר. צירוף של 29% שאומרים שהוא בכלל לא צריך להתפטר, ועוד 28% שאומרים שהוא לא צריך להתפטר עכשיו (מול 43% שאומרים כן עכשיו).
והחלק השני של הכותרת והכותרת החלופית עשוי באותה צורה. עורכי המחקר בחרו להדגיש "שיש לקיים בחירות לפני המועד המקורי". הכותרת החלופית מדגישה שאין לקיים בחירות בזמן הקרוב. הפער נמצא בדיוק באותה נקודה: הרבה מאוד ישראלית מבקשים לדחות את ההתפטרות ואת הבחירות ל"אחרי סיום המלחמה". כמובן, איש אינו יודע מתי יבוא סיום המלחמה, ואיך בכלל נדע שבא סיום המלחמה. לכן, לטעמי, הכותרת הנכונה יותר היא זו שנוגעת לעכשיו. אבל זו גם הכותרת המעניינת פחות. אולי בגלל זה עורכי המחקר בחרו להבליט את מה שבחרו. ואולי לא בגלל מה שמעניין, אלא בגלל מה שמתאים יותר אידיאולוגית. מרכז אקורד הוא מקום רציני עם חוקרים רציניים, אבל הוא גם מקום שיש לו סדר יום אידיאולוגי בעל אופי די מובהק. מה שמחייב אותו בזהירות - ואותנו כקוראי המחקרים שלו בזהירות מקבילה.
ננסה זהירות כזאת מול הממצא המרעיש ביותר של המחקר, לפחות לטעמי. הכותרת אומרת ש"55% מהמשיבים שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה מעדיפים ממשלה לא דמוקרטית שהם מסכימים עם דעותיה על פני ממשלה דמוקרטית שהם אינם מסכימים עם מעשיה ודעותיה". אני מודה שבקריאה ראשונה הייתי צריך לקרוא את הכותרת פעמיים כדי להיות בטוח שאני מבין מה כתוב מה. זו כותרת קצת מבלבלת, שנשענת על שאלה קצת מבלבלת. למה מבלבלת? כי היא מחייבת התייחסות לשני מרכיבים הפוכים - בשני חלקי המשפט שצריך להסכים או לא להסכים איתו. "אני מעדיף ממשלה דמוקרטית שמעשיה ודעותיה מנוגדים לשלי על פני ממשלה לא דמוקרטית שאני מסכים עם דעותיה".
כאמור, הממצא המרעיש הוא שרוב מצביעי הקואליציה (בסקר: 428 משיבים) מעדיפים את הממשלה הלא דמוקרטית. למעשה, מוכנים לוותר על מדינה דמוקרטית. אם זה נכון - זה באמת מרעיש. אבל האם זה נכון? נעזוב רגע את השאלה של מרכז אקורד וננסה שאלה אחרת. בנוסח פשוט הרבה יותר. האם מצביעי הקואליציה רוצים מדינה דמוקרטית? זו שאלה שנשאלת בסקרים לא פעם. נשאלת באופן ישיר. הנה, לדוגמה, סקר של המכון למדיניות העם היהודי ממרס 2023. שאלנו: עד כמה חשוב לך שישראל תהיה מדינה דמוקרטית? התשובה של הימין: 73% "חשוב מאוד", 21% "חשוב". שאלנו את אותה שאלה בסקרי התחקיר לקראת כתיבת הספר "היום השמיני" מאת מיכה גודמן. סקר שנערך על-ידי המדד מצא 73% בימין שאומרים שחשובה להם "מאוד" מדינה דמוקרטית. אותו סקר שערך ד"ר מנחם לזר מצא נתון כמעט זהה: 72%. ניתוח שערכנו במדד ב-2024 של תומכי ליכוד בלבד (מי שגם היום אומרים שיצביעו ליכוד) מצא ש-67% מהם אומרים ש"חשוב לי מאוד שישראל תהיה מדינה דמוקרטית".
צריך לקוות שכל הסקרים האלה, ואפשר להראות עוד ממצאים דומים, שכנעו אתכם בדבר אחד: כאשר שואלים את הישראלים, כולל מצביעי הקואליציה, האם הם רוצים שבישראל תשרור דמוקרטיה, התשובה שלהם חד-משמעית. לרובם הגדול חשוב מאוד שישראל תהיה דמוקרטיה. תשובה משעממת כמובן, ודי מובנת מאליה. כמובן, התשובה מתחילה להסתבך כאשר שואלים מהי דמוקרטיה, וברור שפרשנות מצביעי הקואליציה למושג הזה שונה מפרשנות מצביעי הקואליציה. אלה - קואליציה - שמים דגש חזק יותר על בחירת הרוב. אלה - אופוזיציה - שמים דגש חזק יותר על זכויות אדם והתחשבות במיעוט.
|
|
+ח"כ עפיף עבד הצהיר אמונים בכנסת והחל לכהן מטעם סיעת הליכוד
17:50 06/01/25 | עידן יוסף
עבד. מתחייב אני [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ח"כ עפיף עבד, שנכנס לכנסת בעקבות התפטרותו של יואב גלנט, הצהיר היום (יום א') אמונים במליאת הכנסת והחל את כהונתו כחבר כנסת מטעם סיעת הליכוד.
למעמד ההצהרה הגיעו בני משפחתו של הח"כ החדש ונכבדים מהעדה הדרוזית, שליוו אותו ברגע המרגש. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה איחל לו בערבית "בהצלחה רבה".
למעמד ההצהרה הגיעו בני משפחתו של הח"כ החדש ונכבדים מהעדה הדרוזית, שליוו אותו ברגע המרגש. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה איחל לו בערבית "בהצלחה רבה".
עבד. מתחייב אני [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
+לפיד: "הכישלון הנורא, המוחלט והמיותר ביותר של מדיניות החוץ בכל שנותיה של המדינה"
15:02 06/01/25 | מירב ארד
ראש האופוזיציה לפידהתייחס לחקירות נגד חיילי צה"ל בחו"ל, ואמר בישיבת הסיעה: "מדובר בכישלון הנורא ביותר, המוחלט ביותר, ובעיקר המיותר ביותר של מדיניות החוץ הישראלית בכל שנותיה של המדינה. את הכישלון הזה אפשר היה למנוע. אולי לא לגמרי, אבל בוודאי שניהול נכון יכול היה למנוע את המפולת המוחלטת שאנחנו רואים". לפיד הוסיף: "דונלד טראמפ הוא אוהב ישראל גדול, אבל הוא לא ינהל במקומנו את יחסי החוץ שלנו וגם לא את ההסברה הישראלית. יש לנו צבא נהדר, יש לנו עם חזק, מה שאין לנו זו ממשלה מתפקדת".
+יו"ר הכנסת הזמין את עינב צנגאוקר לפגישה בלשכתו
15:00 06/01/25 | מירב ארד
יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה התקשר לפני זמן קצר לעינב צנגאוקר והזמין אותה לפגישה היום בלשכתו. מלשכת יו"ר הכנסת נמסר כי "לבקשתה, הפגישה תיערך מחר. השיחה התנהלה באווירה טובה ומכבדת".
+"יהיה קושי להתמודד עם מספר האירועים סביב הכנרת במצבת כ"א הקיימת"
13:56 06/01/25 | מירב ארד | לרשימה המלאה
סנ"צ ארמן סקיימן. "כל עבריין מחזיק ספינה כסמל סטטוס" [צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת]
13:56 06/01/25 | מירב ארד | לרשימה המלאה
על-פי נתוני המשטרה - בשלוש שנים האחרונות התקבלו כ-12 אלף אירועי מוקד 100, 3,800 מהם בשנת 2024 - שנה שהחופים היו סגורים ▪ איגוד ערים כנרת: "ארבעה מיליון מבקרים צפויים להגיע לכנרת בעונה הקרובה"
סנ"צ ארמן סקיימן. "כל עבריין מחזיק ספינה כסמל סטטוס" [צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת]
+כמיליון ורבע טיפולים נפשיים בשנת 2024
13:15 06/01/25 | מירב ארד | לרשימה המלאה
[צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
כך נחשף בדיון וועדת הבריאות על השתתפות עצמית של מטופל. משרד הבריאות: בקשת ההשתתפות-העצמית נועדה למנוע ביטול תורים ▪ יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי: חובה למזער את הפגיעה במטופלים, נבקש הבהרות ופירוט לגבי מקבלי הפטור מתשלום ההשתתפות
[צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
+הצעת חוק חדשה: מאסר ופיצויים למי שיחלל אתרי הנצחה לאומיים
12:23 06/01/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ריבוי מקרי חילול אנדרטות
הצעת חוק של חברי הכנסת משה סעדה, שמחה רוטמן ודני דנון מבקשת להטיל עונש מאסר של עד שנתיים על חילול אתרי הנצחה לאומיים, לצד פיצוי כספי של עד 120,000 שקלים לקרובי משפחות החללים, ללא צורך בהוכחת נזק
ריבוי מקרי חילול אנדרטות
+"לא נהיה מוכנים לוותר על הגיוס – זה מעל כל שיקול פוליטי"
12:19 06/01/25 | מירב ארד | לרשימה המלאה
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
בכנסת מתקיים כנס מיוחד מפלגת המחנה הממלכתי בנוגע לחוק הגיוס ▪ לפיד: אין שום מקום בתורה שמצדיק השתמטות וסרבנות המונית"
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+מכת התובענות הייצוגיות: הצעת חוק מציעה הגבלות על תובעים סדרתיים
10:00 06/01/25 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
המאבק המשפטי: בין כוח תאגידי לצדק חברתי
הצעת חוק חדשה של ח"כ ארז מלול מבקשת להסדיר את תובענות הייצוגיות, להגביל את מספר התביעות השנתי לתובעים סדרתיים, ולמנוע פגיעה בגופים קטנים בעלי הון עצמי נמוך ▪ כמו-כן, מוצע להחמיר את חובת הפנייה המוקדמת למאסדר לפני הגשת התביעה
המאבק המשפטי: בין כוח תאגידי לצדק חברתי
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות | מי ומי בפרשה |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| האם מצביעי הקואליציה רוצים דמוקרטיה |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |
שאנקה אנסלם פררה
אזהרה סעודית דרמטית: הסבלנות כלפי אירן אינה מוגבלת
יואב יצחק
טיל מתפצל שוגר למרכז: הרס בראשון לציון

