גם ספורטאים ערבים זכאים לדיון משמעתי הוגן

בימים האחרונים אנו עדים להתנהלות מוזרה בלשון המעטה של ההתאחדות לכדורגל בהקשר לחשדות למכירת משחקים בליגה א' צפון.

בניגוד לכל כללי משפט בישראל הועמדו החשודים לדין בכיכר העיר. קדמה לכך מסיבת עיתונאים עם רשימת חשודים שמרביתם ערבים ישראלים (לצערי נדמה לי שזו הסיבה לתהליך המקומם) .

מול הציבור הוטחו האשמות קשות נגד ספורטאים, מאמנים ומנהלי קבוצות מבלי שניתנה להם יכולת להתגונן. קראתי אף שתובע ההתאחדות ציין כי הבקשה להשעיה מיידית דומה להליך בקשת מעצר. נראה כי התמחותו של התובע בספורט ואינו מכיר את חוק המעצרים לפיו אסור פרסום שם עצור בטרם אושר מעצרו על-ידי שופט. כאן קפצו התובע ויו"ר ההתאחדות ופרסמו שמות טרם שאושרה השעיה על-ידי גוף שיפוטי כלשהו.

ממעקב אחר הכדורגל הישראלי במשך שנים לא נתקלתי בהתנהלות כזו מול ספורטאים יהודים. אומנם בין המולקים בפומבי ישנו מיעוט מבוטל יהודי (שקשור גם הוא לקבוצות ערביות) אך הרוב המכריע של מי שחרטו בבשרם אות קלון הוא ערבי.

פרנסי ההתאחדות שכחו לרגע כי ספורטאים ערבים מייצגים בכבוד את ישראל כולה בנבחרות השונות ובעיקר בזו הבוגרת. אז דרישה אחת לי לפרנסי ההתאחדות לכדורגל - אנא נהגו בזועבי כאילו היה זהבי ובאחמד סבא כאילו היה יוסי אבוקסיס. רוצים להתפאר על חשיפת שחיתות, ספרו עד 10 והמתינו עד להרשעה אחרי העמדה לדין.